09/12/2018
מידי פעם אנחנו מביאים קצת עדכונים מהשטח. הנה סיפור מעניין עם כמה מסקנות שכדאי לזכור:
פנה אלינו לאחרונה מנכ"ל חברה. החברה פיתחה תהליך יצור ייחודי בתחום החומרים.
לחברה מספר לקוחות, רובם מהתחום הביטחוני/תעופתי, ליצור חלקים בסדרות יצור קטנות, כאשר ההזמנות הן BTP (Build to Print) . דהיינו – הלקוח עושה את התכנון המלא, מגדיר את החלק, השרטוט, החומרים והדרישות הסופיות, ובעצם היצרן מייצר את החלק ,כקבלן משנה בהתאם לדרישות.
מכיוון שבמקרה שלנו מדובר בתהליך ייחודי מאד, החברה רוצה לעבור למצב של (BTS (Build to Spec , כלומר הלקוח מגדיר את הדרישות הסופיות מהחלק, כאשר לקבלן יכולת פיתוח ותכנון העונות על הגדרות הלקוח.
גישה זו יעילה במיוחד כאשר לקבלן יכולות ייחודיות, אשר מאפשרות למזמין חיסכון בתכנון הנדסי, תוך ניצול יכולות התכנון של הספק, ויכולות היצור הייחודיות שלו.
במפגש עם המנכ"ל, הוא הגדיר סוג מוצר יעד, שבשל מורכבותו הגיאומטרית, יש לחברה יתרון, בתהליך היצור שלו. התבקשנו למצוא חלקים דומים ולנסות למפות שוק פוטנציאלי מתאים, שיאפשר לחברה לתכנן מוצר ולספק אותו בכמויות סדרתיות, כמוצר מדף שפותח על ידה.
שלב ראשון בכל פרויקט מידענות חדש שאנו לוקחים על עצמנו, הוא לימוד ראשוני של התחום.
היכן ניתן למצוא מידע? מילות מפתח רלוונטיות? מאגרי מידע מקצועיים, מומחים בתחום, ועוד. רק אחרי שיש בידינו תובנות ראשוניות, ניתן להגיש הצעת מחיר מושכלת לפרויקט.
האמת היא שחלק גדול מההנאה שלנו בעבודת המידענות, היא הכניסה והלימוד לעולמות ידע חדשים בכל פרויקט מחדש. תחומים טכניים, חקלאיים, מסחריים, קהילתיים, אקדמיים ועוד ועוד... זהו הכייף האמיתי במקצוע!
בלימוד שביצענו לבקשת המנכ"ל, ככל שצללנו יותר לעומק הדברים, עלתה בנו התחושה שמשהו מוטעה בגישה. הלקוחות שמצאנו לסוג המוצר שהתבקש, הינם לקוחות שלא יאפשרו למישהו אחר לתכנן בעבורם חלקים. חלקים שבפועל מהווים פרט מתוך מכלול שלם ומורכב, שנדרש להיות מתואמים אליו. בפרט כאשר המכלול המדובר הוא חלק ממערכת גדולה קיימת ומתפקדת.
שלב חדירה ללקוחות מסוג זה חייב להיות הרבה יותר מוקדם, כאשר המערכת נמצאת בשלבי תכנון ראשוני, אז ניתן בעצם לנסות ולהציע את שילוב הטכנולוגיה החדשה, במטרה להוזיל/לייעל ללקוח, ולנסות לקשור אותו לתכנון החדשני. אם זה אכן המצב, גם אופי וסוג החיפוש שעלינו לבצע שונה בתכלית (חיפוש חברות ואנשי קשר מעולם הפיתוח/הנדסה, ולא חיפוש של מוצרים).
לאור זאת – הודענו לאותו מנכ"ל מהם תחושותינו ומסקנותינו. המלצנו שלא להתקדם בחיפוש שביקש, כי למיטב הבנתנו, זה לא יקדם אותו למטרה! לאחר מספר ימים, ובעקבות תערוכה מקצועית בה ביקר המנכ"ל, הוא הודה לנו על תשובתנו, עדכן שכרגע עצר לחשיבה , ויעדכן אותנו בעתיד, במידה ותידרש שוב עזרנו.
מסקנות:
א. כן, נכון. כנראה שאיבדנו פרויקט, אבל האינטגריטי המקצועי ויושרה חשובים הרבה יותר.
ב. בפניה למידען, חשוב מאד להבין מה בעצם נדרש ממנו, ונדרש לחדד ולדייק מהם ההישגים הנדרשים? במידה והשאלה לא ברורה ומדוייקת, התוצאות שתתקבלנה עשויות להחטיא את המטרה.
ג. אנחנו מקפידים לומר לכל לקוחותינו שאנחנו עוסקים במידע וניתוחו, ולא מתיימרים לשמש כיועצים. אנחנו מאמינים שמנכ"ל חברה מכיר טוב מאיתנו את השוק בו הוא פועל, מבין את האסטרטגיה טוב מכולם, ותהיה זו טעות לייעץ לו כיצד לפעול. גם במקרה זה – הצגנו לאותו מנכ"ל את דעתנו על בסיס ניתוח המידע הראשוני. ההחלטה כיצד להשתמש במידע, נותרה בידו.
ד. אנו רואים הקבלה רבה בין המודיעין הצבאי לעולם המידענות . המודיעין אמור להציג למפקד את תמונת המצב. מיקום האויב. כוחו , היקפו, ציודו, איכות הלוחמים והמפקדים שמולם הוא ניצב, ואת הנגזרות המבצעיות הנובעות מכך. תפקידו של המפקד, כמו גם של מנכ"ל המפעל הוא לתרגם את תמונת המצב לדפ"אות (דרכי פעולה אפשריות) ולבנות את תמונת הקרב הכוללת – טקטית ואסטרטגית.
אם אנחנו כמידענים נדע לשמור על צניעות ולהתמקד ביכולות מציאת המידע המודיעיני הנדרש, ניתוחו והצגתו בצורה ברורה - התועלת והתרומה הכוללת תהיה גדולה שבעתיים, והניצחון בקרב יתאפשר על בסיס מידע, הגיון ונסיון.
