10/06/2026
*אספנית אורות מאז 1978*
יוני 2025 הייתה הפעם האחרונה שכתבתי כאן
אסתי- הנחיית קבוצות וליווי תעסוקתי
על אף התקופה המורכבת בזמנו ברמה הביטחונית - ברמה המקצועית הייתי בשיאי.
"אסתי בדרכים" בכל הכוח.
נסעתי לי בכבישים, ברקע תמיד התנגנה מוזיקה טובה, שרתי בקולי קולות. הגעתי לערים חדשות, פגשתי לקוחות חדשים מעולמות מגוונים של הזירה התעסוקתית, ואפילו בשלוש שנים שקדמו לשנה הזאת ולפרקים של גיחת קיץ וגיחת חורף גרתי ועבדתי במדינה אחרת.
היה מטורף, מעשיר, מספק ומשמח.
היה הכל מהכל.
היה אור.
ופתאום, חושך.
ואין אותי.
לא אישית ולא מקצועית.
זה הגיע אליי משום מקום ובלי התראה מוקדמת, זיהום, טיפול נמרץ וניתוח מציל חיים שגרר תהליך שיקום של שנה שלמה (תוך טפטופי עשייה מזעריים שעוד שמרתי לעצמי בשיניים)
מהי טראומה אם לא טלטול חזק של הקרקע הקיימת, וזריקה כואבת לאזורים של כאב פיזי ונפשי כרוני, ברחוב חוסר הוודאות?
כל כך הרבה אנשים חווים את הטלטול הזה בדרך כזאת או אחרת, בפרט בשנים האחרונות. האדמה נשמטת, החושך סוגר, והשאלות מהדהדות בלי סוף.
אם יש משהו שהשנה האחרונה לימדה אותי, בתוך אזור הדמדומים, זה שלטראומה יש קצב משלה. המאפיינים המרכזיים עבורי היו תחושה של חוסר אונים וגעגוע עוצמתי ליום שלפני.
לקח לי זמן להבין, ועוד יותר זמן לקבל את עצמי בגרסא הפצועה שלי. (אספר למי שישאל ואולי עוד ארחיב בזה בימים אחרים)
היום ממש מתחשק לי לכתוב-
שגם לאור יש חוקים משלו. לפחות לאור העקשן שלי שנולד במזל שור. הוא תמיד מפלס ומוצא איזשהו סדק להיכנס דרכו.
התקופות המורכבות האלה הן לא סוף הסיפור. הן הפרק המאתגר, המפרק, זה שמאלץ אותנו לחשב מסלול מחדש, למצוא כוחות שלא ידענו שקיימים בנו ולזכור שהמנהרה הזו, חשוכה ככל שתהיה, מובילה ליציאה. החיים דינמיים, מאתגרים, רוויים בהצלחות וכישלונות..
והאור בקצה מחכה לכולנו.
בקרוב אני צפויה לעבור ניתוח נוסף, ושוב תהליך שיקום... אני מכינה את עצמי ומזכירה לי שמה שחשוב זה שהראש שלי חזר למקום,
הראש שלי, הוא לא אוהב חושך. והלב שלי הוא בכלל אספן אורות סידרתי. והיו אורות תודה לאל ולשליחים הטובים שזימן לי תמיד.
אז אני מביטה קדימה בעיניים פקוחות ויודעת מה מחכה לי אחרי ומעבר לצד השני של עוד תחנה במסע הזה:
שוב נוהגת, הפעם בכבישי המציאות, כפי שהיא, בדרך לעצמי שלא נגמרת, בדרך לחיים, לעסק שלי- לאנשים, לסדנאות, לתעסוקה, לייעוץ.
אני חוזרת, עם תובנות עמוקות יותר, חמלה גדולה יותר, לאחרים ולעצמי.
הבשר החשוף והחרוך שלי מתרפא עכשיו,
וזה עושה לי להרגיש שהכל משתבש לטובה
ועוד מחכות הפתעות חדשות ומרפאות בדרך.
עברה שנה מאז שביקרתי פה וממש ממש התגעגעתי.
תחזיקו איתי באמונה ובתפילות🙌🏻
לכל מי שעובר.ת עכשיו "מצב חושך" אני מקווה שהמילים שלי יחזקו ויעודדו..
ושניפגש רק בדרכים טובות אמן
❤️
