27/06/2026
מסר עבורך 🩷
דווקא ביום שישי הכי קל לחזור אחורה. ודווקא ביום שישי הכי חשוב לא.
יש משהו בשישי , שהבדידות מתחילה לבצבצץ
שקשה להסביר במילים.
העולם כאילו מאט.
אנשים נפגשים עם המשפחה, יוצאים עם חברים, יושבים לארוחת ערב, מעלים תמונות, נוסעים לבני הזוג שלהם.חוזרים מהים
ואת?
או אתה?
נשארים פתאום לבד עם השקט.
ופתאום הטלפון נראה מפתה.
פתאום האדם שפגע בך כבר לא נראה כל כך נורא.
פתאום הפירורים מרגישים כמו ארוחה.
לא בגלל שהוא השתנה.
לא בגלל שהיא השתנתה.
אלא בגלל שהבדידות התחילה לדבר.
וכאן בדיוק מגיע המבחן.
לא מבחן של אהבה.
מבחן של ערך עצמי.
כי ברגעים האלה המוח לא באמת מחפש את האדם שחסר לו.
הוא מחפש לברוח מהכאב.
מהתחושה שאף אחד לא מחכה לך.
מהפחד להיות לבד.
ומהמקום הזה אנחנו עושים את הטעויות הכי גדולות.
שולחים הודעה.
עונים להודעה שלא היינו צריכים לענות לה.
חוזרים לקשר שכבר הוכיח לנו שוב ושוב שהוא
לא יודע לאהוב אותנו כמו שאנחנו צריכים.
לא כי שכחנו מה עברנו.
אלא כי לרגע אחד הכאב של הבדידות הרגיש חזק יותר מהכאב של הקשר.
אבל אני רוצה להגיד לך משהו.
אם התחלת דרך חדשה...
אם בחרת סוף סוף בעצמך...
דווקא הרגע הזה הוא הרגע שמגדיר את העתיד שלך.
לא כשהכול קל.
לא באמצע השבוע כשאת עסוקה.
אלא ביום שישי כשהלב מתכווץ והאצבע כמעט נוגעת במסך.
שם נולדת בחירה חדשה.
אז אם קשה לך הערב...
אל תברחי.
תבכי אם צריך.
תראי סדרה.
תקראי ספר.
תדליקי נר.
תצאי להליכה.
תהיי עם אנשים שאת אוהבת.
או פשוט תנוחי.
תעשי כל דבר שיחזיק אותך עוד קצת.
רק אל תחזרי למקום שכבר שבר אותך.
כי יש הבדל גדול בין להיות לבד...
לבין להיות בודדה בתוך קשר שלא בוחר בך.
לפעמים כמה שעות של בדידות יצילו אותך מעוד חודשים או שנים של כאב.
ואולי זה בדיוק הניסיון מהייקום / מהבורא
האם את באמת מוכנה לוותר על המוכר כדי לפנות מקום למה שאת באמת מתפללת אליו?
כי אהבה בריאה לא מגיעה כשאנחנו נאחזים במה שכבר לא מתאים לנו.
היא מגיעה כשאנחנו מספיק אמיצים לשחרר.
אז אם את קוראת את זה ביום שישי, והלב שלך קצת כואב...
אני רוצה להזכיר לך:
אל תתני לבדידות של ערב אחד להחזיר אותך לכאב של שנה שלמה.
תחזיקי מעמד.
גם הערב הזה יעבור.גם השישי הזה. ואת תעברי את המבחן.
את ראויה לאהבה שלא מגיעה רק כי מישהו הרגיש בודד, או את הרגשת בודדה.
אלא כי הוא באמת בחר בך. ואת בחרת בך ❤️
אוהבת
