30/06/2022
זמן רב לא כתבתי כאן, והאמת שהתגעגעתי!
החודש ביקרתי בלונדון- במסגרת ׳נסיעת הבת מצווה׳ שנדמה הפכה במחוזותינו לחלק בלתי נפרד מהמסע לעבר ההתבגרות.
לונדון למי שלא יודע היא אחת הערים האהובות עלי בעולם. פעמים רבות ביקרתי בה, ועדיין משהו בה מקסים אותי כל פעם מחדש.
זמן רב התכוננו לנסיעה, אליה הצטרפו אם וביתה חברות של שתינו. בימים שלקראת המסע רקמנו יחד -איך לא -רשימות יעדים ופסגות שעלינו לכבוש ולהספיק.
המסע המשותף היה מפרך משהו והתנהל כמעט נגד שעון חול דמיוני שרץ ברקע. התרוצצנו ארבע נשים- 2 צעירות ו2 קצת פחות- אחוזות תזזית ושקית שופינג במחוזות עיר המלכה.
באחד מימי הטיול, במהלך אחד התיזוזים, גילינו שנקלענו לתהלוכות ה70 למלוכה.
קשה לתאר את המחזה, שכפסיפס ענק שזר בתוכו חלקים חדשים וישנים של אנגליה. ממסד עתיק יומין ויש היגידו ארכאי ומיושן, באמצע עיר מודרנית ומתוירת, אנשים לבושים בבגדים מסורתיים ומגוחכים כמעט -לצד אזרחים בכל הגילאים. כל המחזה המרתק והצבעוני הזה תחת מעטפת אחת של גאווה.
קשה לתאר את התחושות שעלו בי.
צפיתי במחזה המתעתע, והיועצת הארגונית שבי תהתה- מה יש במוסד לכאורה כ״כ לא רלוונטי לימינו שמעורר כזו אהדה?
להלן התשובות שעלו לי:
מנהיגות
זקיפות קומה
ממלכתיות
נוכחות
השמעת קול
מעורבות
עקרונות
נדמה כי בממשלות המודרניות, הרחבות- ולעיתים משוסעות כאשר המפלגות בה מושכות לעיתים לכיוונים מנוגדים, יש משהו מרגיע ויציב במלוכה. היא אחת, מדויקת, עתיקת יומין ומסורות, תחושה שיש מישהו שם למעלה, שמוביל ושומר על העם שמה שהיה הוא שיהיה. נוסיף לכך אבק כוכבים, ודרמות שלא מביישות אף סרט הולווידי- והינה קבלנו מחזה מרתק.
אז מזל טוב למלכת אנגליה על 70 שנה של מלוכה.
והלוואי עלינו איזה עוגן שמאחד את כולנו ( או רובינו לפחות) .......
ותודה לצלמות המוכשרות מיקה דנא
ו Shirley Kessel Zilberman אחות ליבי הלונדונית!