יקבי ישפה

27/01/2026

מדי פעם נשתף פה אדריכלות של יקבים - האהבה שלי..❤️

05/08/2025

https://youtu.be/bevUEm5qhy4
אבא מסביר את מאמר פתיחה לחכמת הקבלה של הרב אשלג מוזמנים לצפות להרשם לערוץ ולהגיב או לשאול -

שעורים מהרב יחיאל ישפה על פתיחה לחכמת הקבלה מהרב יהודה לייב אשלג והשקפה על דרך חיי האומה לפי תורת הקבלה ונסיון חייו

29/07/2025

https://www.facebook.com/share/1AgmKkpRJn/?mibextid=wwXIfr

In a groundbreaking revival of ancient tradition, Israeli researchers and vintners harvest 1,500-year-old Byzantine grape varieties from a restored vineyard in Avdat National Park, aiming to recreate the famed Negev wine once exported across Europe
***
In a historic step at Avdat National Park in southern Israel’s Negev Desert, Israel Nature and Parks Authority staff took another stride last Saturday to restore a 1,500-year-old legacy back to the country.

https://bit.ly/44T3AUt

15/07/2025

על כלים ליין מהמשנה:

מסכת שביעית, פרק ה, משנה ז

משנה ז: הַיּוֹצֵר, מוֹכֵר חֲמִשָּׁה כַּדֵּי שֶׁמֶן וַחֲמִשָּׁה עָשָׂר כַּדֵּי יַיִן, שֶׁכֵּן דַּרְכּוֹ לְהָבִיא מִן הַהֶפְקֵר. וְאִם הֵבִיא יוֹתֵר מִכָּאן, מֻתָּר. וּמוֹכֵר לְנָכְרִים בָּאָרֶץ, וּלְיִּשְׂרָאֵל בְּחוּצָה לָאָרֶץ:

משנה ז: משנתנו ממשיכה לדון במכירת כלים למי שחשוד על השביעית.

הַיּוֹצֵר - העושה כדי חרס לשמן וליין, מוֹכֵר חֲמִשָּׁה כַּדֵּי שֶׁמֶן, וַחֲמִשָּׁה עָשָׂר כַּדֵּי יַיִן, שֶׁכֵּן דַּרְכּוֹ של אדם לְהָבִיא מִן הַהֶפְקֵר שמן ויין במידות אלו,
ואין לחשוש שיביא בכל הכדים יין או בכל הכדים שמן,

כיון שכדי היין וכדי השמן עשויים ממיני עפר שונים, והכדים המיוחדים ליין אינם מתאימים לשמן, וכן להיפך.

וְאִם הֵבִיא החשוד על השביעית יין ושמן בשיעור יוֹתֵר מִכָּאן, מֻתָּר למכור לו כלים, ותולים שהביא זאת מן ההפקר, כדין. וְאותם כלים שהתבאר שאסור למכור לחשוד על השביעית, מוֹכֵר אדם לְנָכְרִים בָּאָרֶץ, וּלְיִּשְׂרָאֵל בְּחוּצָה לָאָרֶץ, ואינו חושש שמא יחזרו וימכרו את הכלים הללו לחשוד על השביעית בארץ ישראל, כיון שלא החמירו בזה חכמים כל כך.

11/07/2025

מי יודע מה מתיר ת״י 1145 בסימון מזון ״טבעי״?

11/07/2025

מי יודע למה מתחייב יצרן שכותב על תווית מוצריו״תוצרת ישראל״?

11/11/2024

פירוש המלבי״ם לתהילים פרק ק״ו מסביר את התהליך אותו אנו חווים בדור השפע הגשמי:
״ וַיִּתְאַוּוּ תַאֲוָה בַּמִּדְבָּר,
בהיפך מעצת ה' שרצה להכניע את תאוותיהם,
וַיְנַסּוּ אֵל בִּישִׁימוֹן, לשאול היוכל ה' לתת להם גם לחם ומים וגם בשר.

(טו) וכנגד מה שהתאוו תאוה,
וַיִּתֵּן לָהֶם שֶׁאֱלָתָם, כי נתן להם בשר כרצונם,

אך כנגד מה שניסו את ה', וַיְשַׁלַּח רָזוֹן בְּנַפְשָׁם, כי מתו שם בקברות התאוה.

כלומר מילוי התאוות הגשמיות מייצר ריקנות נפשית
כדיי להינצל מהתהליך הזה מוכרחים עצות טובות והבנה מעמיקה של תורת ה׳

06/11/2024

מסר חשוב איך להתבונן על הסובבים אותנו מספר שמואל א׳ בפירוש המלבי״ם:
להסתכל פנימה - לראות ללב, זה אפשרי ככל שמזכים את האגו -ענווה היא הדרך!

״ (ו) וַיְהִי בְּבוֹאָם - כאשר באו בני ישי, וַיַּרְא שמואל אֶת אֱלִיאָב, שהיה הגדול בבנים, ולא אמר לו ה' מאומה, והבין מכך שאין רצון ה' למושחו למלך, וחשב שהסיבה לכך היא בשל היותו שפל קומה, ואינו יפה תואר כשאול, וסבר שלא יצווהו ה' למשוח מלך שלא יהיה יפה תואר כשאול,

וַיֹּאמֶר שמואל, אַךְ נֶגֶד ה' מְשִׁיחוֹ - עדיין יש תקוה שתישאר המלכות ביד שאול, שכבר נמשח למלכות, באשר לא נמצא איש כמוהו בכל ישראל.

(ז) וַיֹּאמֶר ה' אֶל שְׁמוּאֵל, אַל תַּבֵּט אֶל מַרְאֵהוּ של שאול, וְאֶל גְּבֹהַּ קוֹמָתוֹ, כִּי מְאַסְתִּיהוּ מלהיות מלך על עמי,

כִּי לֹא אֲשֶׁר יִרְאֶה הָאָדָם - כי אין האמת כפי שהאדם שופט למראה עיניו,
כִּי הָאָדָם יִרְאֶה לַעֵינַיִם, ושופט הוא את היפה לפי הרגשת חושיו,
ואינו יכול להשיג אלא את הדברים החיצוניים,
וַה' יִרְאֶה לַלֵּבָב, ולכן ה'יפה' לפני ה' הוא מי שמידותיו נאות וליבו שלם, אף אם אינו נאה חיצונית

05/11/2024

מתוך תהילים בפירוש המלבי״ם:
התנאי לקבלת ארץ ישראל על ידי בני ישראל:

(מד) וקיים ה' גם את מה שהבטיח לאברהם לגבי ירושת הארץ, וַיִּתֵּן לָהֶם ה' אַרְצוֹת גּוֹיִם, וַעֲמַל לְאֻמִּים יִירָשׁוּ, כי קיבלו את כל הרכוש והקנינים שעמלו בהם הכנענים שהיו לפניהם בארץ.

(מה) וכל זה היה בַּעֲבוּר שיִשְׁמְרוּ ישראל את חֻקָּיו - המצוות המעשיות, וְתוֹרֹתָיו יִנְצֹרוּ ('נצירה' היא שמירה יתירה, כי התורה צריכה שמירה יותר מן המצוות המעשיות, מאחר ובתורה כלולים עיקרי האמונה), הַלְלוּ יָהּ.

31/10/2024

התראה מהנביא ירמיהו לגדולי ישראל ( מבואר על ידי המלבי״ם):

ועל כן אמר הנביא, אֵלְכָה לִּי אֶל הַגְּדֹלִים, המבינים ויודעים, וַאֲדַבְּרָה אוֹתָם, כִּי הֵמָּה יָדְעוּ דֶּרֶךְ ה', ומבינים מה היא מצוה ומה היא עבירה, ומתוך כך מכירים במִשְׁפַּט אֱלֹהֵיהֶם, שיודעים שהצרות באות כעונש על החטאים, אַךְ הֵמָּה, הגדולים הללו, יַחְדָּו שָׁבְרוּ עֹל, בזדון, שלא לשמוע בקול ה', נִתְּקוּ מוֹסֵרוֹת - היסורים והעונשים נחשבים בעיניהם ככבלים הקושרים את ידיהם, ורוצים הם לנתקם מעליהם, ולא לשים לב לתכלית העונש ולשוב בתשובה.

(ו) עַל כֵּן, כיון שחטאם אינו מצד הסיכלות וחוזר הידיעה אלא במרד ובמעל, הִכָּם אַרְיֵה מִיַּעַר, זְאֵב עֲרָבוֹת שדרכו לפשוט בלילה על הנבלות שטרף האריה, הוא יְשָׁדְדֵם, נָמֵר שֹׁקֵד עַל עָרֵיהֶם, וזהו משל לשלשת הפעמים שעלה נבוכדנצר על ישראל למלחמה והחריבם, כָּל הַיּוֹצֵא מֵהֵנָּה יִטָּרֵף. כִּי רַבּוּ פִּשְׁעֵיהֶם בכמות העבירות, עָצְמוּ מְשֻׁבוֹתֵיהֶם באיכות החטא, כי אינו בשגגה ומצד התאוה, אלא במרד ובזדון.

31/10/2024

רגע לפני בניית בית המקדש והחזרה להקרבת קורבנות -מסר משמואל הנביא בפירוש המלבי״ם:
1.המנהיג את עצמו ומי שנוסף אליו חייב לקחת אחריות אישית!
2. לא לתרץ!
3. הכוונה והמטרה להקרבת הקורבנות

בתקווה שיפסיקו קורבנות אדם

״ ועל מה שלא הרגו את הצאן והבקר הטובים חזר שאול ואמר את ההתנצלויות שאמר בתחילה, וַיִּקַּח הָעָם מֵהַשָּׁלָל צֹאן וּבָקָר, ואין החטא מתייחס אלי אלא לעם, ועוד, שעשו כן כיון שהיה זה רֵאשִׁית הַחֵרֶם, הראוי לה', ולקחוהו כדי לִזְבֹּחַ לַה' אֱלֹהֶיךָ בַּגִּלְגָּל.

(כב) וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אל שאול, הַחֵפֶץ לַה' בְּעֹלוֹת וּזְבָחִים - וכי ה' רוצה את הקרבנות כמטרה בפני עצמם, והרי אין הדבר כן, אלא המעלה של הקרבנות היא כִּשְׁמֹעַ בְּקוֹל ה' - שאנו מראים בכך שאנו שומעים בקול ה' שציונו על הקרבת הקרבנות, הִנֵּה יש לך להבין מכך

ששְׁמֹעַ מִזֶּבַח טוֹב - השמיעה בקול ה' טובה ומעולה מהקרבן עצמו, לְהַקְשִׁיב מֵחֵלֶב אֵילִים. -

וההקשבה לקול ה' מעולה מהקטרת חלבי הקרבנות על המזבח,

ואם כן טעות היא להמרות את פי ה' כדי להביא קרבנות, שהרי הקרבנות אינם תכלית בפני עצמה כלל, אלא רק אות על השמיעה בקול ה'.

25/10/2024

השוטה רואה תמיד את הדשא של השני ירוק יותר. לדעתו, טובתו האישית מחייבת לנהוג על פי כלל זה.
אדם בעל הגיון מערך את מה שיש לו עצמו – את ה"שלי".
הוא מרוצה מהישגיו. לעומתו, עם הארץ מעריך רק את ה"שלך" – את מה שיש לחברו.

לכן הוא מציע "שלי שלך ושלך שלי".
ה"שלי" אינו שווה כלום, ה"שלך" שווה יותר. לכן הוא מבקש: הבה נבנה גשרים פתוחים, בוא נחיה בשותפות, לכולם קופה אחת. לפיכך זוהי מידה של עם הארץ – מידתם של הסכלים.
"שלי – שלך, ושלך – שלך"
הדמות השלישית היא דמותו של ה"חסיד". אדם האומר: "שלי שלך" – קח משלי, תהנה, תשתמש, ואילו "שלך" – הוא רק "שלך".
החסיד רוצה שאחרים ייהנו משלו, והוא אינו רוצה ליהנות משל אחרים.
זהו הוותרן שאינו מבקש תמורה עבור וותרנותו.
אין בו שום חמדה לרכוש חברו, אין עינו צרה, לא בשלו ולא בשל אחרים. אדרבה, הוא רואה ברכושו אמצעי לסיוע לזולתו. הוא מבין שמידות טובות עדיפות לאין-ערוך על ממון.
ראוי להוסיף כאן שאין הכוונה לאדם המבזבז את כל רכושו לצדקה. ההלכה קובעת את השיעור לצדקה – לא יותר מחמישית הרכוש, והסיבה היא "שלא יצטרך לבריות". אדם שמבזבז את כל רכושו, עד שלבסוף נופל הוא עצמו למעמסה על הציבור, אינו חסיד אלא שוטה שאינו רואה את הנולד.