03/08/2026
הם רכים כמו תינוק,
הם עדיין ילדים, עם חלומות, פחדים וצחוק שמופיע לעיתים קרובות..
והם גם בוגרים הרבה יותר מגילם,
הם נאלצו להתבגר מהר מדי!
הסיפור של “גבעתי”, שממלא בימים האחרונים את הכותרות ואת הרשתות החברתיות, לא נשאר רק במסכים.
הוא ישב היום איתי בחדר. הוא קיבל פנים, שמות, קולות ורגשות.
רבים מהמשתתפים בסדנה היו בין אלו שעזבו את הבסיס… ואחר כך חזרו.
הם דיברו.
בכנות.
באומץ.
בלי סיסמאות ובלי מסכות.
יש להם כל כך הרבה מה לומר.
ובעיקר – יש לנו כל כך הרבה מה ללמוד מהם.
יצאתי מהמפגש הזה עם לב כבד, אבל גם עם הרבה תקווה. פגשתי דור שמרגיש, שחושב, ששואל שאלות, שנושא על כתפיו אחריות עצומה וממשיך לבחור להיות שם.
אני מסיימת את היום הזה עם המון מחשבות על גורלם, על גורל צה”ל ועל גורלה של המדינה שלנו.
ובעיקר, עם תפילה אחת שקטה —
שיגמרו המלחמות כבר !
Shlomit Duek Buskila