08/11/2017
יש סוד בעולם. סוד ה"אחד".
במבט רגיל, העולם הזה נראה לנו מקום של פירוד. יש אותי ויש אותך, שניים נפרדים, שונים, ואפילו בדיוק הפוכים ומנוגדים. כל אחד מביט על העולם מהעיניים שלו.
מתוך התחושה שכל אחד הוא בפני עצמו, וכל אחד שונה מחברו, נובעות המריבות.
אבל הפירוד הזה הוא רק חיצוני. פעמיים ביום אנחנו עוצמים עיניים, עוצרים לרגע את המבט הרגיל ומביטים על העולם במבט חדש, ואומרים "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד".
בעומק אנחנו אחד.
פעם שאלה מטרוניתא אחת את ר' יוסי בר חלפתא: מה עושה הקב"ה מאז שסיים לברוא את העולם?
אמר לה: מזווג זיווגים. אשתו של פלוני לפלוני, ביתו של פלוני לפלוני, ממונו של פלוני לפלוני.
בריאת העולם היא דבר עצום ואלוקי. אבל זה לא נגמר שם. הקב"ה ממשיך ומשגיח על כל אחד ואחת, ומפגיש כל אדם בדיוק עם מה שנועד לעזור לו להגיע לייעוד שלו, ולייעוד של כולנו יחד.
המטרוניתא חשבה שזו לא חכמה גדולה, וחיתנה אלף עבדים ואלף שפחות בלילה אחד. אך בבוקר באו אליה העבדים והשפחות בתלונות ורצו להתגרש..
המטרוניתא לא הבינה שכל מפגש הוא מדוייק. זה לא במקרה. אנשים שאני פוגשת, מקומות, אירועים, התמודדויות, וכמובן בן הזוג שלי הכל מכוון ומותאם בדיוק.
לפעמים נדמה לנו שאם רק היו קורים לנו דברים אחרים והיינו מקבלים דברים אחרים – היינו מאושרים. אם רק היו מתנהגים אלינו אחרת בילדות, אם רק היה לנו יותר כסף, אם רק היה לנו בן זוג יותר מושלם... אבל האמת היא שהטוב שלנו נמצא בדיוק במה שיש לנו. מה שיש לנו זה מה שהנשמה שלנו מבקשת כדי לצמוח.
השאלה היא מה אנחנו עושים עם מה שיש לנו?
מוסיף ומביא ר' יוסי בר חלפתא את הפסוק "אלוקים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות". מהו בכושרות? בכי ושירות –הרוצה אומר שירה, וזה שאינו רוצה בוכה. ומה הקב"ה עושה? מזווגן על כורחן שלא בטובתן. (ויקרא רבה, ח, א)
יש לנו בחירה איך להביט על המפגשים וההתמודדויות שיש לנו בחיים. יש לנו בחירה איך להביט על השוני שלנו מבן הזוג. האם לבכות או לשיר. לשיר מתוך הבנה שהקב"ה חשב שזה המפגש שהכי טוב לי, לתיקון שלי. דווקא מכאן ,אם אתאמץ, הכוחות שלי יצאו לפועל.
כשאנחנו לומדים לכבד ולהעריך את השוני- את האור המיוחד שיש לבן/ת הזוג להביא לעולם ולנו- ומתוך כך לאהוב, אנחנו מגלים את סוד האחד. יותר מכל מופיעה האחדות בזוגיות בין איש לאשתו, ועל כן כל כך יקר וחשוב הקשר הזוגי בעיני הקב"ה.
יהי רצון שנזכה בעז"ה בימים של "אני לדודי ודודי לי" לשוב ולגלות אחדותנו.
• נקודה למחשבה:
במה צמחתי בזכות הקשר עם בן/ת הזוג? למען איזו צמיחה וייעוד הקב"ה הפגיש אותי דווקא עם בן/ת הזוג?