13/09/2024
"את יודע מה אני הכי אוהבת?" היא שואלת,
"לשחות כל יום בבריכה!"
זה נראה סתם משהו, אבל למי שחוותה פוביה קשה ממים,
שהייתה נכנסת להיסטריה אם היו מתיזים עליה,
שכל חודש הגעה למקווה היתה סיוט...
זה הישג ממש גדול.
בצעירותה כמעט טבעה,
מאז נשארה פוביה ממים שפגעה באיכות החיים שלה,
חוץ מהפחד היתה הבושה,
החולשה שהיא מראה לילדים שלה,
חוסר היכולת לשלוט בפחד,
ובכל חודש, הסיוט שחוזר על עצמו,
איך תצליח לטבול במקווה
ועוד תכניס את הראש מתחת למים...
כמובן שהיתה ממש סקפטית,
שנים רבות שהיא סוחבת את זה,
ניסתה כבר הכל....
שחררנו את הטראומה של הטביעה,
את השנים של החרדות מהמים,
יצרנו חיבורים נעימים במוח הקשורים למים,
הוספנו יכולות ומשאבים,
ועשינו ריפויים אנרגטיים.
נפגשנו לפני כמה ימים,
היא מספרת לי בגאווה שכל יום היא הולכת לשחות,
לא מוותרת על זה...
זו הנאה עצומה עבורה
מקום של חיבור פנימי ורוגע,
ממקום של פחד זה הפך להנאה...
"תשתפי", היא אומרת לי,
"תספרי על מה שאת עושה,
זה ממש חשוב שאנשים ידעו שיש תקווה..."
אז אני משתפת ואומרת שיש תקווה,
שחרדות, פחדים, פוביות, תקיעויות
או כל מצב רגשי מאתגר
הם לא גזירת גורל,
אפשר לשחרר ולרפא,
להבין את המהות והשורשים
וליצור משם את השינוי