פלד יעוץ אסטרטגי Peled Strategic Consulting

פלד יעוץ אסטרטגי Peled Strategic Consulting שירותי ליווי עסקי לחברות הייטק קטנות ובינוניות

מתי הופכים למנהלים טובים ?מקצוע הניהול הוא החיים עצמם.מנהלים צריכים לנהל מערכות יחסים עם העובדים והקולגות.עם לקוחות וספק...
12/08/2026

מתי הופכים למנהלים טובים ?

מקצוע הניהול הוא החיים עצמם.

מנהלים צריכים לנהל מערכות יחסים עם העובדים והקולגות.

עם לקוחות וספקים.

עם מגוון אנשים במגוון הקשרים.

זה חלק גדול מהעבודה.

הם גם צריכים לקבל החלטות. לפעמים קשות.

זה חלק גדול אחר בעבודה.

צריכים לחשוב על ההווה ועל העתיד.

צריכים לתכנן, צריכים לפתור בעיות.

וכשחושבים על זה, אז בגדול, זה לא שונה בהמון ממה שכל אחד מאיתנו עושה בחיים הפרטיים שלו.

ובכל זאת, ובצדק מסוים, מרבית האנשים לא רוצים לנהל.

לא רוצים את האחריות.

לא רוצים את הכאב ראש.

מעדיפים לעשות את הדבר שלהם (שאותו בתקווה הם אוהבים),

ושבו הם מרגישים שיש להם ניסיון שמבדל אותם מאנשים אחרים.



כי קל מאד ליפול במקצוע הניהול.

להיות מנהלים לא משהו.

יש סיבוכיות במקצוע הזה שלא מתאימה לכל אחד.

אתה גם לרוב מתמנה למנהל או הופך להיות מנהל בלי הכשרה פורמלית קודמת.

לפעמים מקבל הכוונה מהבוס שלך (אם אתה שכיר).

פה ושם מקבל עצות טובות מאנשים (אם אתה יזם עצמאי)

אבל בגדול אתה וניסיון החיים שלך לבד.

הלחץ גדול.

הפחד גדול.

ויש הרבה טעויות קלאסיות שקורות בהתחלה.

כמו בכל התחלה מקצועית, אבל פה הן יותר בולטות ומדוברות.

כולם רואים ומרגישים את הטעויות שלכם כשאתם המנהלים 🙁



וזה מוביל לשאלה שבכותרת :
מתי מתחילים להיות מנהלים טובים ?

והתשובה מורכבת משני חלקים.

חלק ראשון – כשמקבלים שהתוצאות של כל החלטה שקיבלת או לא קיבלת היא אחריותך.

וחלק שני – כשמבינים מה זה אומר לנהל אנשים. כשמבינים שהכל זה אנשים.


לקבל אחריות על תוצאות

ברור שכולם רוצים לקבל החלטות נכונות וצודקות כל הזמן.

הבעיה היא שזה לא אפשרי.

ובטח ובטח לא בתחילת הדרך בניהול כשיש עוד הרבה ללמוד.

ומהבחינה הזו, הדבר שהכי תוקע אותך כמנהל הוא ההתחמקות מאחריות.

ההגנה על האגו.

אני החלטתי נכון, זה הנסיבות.

אני החלטתי נכון, זה האנשים.

ההחלטה היתה מצויינת, זה השוק שהשתנה.

וואלה, ת'כלס זה לא מעניין אף אחד וגם לא צריך לעניין אותכם.

מה שהיה מת.

מה שמעניין זה ההווה והעתיד.

החלטתם מה שהחלטתם, מאיזה סיבות או שיקולים שהיו לכם.

זה לא משנה.

משנה רק ללמוד את התוצאה, להבין מה לא עובד כרגע ולקבל החלטות חדשות.

זהו.

כדי להתקדם בניהול צריך ניסיון.

ניסיון מקבלים מלעשות וללמוד את התוצאות.

כל דבר שמעכב את העשייה ואת הלמידה מעכב את ההתפתחות שלכם.

אז, אפס הגנתיות, אפס (או קרוב לאפס) הלקאה עצמית.

לומדים מה שקרה, מסתכלים קדימה ומתקדמים קדימה.


הכל זה אנשים

לנהל זה לא כמו מקצועות אחרים.

במקום ליצור תוצרים גשמיים כאלו או אחרים,

מה שאתה יוצר זו מכונה אנושית.

הרמוניה (בתקווה) בין אנשים שונים שעובדים יחד למטרה משותפת.

העבודה של מנהל היא אנשים.

"התוצר" של ניהול הוא אנשים שמביאים תוצאות גשמיות.

הכל זה אנשים.

העובדים שאתה מנהל.

הלקוחות שאתה עובד מולם.

הספקים שאתה מחפש ובוחר.

ואנשים הם חיות רגשיות.

הלוגיקה היא אלמנט משני בחיים האנושיים.

הרגש הוא האלמנט הדומיננטי בכל מעשה או מחדל.

כדי לנהל טוב צריך להבין שזה המצב.

מנהל טוב הוא חצי גננת וחצי פסיכולוג

הוא מבין מוטיבציות של אנשים ועובד איתן

הוא מבין קטנוניות של אנשים ועובד להרגיע אותן.

ובאופן יחסית לא נפוץ, אבל קריטי ביותר,

הוא מבין לגבי כל אדם ואדם אם הוא מתחבר "למכונה האנושית" שהוא בונה בצורה הרמונית,

או שהוא בעצם חלק "בעייתי" שמייצר רעש / רעידות במערכת שסביבו באופן קבוע.

הכל זה אנשים, ובהתאמה כל החלטה שלך היא על אנשים.


אז מתי הופכים למנהלים טובים ?

כשלוקחים אחריות על עצמכם ועל ההחלטות שקיבלתם.

כשמבינים שאדם כזה או אחר שכשל בביצוע זה לא מעניין.

מעניין רק אם המערכת. הצוות. כשל בביצוע.



אם הצוות עבד טוב ביחד וההחלטה היתה לא טובה, אז לומדים מהניסיון ומתקדמים להחלטה יותר טובה.



אם הצוות עבד טוב ביחד אבל לחלק מהאנשים היה חסר ניסיון מסוים כדי לממש את ההחלטה,

אז מחליטים להשקיע זמן בללמד אותם (או שמחליטים שאין אפשרות כי יקח יותר מדי זמן ומגייסים במקומם),

ואז מתקדמים להחלטה יותר טובה.



אם הצוות לא עבד טוב ביחד אז צריך להבין אם יש שם גורם אחד או שניים שמשבשים,

או שכל הצוות לא מתנהל טוב כצוות.

כשזו האפשרות הראשונה האחריות לדבר עם האנשים ולנסות ליישר את ההדורים עם הצוות היא עליכם.

ואם אי אפשר ליישר את ההדורים, אז האחריות לפטר ולגייס מחליפים היא עליכם.

כשזו האפשרות השניה, אתם צריכים לשבת ולשבור את הראש,

קודם לבד ואחר כך עם הצוות כדי להבין מה לא מתקתק פה.

ולנסות לייצר נהלי עבודה טובים יותר.

וגם פה, ניחשתם נכון, האחריות היא עליכם.



את העבר זוכרים בראש, את הרגש מנהלים במודע,

אבל עיקר העבודה הוא בהווה ובהסתכלות קדימה,

על איך אני בונה צוות שמשיג תוצאות מעולות בהרמוניה.

"שעובדים כמו מכונה משומנת היטב"

איך עושים מחקר מתחרים ?כדי לענות על השאלה הזו חשוב קודם להבין מי המתחרים שלי.זו שאלה לכאורה פשוטה מאד, אבל הרבה יזמים מת...
16/07/2026

איך עושים מחקר מתחרים ?

כדי לענות על השאלה הזו חשוב קודם להבין מי המתחרים שלי.
זו שאלה לכאורה פשוטה מאד, אבל הרבה יזמים מתחילים טועים בה.
התשובה הראשונית שהרבה פעמים עונים היא שמתחרה הוא מי שעושה כמוני.
זה נכון, אבל חלקי מאד.
זו תשובה שמחמיצה את מרבית המתחרים.
מתחרה הוא כל מי שמציע פתרון לאותה בעיה שאני מציע לה פתרון.

** איזה שהוא פתרון באיזה שהיא דרך. **
מי שפותר באותה דרך כמוני הוא מתחרה ישיר.
ומי שפותר בדרך אחרת הוא מתחרה עקיף.

לדוגמא, אם אני חברת אוטובוסים,
אז מי שהוא גם חברת אוטובוסים הוא מתחרה ישיר.
אבל מי שהוא חברת מוניות הוא מתחרה עקיף.

מתחרים ישירים לרוב יהוו כ 5% מהתחרות.
ומתחרים עקיפים יהוו את הרוב המוחלט של המתחרים - 95% מהתחרות.

לכן, התחלה נכונה של מחקר מתחרים היא בהגדרה המדוייקת של איזה בעיה אני פותר.
אם אני פותר את הבעיה של להגיע מנקודה א' לנקודה ב',
אז מתחרים שאני צריך לחקור הם כל מי שפותר את הבעיה הזו.
פותר באיזושהיא דרך.

אז איך עושים מחקר מתחרים ?

מתחילים בהגדרת הבעיה.
מחפשים את כל מי שמציע פתרונות לבעיה.
מקבצים את המתחרים לקטגוריות לפי סוגי הפתרון שהם מציעים.
מגדירים מה מאפיין כל סוג פתרון. מה היתרונות והחסרונות שלו.
אומדים את נתח השוק של כל סוג פתרון.
מוצאים או מנחשים את התמחור של כל פתרון.
ואם אפשר מנסים להבין את הרווחיות של חברות בכל קטגוריה.

ואז צוללים רמה אחת עמוק יותר.

מה זה אומר שיש פתרונות מסוגים שונים ?

זה אומר שיש ביקוש.
אנשים מוכנים לשלם כסף יום אחרי יום על כל אחד מהפתרונות האלו.
זה גם אומר שהפתרון שבחרו עדיף להם מפתרונות אחרים.
כי כל הפתרונות על המגש ונגישים, אבל הם העדיפו אחד על פני האחרים.

יש כאן בעצם רמזים למה מנחה לקוחות בבחירת פתרון.
איזה שיקולים חשובים לאיזה לקוחות.

למשל לקוחות שבוחרים ברכב פרטי באופן קבוע.
יתכן שאין נגישות לתחב"ץ באזורם (שזה אילוץ שמאפיין אותם)
ויתכן שהגמישות המקסימלית חשובה להם (שזה מוטיבציה פנימית)
ויתכן שהנוחות חשובה להם (מוטיבציה פנימית)
או שקשה להם בסביבות הומות וצפופות (אילוץ פנימי)

הניתוח של המתחרים מוביל אותי להבנה של סוגי לקוחות.

ומתוך ניתוח המתחרים והבנת הלקוחות אני מבין איפה אני צריך להתמקם.

כי כשמשיקים מוצר אנחנו אף פעם לא לבד על המגרש.
תמיד יש מתחרים שונים וסוגי לקוחות שונים.
ומחקר המתחרים עוזר לי להבין טוב יותר מי הלקוחות בשבילי.

איך להצליח בהשקה של מוצר בחו"ל ?כמעט כל יזם ויזמת חולמים איך הם יצליחו לצאת עם המוצר שלהם לחו"ל.יצליחו לבצע השקה מוצלחת ...
12/07/2026

איך להצליח בהשקה של מוצר בחו"ל ?

כמעט כל יזם ויזמת חולמים איך הם יצליחו לצאת עם המוצר שלהם לחו"ל.

יצליחו לבצע השקה מוצלחת בשוק גדול ויקבלו זרם אדיר של לקוחות והכנסות.

בפועל, המציאות יותר עגומה ורוב מי שפונים לצאת לחו"ל נכשלים.

כולל חברות ישראליות גדולות ומבוססות עם משאבים גדולים.

אבל, עם השנים התבסס סוג של Playbook של החברות שהצליחו.

ואני רוצה לשתף אותו פה.

שלב ראשון - מחקר שוק

זה שיש לכם מוצר מבוקש בארץ ממש לא אומר שהוא יהיה מבוקש בחו"ל.

מוצר שמצליח בארץ מצליח בגלל שהוא עונה על צורך בארץ.

הצורך הזה יכול להיות שקיים ויכול להיות שלא בחו"ל.

אבל גם אם נניח שקיים, יתכן מאד שכבר קיבל מענה מצויין על ידי מוצר אחר שם.

השלב שהכי משתלם מבחינת עלות / תועלת ביציאה לחו"ל הוא לבדוק את זה מראש.

מחקר שוק טוב בודק את הבעיה במדינה שאתם חושבים עליה.

בודק עד כמה הבעיה הזו קיימת ועד כמה טובים הפתרונות המקומיים לה.

ובסיכומו נותן המלצה Go \ No Go בהתאם לממצאים.

שלב שני - תוכנית חדירה

אם המחקר שוק נתן אינדיקציה חיובית,

אז הפעילות השניה שהכי משתלמת מבחינת עלות / תועלת היא לתכנן מראש.

לא לשלוף מהמותן.

לא להגיד יהיה בסדר.

לשבת ולהבין איך משחקים את המשחק שם. במדינה שאתם מכוונים אליה.

לחפור טוב באילו פעילויות שיווק מצליחות טוב עם קהל היעד שלכם שם.

אילו פעילויות שיווק עובדות טוב למתחרים שלכם.

להבין כמה כל דבר עולה וכמה זמן הוא לוקח להביא תוצאות.

למצוא את החברות המקומיות ואנשי המקצוע המקומיים שיעזרו לכם.

להכין את הכסף ואת אורך הרוח מראש.

שלב שלישי - רגליים על הקרקע

אין דרך להצליח בחדירה לשוק חדש כשאתם מנהלים את זה מרחוק.

צריך להגיע פיזית ולהיות שם.

לפעמים - תלוי במוצר ובשוק - מספיק להיות שם חודש.

אבל הרבה פעמים צריך להיות שם יותר.

היותר הזה יכול להיות להעתיק מקום מגורים לשם - שלכם או של עובד בכיר.

או שהוא יכול להיות לחיות על הקו ככה שאתם שם 3 שבועות בחודש.

בנוסף, מעבר לנוכחות הפיזית שלכם שם, צריך גם מישהו מקומי.

מישהו שגדל בתרבות המקומית, דובר את השפה ומכיר איך להתנהל בכל סיטואציה.

שני הדברים צריכים לקרות - גם שאתם תהיו שם ותעשו דברים בעצמכם,

ותלמדו על בשרכם עד כמה שונה שם ממה שאתם מכירים בישראל.

וגם שיהיה איתכם מישהו מקומי שאחרי שתבינו שהדברים שונים הוא יוכל להנחות אותכם.

לפרש לכם מה היה מתחת לפני השטח ואיך היה מצופה ממכם לפעול בכללים של התרבות המקומית.

שלב רביעי - אורך רוח

כל אחד רוצה סיפור סינדרלה של באנו עשינו פרסום וקיבלנו קופה.

זה אף פעם לא באמת קורה.

אם בארץ הקטנה שלנו התחרות היא קשה.

אז תחשבו מה מצב התחרות במדינה שגדולה פי 6 או פי 30.

דברים הולכים לקחת זמן.

שנה או שנתיים הם זמן סביר ברוב המדינות וברוב התעשיות.

אבל יש מקרים שגם יכול לקחת יותר.

תכננו בהתאם ותתאמו ציפיות בהתאם.

סיכום

לפרוץ לחו"ל זה אפשרי ויכול להיות מכניס מאד.

אפילו רווחי מאד.

אם בודקים מראש, מתכננים כמו שצריך ומבינים למה נכנסים.

ומי שרוצה להתייעץ בנוגע לאיך עושים מחקר שוק או איך לתכנן תוכנית חדירה,

אני פה ואשמח לעזור.

מישהו לרוץ איתו - ליווי עסקילנהל חברה זה מאתגר 100% מהזמן.וברוב המקרים זה גם בודד.גם כשהחברה מצליחה זה רחוק מהזוהר שכתבו...
06/07/2026

מישהו לרוץ איתו - ליווי עסקי

לנהל חברה זה מאתגר 100% מהזמן.

וברוב המקרים זה גם בודד.

גם כשהחברה מצליחה זה רחוק מהזוהר שכתבות בעיתון משקפות לזה.

לא חסרים אתגרים.

למשל התחושה שאתם יושבים במשרד אחרי שיחה קשה עם לקוח.

כשאתם עושים 100% מאמץ אבל הוא לא רואה את זה.

או שזה לא מספיק לו והוא כועס ואתם נמצאים עם התסכול ומיצי הקיבה שלכם לבד.

או זה שמתחילה איזו בעיה עם עובד או עובדת...

בעיה שלא היתה לכן אף פעם קודם בעבר.

אתם מתלבטים בין הרצון להתפוצץ על העובד/ת מרוב תסכול, לבין הידיעה שאסור לכם ואתם תלויים בו/ה, לבין הספק שאולי הם צודקים והאשמה בכם ובדרישות שלכם ?

ומרגישים תקועים כי לא בטוחים איך לדבר איתם על זה בצורה שתביא תוצאה טובה לאורך זמן ?

או למשל שאתם צריכים לגייס עובד/ת חדשים לצוות וזה פשוט לא מסתדר.

אין מועמדים או שכל המועמדים שראיינתם עד עכשיו לא מתאימים.

בנתיים הזמן עובר וצריך להתקדם ואתם נשאבים לזה על חשבון דברים אחרים שאתם צריכים לעשות והמתח עולה מכל הכיוונים...

אני מכיר היטב את כל התחושות האלו.

אני מכיר את כל הדברים האלו מהניסיון האישי שלי.

ואני מכיר את כל זה מלקוחות שאני מלווה.

נעים מאד, אני יאיר פלד ואני מלווה יזמים ומנכ"לים של סטארטאפים וחברות הייטק.

מה זה אומר מלווה ?

זה אומר שאנחנו נפגשים פעם בשבועיים לדבר על הנושאים שהם מרגישים שהכי תוקעים אותם.

מדברים וחושבים יחד איך להתקדם.

זה גם אומר שאם משהו דחוף עולה במהלך החודש אני זמין להם להתייעצות מיידית.

זה עוזר בלהוריד מתח.

בלעשות סדר במחשבות.

בגיבוש של תוכנית פעולה ובחידוד של סדרי עדיפויות.

זם גם עוזר כשהכל ברור וזה "רק" לאוורר את התסכול.

לקבל קצת סימפטיה ממי שהיה שם ומבין.

ולהצליח לצאת אל היום ואל המשימות שלהם עם יותר אנרגיות חיוביות.

אז אם גם אתם מרגישים הרבה פעמים שקשה לקבל 100% מההחלטות לבד.

שהייתם שמחים אם היה מישהו לחלוק את המחשבות ולהתייעץ בקשיים.

מישהו לחלוק איתו גם את ההצלחות שאף אחד חוץ ממכם לא מבין את המחיר שהן עלו בלילות ללא שינה ודאגות.

אז אני כאן ואשמח להקשיב ולעזור מניסיוני.

מוזמנים לכתוב לי לוואטסאפ ונתאם שיחה ראשונית

יאיר
054-972-8338

יזמות וטבע האדם – הרהורים של שעת צהרייםרוב בני האדם מעניינים אותם בעיקר דברים שקשורים אליהם ואל חיי היומיום שלהם בקשר יש...
22/06/2026

יזמות וטבע האדם – הרהורים של שעת צהריים

רוב בני האדם מעניינים אותם בעיקר דברים שקשורים אליהם ואל חיי היומיום שלהם בקשר ישיר.
זה טבעי.
זה מובן מאליו.
זה אפילו מקובל מאד חברתית רוב הזמן.

זה לא אומר שהם אנטיפתים שונאי אדם.
זה לא אומר שהם לא יתנו כתף לחבר או שכן מדי פעם.
זה לא אומר שהם לא רוצים להיות חלק מקהילה.

זה פשוט אומר שברוב הגדול של הזמן הם עסוקים בשלהם ובעצמם.
טבעי.

אצל יזמים מצליחים זה לרוב לא ככה.
או שזה ככה אבל בדרך שנראית לאנשים אחרים הרבה פעמים מוזרה מאד.

יש להם דעות או תפיסות לגבי איזה משהו כללי.
משהו שהוא מחוץ ליומיום של עצמם.
איזו בעיה משמעותית.
שיכול להיות שהם נתקלו בה פעם ויכול להיות שלא.
אבל בכל מקרה לא משהו שהם לא יכולים להמשיך בחייהם כרגע בגללו.

ובכל זאת, הם לא ממשיכים את חייהם כמקודם.
בוער בהם משהו בהקשר של הבעיה הזו.
איזה שהוא צורך לפעול בנושא.
לעשות משהו.
להרים פתרונות.

וזה לא משנה אם זו יוזמה חברתית,
פוליטית,
עסקית,
חינוכית,
או קהילתית.

הבעיה מדברת אליהם במקום עמוק.
הם והבעיה הזו מקושרים.
זה חלק ממי שהם.
מאיך שהם תופסים את עצמם.
זה מנקר להם במוח.
זה מציק להם.
הם מרגישים מחוייבים לפתור אותה.

הרבה פעמים הם לא יגידו לך את זה בפרצוף.
אתה תראה את זה ברגעי המשבר.
ברגעים שדברים ממש לא עובדים.
ברגעים שטבעי מאד להגיד "טוב, עשינו את ההכי טוב שיכולנו וזה לא עבד. בוא נקפל."
ברגעים האלו אתה תראה את היזם (או היזמת) בדיכאון.
יהיה להם קשה (באופן טבעי מאד).
ואז למחרת הם יבואו ויתחילו לעבוד שוב.
על אותה בעיה.
מכיוון אחר.

לא כי הם לא מבינים.
הם מבינים היטב.
אלא כי הם מרגישים הכרח.
זה עליהם (ולא שיש הסבר למה דווקא).
הם צריכים לפתור את זה.

זהו, אין פואנטה, סתם הרהורים של אמצע יום עבודה בין דבר לדבר

נניח שהיתה לכם פתאום אפשרות לצאת לשוק עם סוג חדש של קפה.נגיד קפה עם ניחוח של תותים או משהו בסגנון.משהו שנותן את כל היתרו...
17/06/2026

נניח שהיתה לכם פתאום אפשרות לצאת לשוק עם סוג חדש של קפה.
נגיד קפה עם ניחוח של תותים או משהו בסגנון.
משהו שנותן את כל היתרונות של קפה רגיל אבל עם איזה טוויסט בקטנה.

הייתם יוצאים עם זה לשוק ?

רוב האנשים, אחרי שחשבו על זה 5 דקות, יגידו לא.

למה לא ?
כי אין בזה איזה חדשנות יוצאת דופן.
כי השוק כבר מלא במותגים טובים ומבוססים.

ובשורה התחתונה כי אין כאן מענה לבעיה לא פתורה.
יש כאן תחרות ראש בראש מול חברות גדולות על פתרון מוצלח שהוא כבר קיים ומבוסס היטב בשוק.

ובתחרות ראש בראש של חברה מתחילה מול תאגידי ענק, כשהמוצר לא מביא איזה ערך מוסף יוצא דופן, אין לחברה המתחילה דרך לנצח.

אז אותו דבר לכל אותם מוצרי תוכנה של עכשיו בתחום היומיום שפותרים בעיות שהן כבר פתורות היטב על ידי מוצרים מבוססים של חברות מבוססות.

אלא אם אתה יכול לייצר ממש אותה רמת שירות ואיכות בעשירית המחיר לעומת החברה המבוססת, אין לך בעצם בידול ואין לך את הכיסים העמוקים להילחם ראש בראש.

על אחת כמה וכמה אם אין לך את היכולת לייצר את אותה רמת שירות ואותה איכות כמו המוצר של החברה הגדולה והמבוססת ובנוסף, אתה גם לוקח מחיר שהוא דומה למחיר של החברה המבוססת או נמוך אפילו בחצי, אבל לא עשירית המחיר.

המפתח להצלחה בשוק ולהשקה מוצלחת של מוצר חדש הוא שאתה משווק ומוכר מוצר שפותר בעיה שלא פתורה היטב.
אתה או משפר מאד את איכות הפתרון או מקטין משמעותית (ב 90%) את העלויות (בזמן התעסקות או בכסף).

Go to Market בחו"להשקת מוצר (או שירות) חדש בשוק חדשאחת המכשלות העיקריות שחברת סטארטאפ צריכה לעבור מעליהן.כישלון בהשקה הו...
11/06/2026

Go to Market בחו"ל
השקת מוצר (או שירות) חדש בשוק חדש

אחת המכשלות העיקריות שחברת סטארטאפ צריכה לעבור מעליהן.

כישלון בהשקה הוא הסיבה מספר 2 לכישלון של חברות חדשות
(אחרי הסיבה מספר 1 שהיא שבניתי מוצר שפותר בעיה שלא קיימת)

אז מה בעצם הסיפור פה ואיך מנהלים את זה נכון ?

למה השקה של מוצר שפותר בעיה אמיתית ללקוחות שסובלים מהבעיה הזו היא כל כך קשה ?

לכאורה מה השאלה ?
אני יודע מי הלקוחות שיש להם את הבעיה והם סובלים.
לי יש פתרון שיסיר מהם את הקושי.
אז כל מה שנשאר זה להודיע להם שנמצא הפתרון (אצלי כמובן) ויאללה מכירות.

פשוט, נכון ?

יש עם זה רק בעיה אחת, זה נכשל באופן קבוע.

לא רק לחברות מתחילות (אם כי אצלם באחוזים מאד גבוהים)
אפילו אצל חברות ענק מבוססות שרוצות למכור את המוצרים שלהם במדינה חדשה.

חפרתי על זה לא מעט לאורך השנים בפוסטים שלי.

על כמה בשיווק האיך שמעבירים את האינפורציה קריטי לא פחות ממה האינפורמציה שמעבירים.

על כמה הבנה מקומית. הבנה תרבותית. היא קריטית לעיצוב הגישה הנכונה ולהבנת הדגשים הנכונים לתת.

חשבתי בפוסט הזה להמחיש את הנושא בצורה קצת אחרת.
במקום לחפור שוב באותו מקום, להביא דוגמא של מישהו מוכר שעושה את זה נכון

להביא את אחת החברות שהיא לכאורה הכי סטנדרטית ואותו דבר בכל העולם
אותו סטנז בכל מקום.
למעט העובדה שהיא לא...
להביא לדוגמא את IKEA.
שיודעת כמה קריטי לעשות התאמה מקומית כדי לעשות מכירות מקומיות.

אז IKEA -
ענקית.
מוכרת ב 63 מדינות.
חברה של 80+ שנה.
מוכרים ריהוט. סוג של סטנדרט.
כיסא זה כיסא.
שולחן זה שולחן.
קערה זה קערה.
ואצלם זה עוד יותר ככה, לא ?
חבילות מלבניות של חלקים חתוכים מראש שנעשו בפס יצור תעשייתי.

אז מסתבר שלא בדיוק...

ולא בגלל שלא פשוט יותר לייצר הכל אחיד ולהשיק חנויות אחידות בכל העולם.

זה אכן פשוט יותר.

זה רק לא עובד טוב.
זה לא מייצר מכירות טובות.

אז מה עושים ?
עושים סקרי שוק.
מחפשים להבין את התרבות המקומית.

מראיינים לקוחות.

מבקרים בבתים של אנשים בתרבויות שונות.

ובסופו של דבר מייצרים מגוון מוצרים ספציפים למדינה מסויימת
או שנותנים דגש לסוג מוצרים מסויים במדינה מסויימת

כן, זה יותר עבודה
אבל יש תוצאות.

בתמונה המצורפת אפשר לראות שקופית אחת מתוך הדוח השנתי של IKEA – Life At Home
מבוסס על 38,630 סקרים שהם הצליחו לקבל מענה עליהם ב 39 מדינות.
24 סקירות עומק על בתים בתרבויות שונות, 36 סיורים דיגיטלים בבתים של אנשים ועוד 6 סיורים פיזים בבתים של אנשים במדינות שונות.

רק מלקרוא את התמצית בשקופית מבינים מיד שבכל מדינה צריך לתת דגשים אחרים למגוון בחנות.

וזה המחקר שהם עושים בשנה ה 80 למכירות שלהם !
זה לא שהם לא מכירים את השווקים שהם פעילים בהם.

זה בדיוק שהם מכירים שכשאתה בא מתרבות אחרת תמיד יש לך מה ללמוד.
תמיד יהיו דברים שונים ממה שאתה מצפה אוטומטית.
ממה שהתרבות המקורית שלך גורמת לך לצפות אוטומטית.

מי שרוצה להשיק נכון. להביא מכירות כמו שצריך.
צריך להיכנס לראש של הלקוחות שלו וללכת בנעליים שלהם
לא רק בהקשר של הבעיה שאתם באים לפתור
אלא גם, והרבה פעמים בעיקר, בהקשר של התרבות שלהם ואיך שהיא בנויה אחרת

אז איך תרבויות אחרות הפתיעו אותכם ?

למה סטארטאפים לוקחים כסף ממשקיעי הון סיכון ?התשובה הפשוטה ביותר היא כי הם חייבים.אם הם היו יכולים להשאיר מאה אחוז מהחברה...
10/06/2026

למה סטארטאפים לוקחים כסף ממשקיעי הון סיכון ?
התשובה הפשוטה ביותר היא כי הם חייבים.

אם הם היו יכולים להשאיר מאה אחוז מהחברה בבעלותם ולהצליח להשיק בהצלחה וברווחיות בשוק הם בשמחה היו עושים את זה ומתגלגלים עם צמיחה "טבעית" על גבי הרווח שלהם משנה לשנה.

אבל במשך 50 שנים זה היה לא אפשרי.
תהליכי הפיתוח של מוצר הייטק היו ארוכים ודרשו לא מעט חודשי אדם שמשמעותן משכורות.
והדרך היחידה לכסות את התשלומים הללו היתה לקחת כסף ממקור כלשהו, והבנקים הם לא אופציה כשאין לך הכנסות.

ומה עכשיו ?

עכשיו, בסיוע הבינה כותבת הקוד, הכתיבה של קוד של מוצר שלם ועובד הפכה להיות משהו קצר וזול להפליא.

אם אתה מגיע מתעשייה מסויימת – כמו שרוב היזמים מגיעים – ויש לך קשרים שם ואתה מכיר יופי את הבעיה שאתה בא לפתור מהניסיון שלך בעבודה שם, אז אתה יכול לאפיין אחלה מוצר ולהשיק אותו בהצלחה וברווחיות בתוך חצי שנה.

אולי לא בכל תעשייה, אבל בהרבה תעשיות שלא מחייבות מכירה לחברות ענק.
(פינטק למשל מחייב מכירה לגדולים אבל מערכות כ"א או מערכות ניהול מלאי לא).

ואז בעצם אתה לא צריך הון סיכון בשביל זה.

ואתה גם ממש לא חייב להתכנס לתוך תזת ההשקעות של משקיעי הון הסיכון שמדברת על שוק ענק ועל חברה שתימכר או תונפק במיליארדי דולרים בתוך 7 עד 10 שנים.

אתה יכול להיות חברה "קטנה" שמוכרת ב"רק" 20 מיליון שקל בשנה בתוך שוק שהוא "רק" 600 מיליון שקל ושהוא בישראל בלבד. ואתה יכול להתנהל יופי ככה אם שולי הרווח שלך הם 10% או יותר.

לכן, יכול מאד להיות שנראה בזמן הקרוב שינוי של ממש בעולם השקעות הון הסיכון.
כל עולם התוכנה שאין מאחוריו איזה מהלך שדורש שנים להבשלה (שזה רוב עולם התוכנה) פשוט לא יהיה "מעניין" להשקעות הון סיכון והיזמים עצמם גם יעדיפו שלא.

עולם ההון סיכון יעבור להשקעות שיתמקדו בתחומי החומרה, ובפרט באלו בעלי איזו טכנולוגיית דיפטק שמגיעה מהאקדמיה או מהתעשייה ושדורשת זמן פיתוח משמעותי וכסף משמעותי.

במקום מספר מאות של סטארטאפי תוכנה גדולים שפורצים כל שנה אנחנו נראה מספר אלפים (ויתכן אף יותר) של חברות תוכנה קטנות ובינוניות שהן רווחיות ומתנהלות באופן עצמאי בלי השקעות ובלי הלוואות. כלכלה רגילה כמו כל עסק אחר.

אני אישית מאמין שעולם השקעות ההון סיכון יפנה בחוזקה לכיוונים הבאים:
סייבר ודפנסטק (שני תחומים שהם כבר כיום בפוקוס עז)
פארמה, בריאות ומכשור רפואי (תמיד בפוקוס אבל יעלה לפוקוס יותר גבוה)
אנרגיה ומים (יעלה לפוקוס גבוה)
חלל וחקלאות (יעלה לפוקוס בינוני מהפוקוס הנמוך שהוא כיום)
טכנולוגיות ייצור (יחזור לפוקוס בינוני)

לאן אתם חושבים שהשינויים בתוכנה יקחו את ההון סיכון ואת היזמים ?

רק לאנשים יש בעיות...למחשב אין בעיות. לבנינים אין בעיות. לנהר מיובש אין בעיות.כל הבעיות שיש בעולם קשורות לאיך דברים משפי...
07/06/2026

רק לאנשים יש בעיות...
למחשב אין בעיות. לבנינים אין בעיות. לנהר מיובש אין בעיות.

כל הבעיות שיש בעולם קשורות לאיך דברים משפיעים על אנשים

ולכן רק אנשים משלמים על פתרונות

ועל כן, לדעת להתאים את הפתרון הנכון לאדם הנכון (פרודקט ושיווק) ולדעת לשווק ולמכור לו (שיווק ומכירות) היו מאז ומתמיד העמודים שעליהם עובד עסק מצליח.

הגיעה הבינה המלאכותית ועשתה בלבול בדברים.
לכאורה אני יכול שהלקוחות ידברו עם סוכן של הבינה, שאפילו ידבר בקול אנושי ותהיה לו דמות דיגיטלית אנושית ושאפילו ידבר לעניין ויבין עניין תוך כדי השיחה.

בפועל אנשים לא מוכנים לזה.
הם לא רוצים את זה.
אפילו דוחים את זה במופגן.

הם רוצים לדבר עם בנאדם !

בטח במוצרים מורכבים מאד או במוצרים שעולים הרבה.
לכל הפחות, במוצרים שנמכרים בגישת PLG ובמחיר נמוך הם רוצים לא לדבר עם אף אחד (ובפרט לא עם מכונה) ו"לדעת" (לקוות / להאמין) שיש גישה לבנאדם אם צריך (ואם יתברר שאין כשהם יצטרכו הם יפסיקו שימוש ויפרסמו פוסט מאוכזב מאד ברשתות)

למה ?

יש כאן 2 גורמים עיקריים:

ראשית, רוב האנשים שמחפשים פתרון לבעיה לא מומחים בתחום הטכנולוגי.
הם לא בטוחים מה יש בטכנולוגיה וגם לא בטוחים מה טוב ממה שיש.
הם רוצים לנהל שיחות עם אנשים שמבינים בתחום וללמוד מהם לפני שיקבלו החלטה.
הם רוצים להרגיש בטחון בהחלטה שלהם והבטחון הזה בנוי ישירות על יחסי האמון שנוצרו בינם לבין הבנאדם שמולם.

כחלק מהלמידה ויצירת יחסי האמון הם רוצים לשמוע מכל אחד את הזווית שלו ואת הניסיון שלו עם התקנות אחרות אצל לקוחות אחרים וללמוד מה עובד ומה פחות, איפה זה יתאים ואיפה אולי לא.
ולשמוע עד כמה הבנאדם שמולם מוכן להתחייב להצלחה ולשים את השם והמוניטין שלו על זה.

קשה מאד לייצר את התחושה הזו – בעיקר בקרב מקבלי החלטות בני 40 ומעלה – כשאתה בשיחה מול איזה בוט נחמד שאתה מיד חושד בו (ובצדק) שהוא רק פה למכור לך ולרצות אותך ויש לו בדיוק אפס יכולת לאמפטיה והבנה אנושית אמיתית.

שנית, ובפרט שהם פחות מבינים בטכנולוגיה של הפתרון (ולכן מחפשים לקנות) וגם בעתיד הם מאמינים שזה לא יהיה תחום עיסוקם והם פחות יבינו, הם רוצים מישהו שאפשר לחזור אליו ולהגיד "יוסי הבטיח לי ככה וככה".
אם תרצו, הם רוצים סוג של ביטוח או מישהו שאפשר יהיה להאשים.
מודלי הבינה המלאכותית לעולם לא יתנו ביטוח כזה.
המוצרים שנוצרים בעזרתם הם של אחרים, לא שלהם, והם מראש מתנערים מאחריות (ובצדק מסויים).
אז ברמה המאד סבירה ומאד אנושית כל לקוח רוצה שיהיה לו את הבנאדם לחזור אליו. מישהו אחראי שידע לטפל כשדברים משתבשים.
ה-Account Manager שלו.
מישהו שיחזיק לו את היד בהתמעה ובזמנים קשים.
וזה לא משנה אפילו אם מאחורי הקלעים אותו מישהו יריץ סוכן בינה על מנת לטפל.
בעבור הלקוח השיחה עם הבנאדם היא החלק החשוב. יש מישהו שלקח את אחריות הטיפול ממנו וזה לא סתם איזה רובוט עלום שרץ באיזה שרת כלשהו איפשהו בעולם.

אז מה השורה התחתונה פה ?

לדעת להביא את המוצר שפותר את הבעיה הנכונה ללקוח הנכון בזמן הנכון ובצורה הנכונה תמיד היה "הטריק" שייחד חברות מצליחות לאורך זמן מחברות אחרות.

אבל עכשיו, לאור כל ההתקדמויות המדהימות עם הסוכנים של הבינה המלאכותית, חשוב לציין ולזכור שפה הדברים לא השתנו.

מקימים חברה מאפס שהיא AI-Native ?
אתם תוכלו לעשות אוטומציות להרבה, אבל בצד השיווק והמכירות תצטרכו אתם להיות (או להביא אנשים אחרים).
תתכוננו לזה, תתקצבו לזה (זמן וכסף) ותתחילו לעבוד על זה (כישורי שיווק ומכירה).

פוסט שכתבתי בתור תגובה ארוכה לטענה הפופולרית שהבינה המלאכותית הרגה את תוכנות הסאאס כי עכשיו כל אחד יכול לבנות לעצמו פתרו...
04/06/2026

פוסט שכתבתי בתור תגובה ארוכה לטענה הפופולרית שהבינה המלאכותית הרגה את תוכנות הסאאס כי עכשיו כל אחד יכול לבנות לעצמו פתרון מותאם אישית בדקות ספורות באמצעות הבינה ולכן יהיה לו גם יותר מדוייק, גם פחות התעסקות וגם יותר משתלם לעשות את זה ולכן כל חברות הסאאס בירידה / בדרך לקריסה.

שם לשניה בצד את העובדות המתועדות שהרבה חברות שעושות סאאס לא רק שלא נראה שהן בדרך לקריסה אלא יש תוצאות עסקיות (דוחות כספיים) שמראים שהרווחיות עולה (כי יותר עבודה עם פחות עובדים בעיקר), ובמקום זה אני ארשום את הניתוח האישי שלי ללמה זה ככה.

מבוסס על ידע אישי שלי מ 28 שנותי בעסקים.

מחלק את הגזרה קודם כל לשני חלקים – תוכנות לצרכנים ותוכנות לארגונים.

במקרה של תוכנות לצרכנים, נשאלת השאלה האם הצרכן הממוצע באמת רוצה לקחת אחריות על לבנות לעצמו את האנטי-וירוס (ולקוות שהבינה עשתה עבודה טובה) רק כדי לחסוך תשלום שנתי של כמה מאות שקלים. וברוב המקרים, לפחות לדעתי, התשובה בדברים האלו היא לא.
ודברים אחרים שהצרכן הפשוט משתמש כמו יומן, תוכנת מסרים מידיים, רשת חברתית, אפליקציה למסחר בבורסה, תוכנות לעיבוד תמונה בנייד, מעבד תמלילים או מערכת דמויית אקסל יש לו כבר היום בחינם.

ומה לגבי החברות ?

כאן התוכנות השונות מתחלקות לכמה קטגוריות:

תוכנות שדורשות מומחיות גדולה כמו תוכנות אנטי וירוס או מערכת הפעלה ומחיר הטעות בהן גבוה.

תוכנות שדורשות אישור רגולטורי כמו תוכנות הנהלת חשבונות ובהתאם יש רמת התעסקות ומחיר הטעות בהן גבוה.

תוכנות שהן מערכות מורכבות מאד כמו ERP (בקצה הגבוה) אבל אפילו CRM ומערכות HR אם מדובר בארגון שמטפל באלפי לקוחות או אלפי מועמדים ומעלה בשנה. פה בחלק מהמערכות יתכן שמחיר הטעות יהיה כזה שאפשר לספוג לעומת החסכון האפשרי בכסף (שהוא גם לא ודאי כי מחיר הטוקנים עולה ככל שהמערכת נהית גדולה יותר), אבל הצד השני של החיסכון בכסף הוא שצריך לנהל את זה וזה בא על חשבון זמן לניהול של דברים אחרים.

יש גם תוכנות שהן מובנות באיזה ציוד פיזי שקניתי ששם לבנות תוכנה בעצמי מבטל את אחריות היצרן אז בכלל לא כדאי לגעת בזה.

ואז נשארים לי שתי קטגוריות תוכנה -

הרובד של התוכנות שהוא לא אף אחד מהן - כלומר, לא מערכת מורכבת, לא מוסדרת רגולטורית, לא דורשת מומחיות גדולה ולא חלק מציוד של יצרן.
ברוב המקרים מדובר על מערכות של ניהול / דש בורדים וכדומה.
וכן, אני יכול להקים אותן פנימית אבל גם לפני הבינה המלאכותית היו רבים שהקימו אותן פנימית ועכשיו אני יכול להקים אותן יותר במהירות אבל בגדול לא השתנה הרבה.

ובסוף בסוף בסוף יש לי רובד של תוכנות שהצורך בהם באמת כנראה מתבטל - תוכנות לעיבוד תמונה ויצירת אנימציה לדוגמא.
במקרים כמו אלו אני פשוט משלם לגורם אחר - לחברות המודלים עבור היכולת לייצר אצלם את הדברים שהייתי מייצר באמצעות (למשל) גרפיקאי/אנימטור ותוכנה של אדובי.
פה באמת יש חיסכון אמיתי בזמן, בכסף ובניהול. אבל זה ממש לא כל התוכנות כאמור.
והתגובה בשוק היא על כלל השוק ללא הבחנה...
תגובה של פאניקה ולא של ניתוח מסודר.

Address

יהלום 15
Beit Yehoshua`
4059100

Opening Hours

Monday 08:30 - 18:30
Tuesday 08:30 - 18:30
Wednesday 08:30 - 18:30
Thursday 08:30 - 18:30
Sunday 08:30 - 18:30

Telephone

+972549728338

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when פלד יעוץ אסטרטגי Peled Strategic Consulting posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Business

Send a message to פלד יעוץ אסטרטגי Peled Strategic Consulting:

Shortcuts

Share