19/05/2025
בבאר שבע שומעים לעיתים פיצוצים מעזה, פיצוצים כאלה שמרעידים את האדמה ואת הלב.
מה שלום הלב שלכם?
ומה נשמע כאן? תקופה ארוכה ששקט אצלי פה בדף, אבל רועש אצלי במנהרות הראש.
אחרי השבעה באוקטובר היה קשה לי למצוא מילים מתאימות לדף הזה והוא הרגיש רחוק ופחות רלוונטי. בשנה האחרונה אני צופה מהצד בהתרחשויות. ככה זה כשכואב לי בעמוקים. חלקים שבי משתתקים ומתכסים בשמיכה שעוזרת לעצום עיניים.
ואז בוקר חדש.
מה פותח לי עיניים? ימי ראשון בכפר.
תוכנית חדשה מבית היוצר של עדי נגב - "מסתערים על החיים" ע"ש סער מרגוליס ז"ל הרבש"צ הגיבור של כיסופים.
בית החולים השיקומי שנבנה בכפר עדי נגב מעניק שירות מקיף לחיילים, אנשי מילואים וכיתות כוננות שנפצעו במלחמה. התוכנית כוללת טיפולים הוליסטיים כמו: הידרו, פיזיו, כושר גופני, רכיבה על סוסים, מרפא בעיסוק, פסיכולוגיים, פסיכיאטריים, יועצים מיניים ועוד.
בחודשים האחרונים (מבית היוצר של אסתי בדרכים) נוסף גם אפיק תעסוקתי מותאם לנסיבות שמתאפשר בפגישה קבוצתית או פרטנית. אנחנו לומדים ומתנסים בכלים מעולמות האימון התעסוקתי, שואלים שאלות, מעלים סוגיות, מפטפטים קונפליקטים פנימיים ומביטים לתמונת המציאות הקיימת בלבן של העיניים, עם הכוחות ועם החסמים שבה. בעיקר מעוררים דופק ומוטיבציה בשאיפה לבנות את הפרק הבא בחיים. המיקוד הוא בחזרה לעבודה, יציאה ללימודים או התנדבות. הכל תופס.
איך חוזרים לשיגרה בריאה?!
בצעדים קטנים. לפעמים עם קביים..
בעזרת מה שיש ועם כל מה או מי שיעזור. כל דבר שיחזיר תחושת כיוון ומשמעות. וכמו תמיד עם חיבור לנטיות ותשוקה מקצועית.
הפיצוצים הולמים פה בדרום גם שאינם נשמעים באוזן. זה מלמטה, מהאדמה, כי כאב לא חייב לזעוק. לפעמים הוא ניכר מצידי הדרכים בשלטים ותמונות דוממות של חטופים. ואני לא משווה כלל חלילה למי שנמצא כפות ומורעב במנהרות עזה, אבל במידה מסויימת לפעמים מרגיש כאן שחטפו את כולנו בשביעי לאוקטובר.
פיצוצים
בוקר חדש
וחוזר חלילה
מה שלום הלב שלכם?
כבר תקופה שאני זוכה לפגוש אנשים מדהימים, צעירים שהקדישו את עצמם להגנה על המדינה, גיבורי ארץ אמיתיים. מה שמדהים בהם כל כך זו הצניעות העמוקה שלהם. ברור לי שהם עברו חוויות עוצמתיות. ברור לי שהם עמדו בין חיים ומוות שוב ושוב. אני מרימה לסת (מטאפורית) שצונחת לי בכל פעם שאני משמיעה מינוחי "גיבורות" והם משיבים לי באופן מגמתי, בלי שמץ מניירות ועם עניין של מה בכך - מי גיבור? איזה גיבור?!...
ובוער לי לשתף שתדעו. שהם טובים ופשוטים ומרגשים ומלח הארץ ולתפארת מדינת ישראל!
פיצוצים
אותו גיבור שאמר "הכלא הוא בראש" העיר אותי.
והוא בכלל מסצנה אחרת. ככה זה הכל הכל מתערבב בחלומות... מזל שאפשר לחלום פלוס תוכנית חזון ופעולה לה לה..
בוקר חדש.
הלב שלי מוריד עכשיו מעליו שמיכה דימיונית שעוזרת לעצום עיניים. אחרי שכואב לו ממש בעמוקים ודקה לפני עלות השחר, הוא מבקש לעצמו חרישית אבל באופטימיות מדופלמת ובסולמות גבוהים כאילו הוא שר בארוויזיון -
לה לה לה לה לה ולו ולנו ולי וללה לה
אלי הטוב. תן לי כוח, לתת כוח, לכל מי שצריך כוח, ואל תיתן לי לשכוח, את הכוח, לבקש גם לעצמי.