ADHDudi.DO - Transforming ADHDer to High Tech Talents

01/03/2026

השינוי שמתרחש אחרי אבחון ADHD
אחת התופעות המרגשות ביותר שחוזרות אצל אנשים רבים שאובחנו כבוגרים:
הרגע שבו סוף־סוף יש שם לכל החיים — והכול מתחיל להתחבר.

רבים מספרים שעד האבחון הם חיו בתחושת ערך עצמי נמוך, חוסר אמונה ביכולת להוביל, תחושת "אני לא מספיק".
ואז מגיע אותו יום — גיל 30, 40, 50 — שבו מבינים שהבעיה לא הייתה “חוסר יכולת”, אלא שונות נוירולוגית.
והרגע הזה יוצר Pivot בחיים.

גם אצלי בגיל 41, זה היה המפנה:
הפער הגדול בין דמיון הניצחון לבין המציאות תסכל אותו במשך שנים — עד שהאבחון נתן מסגרת, הסביר הכול, ושחרר צמיחה.

בעמותת ADHDoTech, המטרה היא בדיוק זה:
לצמצם את הפער בין הפוטנציאל העצום של אנשים עם ADHD לבין הביצועים בפועל —
כדי לאפשר להם לפרוח בהייטק, מקום שבו היכולות שלהם נדרשות מתמיד.

25/02/2026

אז מה זו בעצם הפרעת קשב — ומה היא לא?
🔹 היא הפרעה נוירולוגית אמיתית, הקשורה למוליכים עצביים במוח, ולא “בעיה של חינוך” או “חוסר מאמץ”.
🔹 לא לכולם יש ADHD — היא קיימת אצל כ־10% מהאוכלוסייה הבוגרת, כולל מאובחנים ואין-ספור שעדיין לא אובחנו.
🔹 היא תורשתית — אם יש לכם ADHD, יש סיכוי של 70–75% שגם לאחד ההורים יש. ילד ראשון? הסיכוי אפילו מגיע ל־85%.
🔹 היא לא נעלמת בבגרות — חלק מהקשיים נרגעים, חלק צפים מחדש בגלל שינויי סביבה ואתגרים, והרבה לומדים למסך ולהסתיר אותה.
🔹 היא לא קשורה להפרעות למידה — לאנשים עם ADHD יש לרוב אינטליגנציה גבוהה ואינטליגנציה רגשית מעל הממוצע, אבל קשה להם להביא את הפוטנציאל לידי ביטוי.
🔹 זה לא “קושי להתרכז” — זה קושי להתרכז במה שלא מעניין.
לעומת זאת, יש היפר־פוקוס: כשמשהו בוער רגשית או מסקרן — צריך דחפור כדי לעצור אותנו.

דוד צור משתף שאובחן רק בגיל 40, ורק אז כל השנים של תסכול וטלטלות קיבלו שם ומשמעות — למרות שעל הנייר (לינקדאין/קורות חיים) זה לא נראה.

24/02/2026

אמרו לי שזו משימה בלתי אפשרית. לגרום לקרוב ל500 עובדות ועובדי NVIDIA לסגור את הלפטופים, לעצור את הצאט עם הAI, ולהתרכז במשהו שהוא לא באג בפרודקשן למשך שעה שלמה? ועוד ממש לפני ארוחת הצוהרים !

אבל מסתבר שהטריק ללכוד את תשומת הלב של המוחות הכי מוסחים (ומבריקים!) בחברה , הוא פשוט לדבר איתם על... הפרעות קשב וריכוז! 🦄

זכיתי להרצאות במשרדי אנבידיה (NVIDIA) ביקנעם על : "כוחות העל של ADHD בהייטק". אולם המליאה והזום היו פשוט מפוצצים. כמייסד עמותת ADHDoTECH ואחרי 26 שנים בהייטק , אני יכול להבטיח לכם: גיוון נוירולוגי הוא לא באג במערכת – הוא פיצ'ר פרימיום ואחד הסודות של הStartup nation

לקבל מהקהל הסופר-הישגי הזה כול כך הרבה שאלות (20 דק מעבר להרצאה) וציון שביעות רצון של 4.9 מתוך 5 מוכיח שאו שהתוכן היה מדהים, או שההרצאה פשוט נתנה Dopamine Boost.

תודה ענקית ל-Hadas Hartal, מנהלת תחום D&I בNVIDIA ישראל, על ההזמנה, ולכל עובדות ועובדי החברה שהביאו אנרגיות של היפר-פוקוס לחדר ובעיקר סקרנות ותודה לטל האלוף ומנהל השיווק של העמותה על הליווי והצילומים.

🎤 רוצים לשחרר את כוחות העל שמתחבאים אצלכם בחברה? קישור למתעניינים בתגובות
אזהרה: תופעות הלוואי עשויות לכלול חשיבה קיצונית מחוץ לקופסה וזינוק בחדשנות.

22/02/2026

מיתוס #6 - “בעלי הפרעת קשב לא מסוגלים להתרכז.”
❌ שקר. גדול. מאוד.

“אנחנו יכולים להתרכז – פשוט לא תמיד במה שמצופה מאיתנו.”
הפרעת קשב (ADHD) אינה “חוסר ריכוז”, אלא קושי בביסות הקשב – ביכולת לבחור מתי, כמה ולמה להפנות את הקשב שלנו.
כלומר, לא חוסר קשב – אלא עודף קשב לא ממוקד.

🧠 אחת התופעות הכי מוכרות אצל בעלי ADHD נקראת Hyperfocus – מצב שבו האדם שקוע לחלוטין בנושא שמסקרן אותו, לעיתים לשעות ארוכות.

“תשאלו כל הורה לילד עם ADHD –
איך הוא לא מצליח לשבת 45 דקות בכיתה,
אבל יכול לשחק ארבע שעות רצוף במשחק מחשב?” 🎮

דוד משתף דוגמה אישית מהעבודה ב־8200:

“בישיבה של מעל 50 דקות – אני אומר לחבר’ה, תשכחו ממני.
אני צריך לצאת החוצה לשתי דקות או שאני מאבד ריכוז.
אבל כשהנושא מלהיב, מסקרן או נוגע ברגש – הכול משתנה:
“אני נכנס למצב של Hyperfocus – צולל פנימה כל כך עמוק, שצריך מישהו שיחזיר אותי למציאות.”
התופעה הזו, הוא מסביר, היא גם אתגר וגם יתרון:
אתגר – כי קשה “לכבות” את הריכוז כשצריך.
יתרון – כי כשאנשי ADHD מתלהבים ממשהו, הם פשוט בלתי ניתנים לעצירה. 🚀

“ זה לא חוסר ריכוז – זה חוסר שליטה על הקשב
וכשאנחנו מוצאים משהו שמדליק אותנו – אנחנו מתמקדים בו יותר טוב מכל אחד אחר”

19/02/2026

מיתוס #5 - בעלי הפרעת קשב לא מצליחים בלימודים.”
❌ שקר מוחלט.

“אנשי ADHD יכולים לסיים תיכון, תואר, ואפילו דוקטורט – בהצטיינות.”

הסטיגמה הרווחת מקשרת בין הפרעת קשב לקשיי למידה, אבל זו טעות נפוצה.
הפרעת קשב אינה לקות למידה – היא לקות בתפקודים ניהוליים: ניהול זמן, תכנון, ויסות רגשי, והתמודדות עם עומס מידע.
אנשים עם ADHD יכולים להיות סופר אינטליגנטיים, יצירתיים וחדים – רק צריכים מערכת שמתאימה לאופן שבו המוח שלהם פועל.

🧠 עובדות על ADHD והצלחה אקדמית:
מחקרים מראים כי רמת האינטליגנציה (IQ) של אנשים עם ADHD היא לרוב מעל הממוצע.
גם האינטלגנציה הרגשית (EQ) שלהם גבוהה יותר מהממוצע, בזכות אמפתיה ורגישות גבוהה לסביבה.
הם מצליחים במיוחד בלמידה חווייתית, פרויקטים מעשיים, ובתחומים שבהם נדרש חשיבה יצירתית.
“ההפרעה לא קובעת אם תצליח – רק איך תצליח.”
דוד מספר כיצד במהלך המיזם הוא פגש מתנדבים, מהנדסים ומנהלי מוצר בעלי ADHD שסיימו את לימודיהם בהצטיינות, חלקם גם בלי לדעת כלל שיש להם את ההפרעה.
“ההבדל היחיד הוא לא ביכולות – אלא בדרך.”

כשהמערכת מאפשרת גמישות, תמיכה והתאמות נכונות – אנשי הפרעת קשב לא רק מצליחים, הם פורחים. 🌱

28/01/2026

“הפרעת קשב היא לקות של ילדים שחולפת בגיל ההתבגרות ?.”
❌ שקר מוחלט.
“לי יש הפרעת קשב מגיל ילדות ועד היום – היא פשוט משנה צורה.”

הפרעת קשב (ADHD) היא הפרעה נוירולוגית מולדת – היא לא "נעלמת" עם הגיל, אבל היא בהחלט משתנה עם הזמן.
מה שקורה הוא שהחיים עצמם משתנים:
🎒 בבית – ההורים עוזרים ומכוונים.
🪖 בצבא – פתאום צריך עצמאות.
🎓 באוניברסיטה – לומדים לבד.
💼 בעבודה – צריך לנהל זמן, לתעדף, להתמודד עם הסחות דעת ולתפקד בסביבה עמוסה.

“הקשיים לא נעלמים – רק מקבלים צורה אחרת.
לפעמים הם מתמתנים, לפעמים מתפרצים מחדש כשאנחנו נכנסים לסביבה חדשה.”

דוד משתף מניסיונו כמנטור:
“יש אנשים שכבר שנים מתפקדים מצוין, ואז פתאום בעבודה חדשה הכול צף שוב.
זה לא שהם ‘נפלו’ – זה פשוט ההפרעה חוזרת להגיד שלום.”
עם הזמן, אנשים עם ADHD מפתחים הרגלים וטריקים קטנים – hacks and tricks – שמסייעים להם להתמודד: רשימות, תזכורות, חלוקת משימות, תמיכה סביבתית.
חלק עושים זאת במודע, חלק פשוט לומדים לשרוד בלי לדעת למה.

“הפרעת קשב לא נעלמת – היא איתנו עד הקבר.
אבל אם לומדים להבין אותה, היא הופכת מנטל – לכוח.” ⚡

25/01/2026

מיתוס #3: “הפרעת קשב נגרמת ממסכים” – שקר נפוץ במיוחד 📱❌

כולנו שומעים את זה שוב ושוב – “הילדים היום כל הזמן במסכים, לא פלא שיש להם הפרעת קשב!”

“זה פשוט לא נכון. ADHD לא נגרמת ממסכים – היא נוירולוגית, מולדת, ונראית בבירור בסריקות מוח.”
דוד מדגיש שהפרעת קשב היא הפרעה נוירו־התפתחותית, כלומר – היא נובעת מהתפתחות שונה של המוח, ולא מהשפעה סביבתית כמו טלפונים או רשתות חברתיות.
הגורם המרכזי הוא חוסר איזון במוליכים עצביים במוח, ובראשם דופמין – מוליך העצבים שאחראי על מוטיבציה, ויסות ויכולת להתחיל משימות.
“דופמין הוא בעצם סם המוטיבציה. כשיש ממנו פחות – קשה לנו להניע את עצמנו לפעולה.”

אז מאיפה נולד המיתוס?
כי חשיפה אינטנסיבית למסכים כן יכולה לגרום לתחושת הצפה, קושי בריכוז, וחוסר סבלנות – גם אצל אנשים ללא ADHD.
ההבדל הוא מהותי:
אצל מי שאין לו ADHD – הקשיים האלו נעלמים כשהסביבה נרגעת.
אצל מי שיש לו ADHD – הקשיים הם חלק ממבנה המוח עצמו, והם נשארים לאורך כל החיים.
“המסכים לא יוצרים הפרעת קשב – הם רק מדגישים כמה העולם שלנו פחות מותאם למוח ADHDי.”

21/01/2026

🎧 מיתוס #2: “לכולם היום יש הפרעת קשב” – באמת? 🤔

כמה פעמים שמעתם את המשפט הזה? “עזוב, היום לכולם יש ADHD…”
בפרק זה, דוד צור (David Tsur), מייסד עמותת , מסביר אחת ולתמיד למה זו אמירה שגויה, מסוכנת – ובעיקר חוסמת אמפתיה.

“אני שומע את זה עד היום – כאילו זו אופנה, טרנד.
אבל לא, זו הפרעה נוירולוגית אמיתית, עם בסיס מדעי ברור.”
דוד מסביר ש־ADHD (הפרעת קשב ופעלתנות יתר) איננה תופעה ש’לכולם יש’.
זו הפרעה נוירולוגית אמיתית, שאפשר ממש לראות בצילומי מוח מסוג fMRI – שמראים פעילות שונה באזורים הקשורים לדופמין ולוויסות קשב.

🧠 כמה באמת יש עם ADHD?
כ־8%-10% מהאוכלוסייה הבוגרת בעולם.
בישראל: שיעור דומה – אך לא כולם מאובחנים.

קיימת תופעה משמעותית של תת־אבחון בקרב נשים:
בעוד שבאופן רפואי היחס אמור להיות 50/50, בפועל כ־75% מהמאובחנים הם גברים ורק 25% נשים.
המשמעות? יש עוד 25% מנשים בישראל שחיות עם ADHD – ופשוט לא יודעות את זה.
דוד מסביר כי אצל גברים לרוב ניכרת היפראקטיביות פיזית שקל לזהות, בעוד שאצל נשים היא פנימית יותר – “רעש בראש”.
המורות לא תמיד שמות לב, הנערות לומדות לבד, מצטיינות בציונים, אך חוות עומס רגשי, חרדה וקשיים בוויסות.

“המערכת פשוט מפספסת אותן – הן ‘שקטות מדי’, ‘חכמות מדי’.
אבל הן נאבקות לא פחות.”

דוד משתף כי גם בעמותת חוו זאת מקרוב:
שתי מתנדבות שהגיעו כלא־מאובחנות, זיהו בתהליך כל כך הרבה סימנים משותפים – ויצאו לאבחון.
“פתאום נפל להן האסימון – זה לא הן, זה המוח שלהן. והתחיל שינוי אמיתי.”

המסר חד:
לא לכולם יש ADHD – אבל כל מי שכן, ראוי להבנה, לא לשיפוט.

18/01/2026

שנים שמעתי את זה על הילדים שלי –אין כזה דבר הפרעת קשב
‘אם רק הייתם נותנים להם גבולות… אם רק היו מתאמצים יותר…
אז לא – זה פשוט שקר.”

דוד מסביר ש־ADHD היא הפרעה נוירולוגית אמיתית, שניתן אפילו לזהות אותה בסריקות מוח מסוג fMRI.
במהות, מדובר בהפרעה בתפקוד של מוליכים עצביים במוח, ובעיקר של הדופמין – מוליך הקשור לעוררות, מוטיבציה ויכולת ויסות.
החוסר בדופמין גורם לפגיעה במספר תחומים תפקודיים – קוגניטיביים, רגשיים ובין־אישיים – ולא ב"חוסר משמעת" כמו שרבים חושבים.
“אפשר ממש לראות את זה במוח.
זה לא ‘חוסר רצון’ – זה חוסר כימי.
זו שונות נוירולוגית, לא בעיה של אופי.”

הוא מזכיר שהמודעות להפרעה עלתה מאוד בעשורים האחרונים – אך עדיין קיימות סטיגמות ישנות מהתקופה שבה “לא הייתה מודעות” וילדים פשוט הוגדרו כעצלנים או מופרעים.
דוד, שמדבר מניסיון אישי כהורה וכאדם עם ADHD, מדגיש כי שינוי התפיסה הציבורית הוא קריטי:
“כשמבינים שזה נוירולוגי ולא התנהגותי – נפתחת הדלת לאמפתיה, להבנה, ולטיפול נכון.”
מסר שלו ברור: הגיע הזמן להחליף שיפוט בקבלה, וסטיגמה במודעות.
ADHD הוא לא תירוץ – זה הסבר. וברגע שמבינים את זה, אפשר להתחיל לבנות חיים מלאים באיזון, משמעות והצלחה

15/01/2026

14/01/2026

“הפרעת הקשב עושים לה עוול – היא לא רק עניין של ריכוז.
היא משפיעה על אחד־עשר תחומי תפקוד: קוגניטיביים, רגשיים ותקשורתיים.”
דוד מתאר כיצד ההפרעה משפיעה על היום־יום: הקשב שמתפזר, הצורך לזוז תוך כדי שיחות, השכחה, האימפולסיביות – אך גם הרגישות, האמפתיה והחיבור הרגשי העמוק לסביבה.
הוא מספר בחיוך:
“בעבר , הייתי עושה ישיבות זום על הליכון. הייתי חייב לזוז – אחרת הייתי מאבד ריכוז. אבל דווקא זה עזר לי לנהל טוב יותר.”

מעבר לקושי, הוא מדגיש את היתרונות האדירים של אנשים עם ADHD:
אמפתיה גבוהה ורגישות אנושית.
יצירתיות ואסוציאטיביות חזקה.
כישרון לספר סיפורים ולרתום קהל.
חשיבה מהירה מחוץ לקופסה.
דוד מסביר כי רבים מהאנשים עם ADHD מצטיינים בתחומי הסטוריטלינג, החדשנות וההייטק, כי הם יודעים לראות את הסיפור הגדול ולרתום אחרים סביבו.
הוא משתף בהומור:
“אני מסוגל להתחיל שיחה מנקודה א’ ולסיים אותה במאדים… אבל זה מה שעוזר לי לחשוב אחרת, לחבר רעיונות, ליצור.”
בסיום הוא מזכיר את הליבה של המסר שלו:
הפרעת קשב אינה חולשה – היא זהות נוירולוגית שונה. מי שלומד להבין אותה, מזהה בה לא רק אתגר, אלא כוח-על אנושי ויצירתי.