12/08/2014
זה מה שחיכה לי היום בinbox, מכתב מרגש ומשמח.
תודה יעלי - שאיפשרת לי ללוות אותך בדרך לאימהות. כיף לראות איזה אמא נפלאה את לעופר.
כשידעתי שאני בהריון היה ברור לי שהיא תלווה אותי בחדר הלידה.
היו חמישה מפגשים עם סיגל, בהם היא הסבירה לי על מה זו לידה, למה לצפות, מה יקרה , מה עלול לקרות, היבטים נפשיים, רפואיים, וסגרה את כל הפינות, את כל המידע וכל החששות. ידעתי שאני בידיים טובות.
ילדתי ב 6.5.14.
יום לפני, סביבות 16:00 הייתה לי ירידת מים, ודבר ראשון שעשיתי היה להתקשר לסיגל.
היא הרגיעה אותי שהכל בסדר, ומה לעשות הלאה.
אני ובעלי הגענו לבית החולים בשמונה בערב. בהתחלה לא היו צירים וסיגל הנחתה אותנו שברגע שאני מרגישה שאני צריכה שהיא תהיה לידי- אודיע לה. אחרי שעה התחילו צירים כל 3 דקות עד 6 בבוקר, וכל הזמן הזה- כל ציר, כל 3 דקות- סיגלי הייתה שם בשבילי. מסז' בגב, כדור פיזיו, מקלחת, תמיכה נפשית ופיזית אחרי שלא ישנתי כל הלילה.
לאחר מכן נתנו לי אפידורל. סיגל נשארה לצידי כל הדרך, מסבירה, תומכת ועם חיוך קבוע.
היא דאגה להזיז לי את הרגליים, שאשנה מעט תנוחות עד שתהיה פתיחה מלאה.
בינתיים קיבלתי אלרגיה לפניצילין, והיא דאגה שישימו לב, במקצועיות מוחלטת והרגיעה אותי שהכל יהיה בסדר. ואכן הרופא החליף תרופה הכל בא על מקומו.
הפתיחה המלאה וצירי הלחץ התחילו רק ב10 בבוקר (אחרי ש 13 שעות סיגל כבר לצידי, תומכת בי בכל 3 דקות ציר). היא דאגה להרים לי את הרגליים, יחד עם חמותי, ולעודד אותי ללחוץ, ושהכל מתקדם יפה. אחרי 3 שעות, 22 שעות מירידת מים, נולד לי בן יפייפה ובריא, וסיגל דאגה שיהיה מגע עור לעור ולהראות לי מיד איך לחבר אותו לשד, ומה לעשות בימים הקרובים לגבי האכלות. מאז הוא יונק טוב, גדל ומאושר.
אחרי שסיגל הלכה האחות פנתה אליי, ואמרה לי שהיא לרוב שונאת שיש דולות מפני שהן מתערבות וחושבות שהן יודעות הכל, ואילו הדולה הזו (סיגל) הייתה מקצועית וטובה, ולא הפריעה להן, ושהיא גם נחמדה .
עופר שלי כבר בן 3 חודשים, והוא שמח שהוא נולד לאמא רגועה- הרבה מזה בזכותה של סיגל.
תודה!
יעל לביא