דנה קובינסקי הדרכת הורים

02/06/2024

רגעים של נחת

כמה יוצא לנו כהורים לראות את הילדים שלנו ביחד ככה בלי שאנחנו נמצאים שם… מעורבים או מתערבים?

שישי בצהריים, הבנים שלי יושבים בסלון מול הפלייסטיישין ומשחקים ביחד.
אני תופסת את עצמי מסתכלת עליהם ומחייכת לעצמי. הם צוחקים, מסתדרים, מפרגנים אחד לשני.

ביום יום שלהם, כל אחד עסוק בענייניו (חוגים, חדר כושר ועוד…)
והם לא בהכרח רואים אחד את השני או יושבים ביחד.

לנו כהורים יש הרבה מחשבות על הילדים שלנו.
האם הקשר ביניהם יהיה טוב שיהיו גדולים? ידאגו אחד לשני? האם גידלנו אותם לערכים, לתמוך אחד בשני?

הרגעים האלה שאני רואה אותם ככה ביחד, בהרמוניה מעלים בי תחושות של נחת, אושר,
ושנתנו להם את הערכים הללו.

אז שהם רבים, תיזכרו ברגעים האלה של הנחת. ותגידו לעצמכם, שיש להם גם את הרגעים האלו. ריבים זה חלק חשוב במערכות יחסים (על זה בפוסט אחר).

שלכם 💚
דנה.

24/05/2024

איך היה היום בבית ספר/ בגן?

מי מאיתנו לא שמע את התשובה "כיף" כששאל את הילד שלו "איך היה היום שלך?". רוב הילדים יסכמו את היום במילה אחת אות שתיים. בלי לפרט יותר מידי.

עידוד ילדים לשתף פרטים על היום שלהם יכול לעזור לבנות מערכת יחסים טובה וחזקה בין הורה לילד.

הנה כמה טיפים איך אפשר לעודד את הילדים שלנו לשתף אותנו.

1. זמן מתאים
לא תמיד הם רוצים לספר מה הם עשו היום איך
שאנחנו אוספים אותם. והם גם לא בהכרח זוכרים
באותו הרגע. הקדישו זמן מסוים מדי יום לשיחה.
למשל, במהלך ארוחת הערב או לפני השינה. עקביות
עוזרת לילדים לדעת מתי הם יכולים לצפות לשתף.

2. שאלות פתוחות
שאלו שאלות פתוחות. במקום לשאול "איך היה היום
שלך?" נסו שאלות כמו "מה היה החלק הכי טוב ביום
שלך?" או "מה עשית בהפסקה?" שאלות אלו דורשות
יותר מתשובה של כן או לא.

3. הקשבה פעילה
היו מקשיבים פעילים. הראו עניין אמיתי במה שילדכם
אומר. שמרו על קשר עין, הנהנו והגיבו בהתאם כדי
להראות שאתם מתעניינים.

4. שתפו חוויות אישיות
היו מודל להתנהגות על ידי שיתוף חוויות ואתגרים
מהיום שלכם. זה מראה לילד שזה נורמלי לדבר על
חוויות יומיומיות. לדוגמא: מה אכלתם? , עם מי
דיברתם? וכן, אפשר גם להמציא…

5. צרו סביבה נוחה ונעימה
וודאו שהסביבה רגועה ללא הסחות דעת (ללא מסכים).
זה עוזר לילדים להרגיש בטוחים ונכונים יותר להיפתח.

6. יצירתיות
השתמשו ביצירתיות. דרך סיפור, ציור או משחק. זה יכול
לעזור לילדים לבטא את עצמם. לפעמים לילדים קל
יותר לשתף בעקיפין באמצעות פעילויות יצירתיות.

7. שבחו ועודדו
שבחו את ילדכם על השיתוף והביעו הערכה על
הפתיחות שלו. חיזוק חיובי זה מגדיל את הסיכוי שהם
ישתפו שוב בעתיד.

8. היו סבלניים ומכבדים
תבינו שבימים מסוימים לא יתחשק לילדים לשתף.
כבדו את הצורך שלהם במרחב והודיעו להם שאתם
זמינים בכל פעם שהם מוכנים לשתף.

9. תנו מקום לרגשות
הכירו ברגשות שלהם ותנו להם מקום. לדוגמה, אם הם
מדברים על מצב מאתגר או לא נעים שקרה להם. תגידו
משהו כמו, "זה נשמע קשה. איך התמודדת עם זה?"

שילוב הטיפים הללו בשגרת היומיום, יעזור לנו כהורים לטפח מערכת יחסים טובה ותקשורתית יותר עם הילדים שלנו. ככל שנתחיל בגיל קטן זה יוטמע אצלם, יהפוך להרגל, והם ימשיכו לשתף באופן טבעי גם בגיל ההתבגרות ובהמשך חייהם.

שבת שלום!
שלכם,
דנה 💙

מוזמנים לעקוב גם באינסטגרם: https://bit.ly/3UQiDYz

19/05/2024

של מי האחריות?

שהבן השני שלי (בן 16 היום) התחיל חטיבה אז בדיוק התחילה הקורונה, והיה לו מאוד קשה עם הלמידה מרחוק. לא התחבר תרתי משמע.
ואנחנו כהורים התקשנו לדעת איך לעזור, ואיך להעביר לו את האחריות, הרי גם בלי קורונה זה גיל לא קל.

בהתחלה לא שיחררתי. הייתי יושבת איתו ועליו... שישב, שיתחבר, שיקשיב,
שיגיש עבודות. הרבה ויכוחים ובהחלט לא בריא ליחסים.

בכיתה ח' התחילו לחזור לאט לאט לכיתה ואחרי שצבר פער לימודי, וניסיתי לגרום לו ללכת לשיעורים פרטיים ללא הצלחה. החלטתי לשחרר. הודעתי לו "מעכשיו האחריות ללימודים היא שלך" ואם תחליט שאתה רוצה שיעורים פרטיים אז תעדכן.

שלא תחשבו שהיה קל לשחרר, כל פעם ראיתי שהציונים יורדים, החזקתי את עצמי מביקורת והתערבות. והוא סיים את החטיבה עם כמה נכשלים.

פתאום,
בקיץ בין כיתה ט' לכיתה י' הוא פונה אליי....
אני צריך שיעורים פרטיים, אני רוצה לגשת למבחן מעבר 4 יח' במתמטיקה ובאנגלית.
בתוך תוכי צעקתי "יש!!!" זה קורה... הוא רוצה ללמוד ולהצליח.
ומאז הוא בעלייה! ומצליח!
מרגע שההחלטה הגיעה ממנו, הרצון להצליח. הוא לקח על עצמו את האחריות.

לפעמים, אנחנו כהורים צריכים לדעת מתי לשחרר ולהעביר את האחריות לילד. אם אנחנו תופסים את כיסא האחריות, הם לא יקחו.

כמובן, שכל ילד הוא שונה...ומתן האחריות צריך להיות תואם לגיל.
אך עם זאת, ההורה צריך להיות מוכן לשחרר ולתת לילד להתנסות, להיכשל ולהגיע למסקנה ולרצון להצליח לבד. בקיצור, מוטיבציה פנימית.

שתפו אותי, איפה אתם שחררתם ואיפשרתם לילדכם לתפוס את כסא האחריות?

שלכם,
דנה.

נ.ב
בתמונה הילד השני (קיבלתי רשות).

10/05/2024

מתבגרים ונהנים
נסיעה עם המתבגר הצעיר שלי (אוטוטו בן 13), הובילה אותי להיחשף ולשמוע איתו ביחד את המוזיקה של הזמר שהוא אוהב, לשאול איפה שמע אותו בפעם הראשונה, ומה גרם לו להתחבר לשירים שלו. הנסיעה הזו, איפשרה לי להציץ לעולם שלו.
(אחת השיחות הארוכות שלי איתו בזמן האחרון) 😉

גיל ההתבגרות ובמיוחד תחילת החטיבה הוא גיל מורכב, בלשון המעטה.
מתחילים לצמוח דברים בגוף, המראה פתאום חשוב, הפן החברתי מקבל משמעות גדולה יותר, וגם תחומי העניין מקבלים שינוי כיוון.

לילדים/ות האלו שהופכים/ות לנערים/ות יש הרבה על הראש, שינויים נפשיים, הורמונליים ופיזיים, ולכל זה מתלווים לא מעט ציפיות מההורים, כמו לקיחת אחריות, לימודים ועוד.
להיות מתבגר/ת זה ממש לא קל, וגם לא קל להיות הורה למתבגר/ת.

חשוב שאנחנו כהורים נזכור, שהמתבגרים שלנו עדיין צריכים ורוצים שנראה אותם, ושנקשיב להם. גם אם הם צועקים (נוהמים) או קצת מתחצפים אלינו. עדיף שזה יקרה בבית מאשר במסגרות (למשל, למורים בבית ספר).

הבית הוא המרחב הבטוח שלהם ושלכם.

תאהבו אותם, תקשיבו להם, תתעניינו בהם גם אם אומרים שאתם חופרים..
וחשוב גם לדעת להציב גבולות (בהתאם לגיל), אפילו אם הם בודקים אתכם (והם יבדקו).

ככה הם ירגישו שיש להם על מי לסמוך ( גם אם הם צועקים שהם שונאים אותך).
בתוך תוכם עם עצמם, הם יודעים שתמיד יש מישהו לצידם ושלא מוותר עליהם.
וברגע האמת, שיקרה משהו, הם ירגישו מספיק בטוחים לפנות אליכם ולשתף אתכם.

סופש שבוע נעים ובשורות טובות 🙏
שלכם 💚
דנה.

02/05/2024

יום השואה והגבורה

זהו יום מורכב ונושא רגיש שקשה להסביר אותו לילדים שמטבעם סקרנים וכנראה שגם ישאלו שאלות:

למה יש צפירה?
למה התנהגו ככה ליהודים?

ולא תמיד יהיה לנו קל להסביר להם.

כמה טיפים שכדאי לקחת בחשבון שמדברים עם ילדים:

1. השתמשו בשפה המתאימה לגיל:
התאימו את ההסבר שלכם לגיל הילד ולרמת ההבנה שלו. ילדים צעירים יותר עשויים להזדקק להסבר פשוט יותר, בעוד שילדים גדולים יותר יכולים להתמודד עם מידע מפורט יותר.

2. היו כנים אך עדינים:
הסבירו שבתקופת השואה, אנשים רבים נפגעו
וטופלו בצורה מאוד לא הוגנת בגלל דתם, מוצאם
האתני או אמונתם. הדגישו שזו הייתה תקופה
מאוד עצובה וקשה בהיסטוריה.

3. התמקדו בחוסן ובתקווה:
התמקדו בסיפורים על חוסן, אומץ וטוב לב במהלך
הזמן הזה, כמו אנשים שעזרו אחד לשני או נלחמו
על החיים.

4. הדגישו את חשיבות הסובלנות:
ציינו את החשיבות להתייחס לכל אחד באדיבות
ובכבוד, ללא קשר להבדלים ביניהם.

5. עודדו שאלות:
תנו לילדים לדעת שזה בסדר לשאול שאלות
ולהביע את רגשותיהם לגבי הנושא.

6. ספקו ביטחון:
הרגיעו את הילדים שאירועים כאלה לא מתרחשים
עכשיו ושיש אנשים שעובדים קשה כדי למנוע מהם
לקרות שוב. צבא, יש לנו מדינה משלנו...

7. השתמשו במשאבים:
השתמשו בספרים, סרטים או סרטים דוקומנטריים
המתאימים לגיל כדי לעזור להסביר את השואה
בצורה שילדים יוכלו להבין.

*המלצה: בסדרה שקשוקה של כאן 11 יש פרק
שעוסק בשואה (עונה 5).

מעל לכל, הקשיבו לדאגותיהם של הילדים והעניקו להם תמיכה ומענה לפי הצורך.

שלכם,
דנה.

#הדרכתהורים #רגשות #יוםהשואהוהגבורה

24/04/2024

הורות בטורבו

בחופשים אנחנו מבלים יותר שעות עם הילדים. אפשר לקרוא לזה שעות איכות? אולי... אבל בהחלט הרבה שעות, אינטנסיבי ולא תמיד קל.

אז איך בכל זאת גם נהנה ממשפחתיות, וגם נזכה לקצת מנוחה.

א. שבו כולם ביחד ותעלו רעיונות, מה אפשר לעשות בחופש.

ב. אפשר גם להנות ביחד בבית: לשחק משחקי קופסה, לצפות בסרט עם פופקורן. תקבלו גם חוויה משפחתית וגם סוג של מנוחה 😉

ג. זמן מנוחה לכם ההורים, וגם לילדים... בשעות הערב או צהריים. שהילדים נחים, צופים או משחקים ביחד.

אם הילדים קטנים, אז נצלו את מנוחת הצהריים שלהם, לנוח גם... או בערב שבו ביחד בסלון אחרי שהם נרדמו. שתו משהו, צפו בסרט ביחד או סתם דברו.

ואם הילדים גדולים, אז בדרך כלל יש להם עיסוקים משלהם. וגם אפשר פשוט לפרוש לחדר... או להפריש אותם לחדרים.

וגם זמן לבד...יכול להתאים.

ד. תיאום ציפיות! לא תמיד נעשה מה שכולם רוצים... אבל כולם משתתפים בבחירות של האחרים.
באופן כללי, לפני כל דבר שעושים חשוב לעשות שיחת תיאום ציפיות. ולא רק בחופשים... ככה כולם מגיעים מוכנים ויודעים מראש למה לצפות.

מאחלת לכם,
חופשה נעימה ומשפחתית!

שלכם,
דנה.

נ.ב
בתמונה המשפחה שלי ♥️

#הדרכתהורים

23/04/2024

זאת לא חירות בלי החטופים!! שיחזרו עכשיו!!
חג חירות לא ממש שמח לצערנו 😢
מאחלת לנו בשורות טובות 🙏

19/04/2024

הורות וחירות

כהורים אנחנו רוצים שהילדים שלנו ייהנו מחירות.
חירות לקבוע מה ללבוש, חירות להגיד את הדעות שלהם, חירות להחליט מה לאכול ומי יהיו החברים שלהם.

בכל גיל אנחנו נאפשר להם חירות בדברים שמתאימים לגיל שלהם או לערכים שלנו.

הדרך ללמד אותם חירות, היא בעצם לתת להם לעשות בחירות.

אנחנו כהורים צריכים לחשוב איפה אנחנו מאפשרים להם את החופש לבחור.
בגיל קטן, לאפשר לבחור בין שתי חולצות ללבוש.
בגיל גדול יותר, לאפשר להם לבחור מקום לטיול או אם בכלל להצטרף לטיול המשפחתי.

כמובן שאפשר לייעץ...ולנהל על זה דיון, אך הבחירה בסוף תהיה שלהם.

פה בשבילכם.

12/04/2024

הורים מקסימים שעשו תהליך מהיר ומדהים!!
איזה כיף שמצליחים ליישם את הכלים, לדייק את ההורות, ועל הדרך לקבל פידבק חיובי על הליווי וההכוונה.

12/07/2021

06/06/2021

משפחה מקסימה שעברה תהליך מדהים!!

תחושת סיפוק ומשמעות לתת להורים כלים להתמודדות עם אתגרי ההורות ♥️

ותמיד כיף לקבל מילה טובה 😊