16/08/2024
סיפור לשבת:
"נזיר צעיר חי במנזר שקט בהרים.
יום אחד, סערה עזה פרצה.
הרוחות העזות עקרו עצים והרסו את המנזר.
הנזיר עמד בין ההריסות, המום וחסר אונים.
כל מה שהכיר נעלם ברגע אחד.
הוא חש שחייו נהרסו ללא תקנה.
"איך אוכל להמשיך?" שאל את עצמו בייאוש,
"אין לי בית, אין לי מטרה, אין לי תקווה."
בלית ברירה, יצא לנדוד .
בדרכו פגש אנשים רבים, שמע את סיפוריהם,
למד על קשייהם וסבלם.
לאט לאט, לבו נפתח אליהם.
הוא החל לראות את העולם בעיניים חדשות.
כשחזר למנזר אחרי שנה, מצא אותו עדיין הרוס.
אך הפעם, במקום לשקוע בצער, ראה הזדמנות.
הוא החל לבנות מחדש, לא רק מקדש, אלא גם מקלט לנזקקים .
כשסיים את הבנייה, הביט סביב בתדהמה.
פתאום הבין - הסערה לא הרסה את חייו ,
היא שינתה אותם לטובה.
היא פתחה את עיניו ולבו לעולם רחב יותר, למטרה גדולה יותר.
"מה שחשבתי שהיה חורבן ," אמר לעצמו בחיוך,
"היה למעשה התחלה חדשה ".
עכשיו, כשמצא את מקומו האמיתי בעולם,
חש שלווה עמוקה יותר מכפי שהכיר אי פעם במנזר הישן.
הסערה , שנראתה תחילה כהרס מוחלט,
התגלתה כמתנה - היא הובילה אותו
למצוא את ייעודו האמיתי ואת שלוותו הפנימית".
--------------------------------------------------------------------------
אני לא אשכח את היום הארור ההוא...
היום שבו הודיעו על הסגר הראשון
(כן היינו בתקופה ההזויה הזו..)
באחד הימים (לאחר שכבר היינו בסגר)
נסעתי באוטו עם אשתי, אורי שהיתה אז תינוקת
ומעיין שהיה כבן 2.5
ו משטרה עצרה אותנו ושאלה לאן אנחנו נוסעים
והאם יש לנו אישור?
וזה מדהים איך תוך שניה - גבר בן 45 יכול שוב להרגיש
כמו ילד בן 10 שהמורה נוזפת בו על זה שהוא מפריע בכיתה..
בקיצר,
בתקופה ההיא שהודיעו על הסגר הזה,
הבנתי ברגע אחד שנגמר לי הביזנס!
הלכה ההכנסה, הלכה הפרנסה, הלכה המשמעות לקום בבוקר
ואין לי ממש זכות קיום כרגע בעולם.
(ואוו, איזה כיף להסתכל על זה לאחור ומרחוק..)
ואוו, כמה לילות שטופי זיעה זה הביא לי..
כמה תסכול, ייאוש וכעס זה נטע בי אז..
אבל בדיעבד ובחיבור הנק' לאחור
זה בדיוק מה שהייתי צריך בשביל
להשיל מעלי דברים שכבר לא התאימו לי יותר
ולהמציא את עצמי יותר מדוייק ומכויל לעצמי
וזה מה שגרם לי בסוף לצאת לאור עם הכנסים שלי,
הפודקאסט, מועדון המרצים שפיתחתי, ריטריטים ועוד..
אז בעצם - אותה קורונה הזויה,
קטעה לי את כל המוכר והידוע
והכריחה אותי לכתוב סיפור חדש..
אומרים שהכל מדוייק..
לא מת על המשפט הזה אבל משתדל לחבק אותו..
רוב הדברים לא תלויים בנו
והדברים שקורים,
פוגשים כל אחד בעוצמה שונה ובדרך אחרת..
איך הכל יכול להיות מדוייק לכולם?
אולי אפשר לדייק את זה לעצמנו אבל באותו רגע,
I'm not so sure..
לך תגיד את זה למישהו שאיבד מישהו יקר לו..
אבל נסיבות הן נסיבות ,
בדיוק כמו שקורה עכשיו
(ויש לי תחושה שאם זו לא תהיה מלחמה,
אז כבר ימציאו זן חדש של מחלה - כמו ששר יובל בנאי)
והשאלה היא,
באיזו גישה אנחנו מפרשים את זה
ומה אנחנו מחליטים לעשות בנידון.
האם נישאר במחשבה שמישהו שם למעלה צריך לעשות שינוי
או שפשוט ניקח את המושכות לידינו,
ונעשה שינוי בעצמנו..
וזה המקום שלנו לפתח אלסטיות, אדפטיביות
ואולי גם סקרנות ותשוקה להמשיך להיות התלמידים של הדרך ..
ואולי באמת מי ששם דגש גדול על "להנות מהדרך"
ולא רק מחפש את המטרות - הוא המנצח האמיתי של החיים.
אז שאלה לסיום:
מה עכשיו יש ביכולתך לשנות עבור עצמך
כדי ליצור לעצמך חיים טובים יותר,
כאלו שהם משמעותיים עבורך?
(פיייייי, איזו חפירה לשבת..)
וכל הסיפור הזה (והחפירה)
מחברים אותי שוב לכנס המיוחד
(שלדעתי כל אחד חייב להיות בו בעת הזו!)
כנס של 3 ימים עם 30 מרצים ומנחים מובילים בנושא:
'כותבים סיפור חדש'.
נרשמו לכנס כבר כמעט 3000 אנשים
שרוצים לבנות פה עתיד טוב יותר - גם ברמה האישית וגם ברמה הקולקטיבית.
ואם בא לכם להנות מכל הטוב הזה,
כיתבו לי בתגובה,
ואשלח לכם קישור להרשמה ללא עלות.
מי יהיה שם?
Niv Amir
Michal Milgrom More
ו'איט פדר נצר ואורי נצר
Daniel Ben Ari
Eran Stern
לוטם גפן
אליהו ויצמן
Liat Scheffer Ben Yakov
Doron Amitai Libshtein
ד"ר נאדר בוטו DR. NADER BUTTO
רן כליף
Rakefet Beka Moses
ניצן אלפסי - לבחור באור - מומחית לתת המודע
Galit Bar-yosef
שרון אדם
דרור רדה
Revital Chitayat
Ronen Gafni
מיטל פריברג
דן לוסטיג
Chen Rapson Harel
קרן לוי
Umina Kedmy
Omry Revach
Iris Shavit
Ofer Melamed
Liat Doitcher
שירה גולן
נירית שפירא - תודעת אור - איזון, ריפוי והגשמה
ד"ר ליה נאור
שתהיה שבת שלום
והרבה אהבה 🥰
נ.ב.
בתמונה מעיין עם גבס - ממציא את עצמו מחדש
