22/12/2021
הטבע הפנימי שלי דוחף אותי לשמור , לדאוג, לטפח, להיות שם כל רגע כל דקה עם הילדים שלי. הגוזלים שלי.
וזה מבורך כמובן. אבל יש פה אבל...
כמה דברים לתשומת לב יומיומית...
ראשית הילדה שבתוכי חשוב שגם היא תקבל מקום בתוך החיים שלי.
כך אבוא אלי הילדים שלי ממקום מלא ושמח ולא חלילה מוזנח...
זהו פשע כאשר אני מזניחה את עצמי- מחובתי לטפל בי קודם כל- לדאוג לתזונה שלי, לנשמה שלי, לשובבות שלי לשמחת החיים שלי... לכל הצרכים שלי.
שנית חשוב שאטפח את הקשר שלי עם אב ילדיי. ממקום אוהב ומחבק. ואשמור על הבית שלנו חזק וקרוב. כאשר אב ילדיי הינו אבא טוב, אדם ערכי של נתינה ומוסר, אדאג לעשות מה שצריך כדי שהבית שלי יישמר ויתוחזק.
ברור לי שהילדים שלי זקוקים לאהבת אביהם הטובה כשהוא קרוב אלי ואליהם, כך בריא להם וטוב להם.
הם מקבלים ביטחון ענקקק כאשר הבית שלנו יציב ובריא. מתנה עבורם לכל החיים שלהם- כילדים וגם כבוגרים.
כמו שבהוראות הטיסה- אומרים קודם כל לשם מסיכת חמצן עלי לפני שאני שמה על הילדים שלי... אחרת לא אוכל לטפל בהם.. כי לא יהיה לי חמצן
בבית, בשגרה- זה בהחלט דומה... כך גם לטפל בזוגיות. כאשר מזניחים את הזוגיות, היא תתפרק וכבר אי אפשר יהיה להציל...
חשוב להבין את סדרי העדיפויות כדי להתנהל בחכמה, וכל זה למען הילדים שלי, משוש חיי...
ברור שגם אני אהנה מהבית החם והחזק שאני אצור לעצמי ולכולנו.
הכל באהבה, בשמחה וברצון...
