גלית אקרמן ברש - מחברת שיווק למילים, Bethlehem of Galilee (2026)

29/11/2025

שתי סתומות חשבנו שזה הילוך מהיר בלי קול אבל תכלס יצאו אחלה תירוצים!

04/08/2025

אני בטוחה שיש פה מלא חיבורים הזדמנויות ורעיונות מעולים #חיפושעבודה

תכירו - עילי ברש, בן 23
מושב בית לחם הגלילית
אחרי הטיול הגדול
לוחם צנחנים גדוד 890
בוגר מכינת חמש אצבעות
וממקימי השלוחה בעמק יזרעאל

חרוץ, אוהב אנשים וילדים, איש חינוך ושיחה בנשמה. נושם ספורט וכדורסל.
לא מפחד מעבודה קשה, ללמוד ולהתרגש.
איש מכירות בנשמתו.
בקיצור מציאה ממש .barash
טלפון - 054-9993007

26/07/2025

ככה נראה סיום של קורס
אחרי 3 חודשים עם
23 אמיצות ואמיץ אחד יחיד ומיוחד!

העוצמה מפתיעה אותנו כל פעם מחדש.

זה מה שקורה כשמסכימים להוריד את המסיכות, להרגיש פחד ולגלות כמה כוח יש בסיפור שלנו, ואיך בזמן כל כך קצר קורה חיבור אמיתי ונקי קודם כל לעצמי ואח״כ כמו שאפשר לראות, לאנשים מוארים שאין סיכוי שהיו נפגשים בעולמות אחרים.

קורס מס #27
איזו זכות
העולם שלנו יהיה מואר יותר
בזכותכם!

תודה ענקית ליעל שמואלי וקרן שם שליוו את הקבוצה ברגישות והמון תבונה
לאופן ואלי הבית הכי חם שאפשר לדמיין
לאורית על התמונות (יש עוד מלאאאא) שמצליחות לדבר את מה שמעבר למילים
לאיריס שמזכירה לי את הלמה שלנו ולאמה שהיא באמת אוצר!

ועכשיו יש לנו טיפה חופש עד הקורס הבא בנובמבר.

01/05/2025

שנה שעברה חגגתי 50
למשך כמה ימים הסכמתי להישען אחורה
ורק לקבל לתת לאהבה להגיע לכל פינה בגוף
הרגשתי שיש בזה המון ריפוי לכאב
שלא ידעתי בכלל שאגרתי בתוכי.
ככה נראיתי אז (יש תמונות אף קיצוניות יותר) והיה לי ברור שאסור שיראו את זה בחוץ
כי מה פתאום לשמוח עכשיו.

עברה שנה, וכלום לא בסדר
אבל אני מבינה שמותר לצחוק לאהוב לשמוח
זה לא אומר לשכוח או לוותר
זה פשוט הדרך לשמור על עצמנו חיים.

יום הולדת 51 עם יום העצמאות
מאחלת את מה שהכי חשוב 🎗️

23/10/2024

‎חזרנו משבועיים בתאילנד
‎ובתוך כל אלפי הרגעים שהרחיבו לנו
‎את החיוך והנשמה

‎היה לכולנו ברור שהכל השתנה.

‎נסענו כנגד כל הסיכויים
‎אחרי שהטיסות עם אל על
‎הסתברו כלא קיימות
‎והטיסות עם לופטהנזה בוטלו
‎עם דד ליין ברור של גיוס

‎אחרי מסע ארוך ומתיש
‎הגענו ליעד
‎רק שם הבנו כמה היינו זקוקים
‎לחופשה הזאת יחד ולניתוק
‎על הדרך גם זכינו לפגוש
‎לחיבוק ארוך
‎את המשוחרר הטרי יחף על טוסטוס ורוד 🩷

‎ביום שהגענו
‎אייל הזכיר לכולם להוריד
‎את האפליקציה של פיקוד העורף
‎ביני שאל חצי בצחוק
‎אם לשנות למיקום שלנו עכשיו
‎כמה שעות אחר כך
‎בום
‎אולי רעם אולי אופנוע אולי משהו אחר
‎הדריכות המוכרת חוזרת
‎מבט לשמיים
‎העיניים מחפשות יירוטים

‎לקח לנו רגע להתאפס
‎ועוד כמה ימים להרגיל את הגוף
‎שמותר להרפות
‎בארוחת בוקר ביני סיפר שחלם
‎שיש אזעקה בקוסמוי
‎ואנחנו לא הולכים למרחב המוגן
‎כי לא שינינו באפליקציה
‎את המיקום.
‎צחקנו אפילו שזה לא כזה מצחיק.

‎ בכל פינה על ספסל עמוד או סתם בטון חשוף
‎עשרות סטיקרים צפופים
‎של צעירים יפים יפים שמבקשים מאיתנו
‎להמשיך לחייך ולחיות באומץ
‎לתאילנדים וכנראה גם לשאר התיירים
‎זה נראה כמו הנצחה הגיונית
‎למלחמה שהם לא מבינים

‎ואנחנו מביטים מגלים
‎שם ופרצוף שאנחנו מכירים
‎ומיד עולה מחנק בגרון
‎וכאב ששום חופשה לעולם לא תעביר.

‎ביום האחרון
‎בשופינג ליד בנגקוק
‎אני מחפשת שירותים ורואה
‎אשה מכוסה שחור מכף רגל ועד ראש
‎היא הולכת בצעדים בטוחים מולי
‎ואני שלא מפחדת
‎אחרי חופשה מלאה בויטמינים של שמש וים
‎מרגישה שהלב שלי דופק חזק
‎זהו זה הסוף
‎היא מתקרבת וממשיכה ללכת לדרכה
‎ואני נעצרת וקולטת
‎כמה הסטרס עדיין שם.

‎בטיסה הלוך התעלפתי בשירותים
‎וכל הצוות היה עלי
‎אז אני טיפה בלחץ מהטיסה חזרה
‎יושבת במעבר הפעם
‎ואז אני רואה אותה

‎מטוס ענק של אמירייט
‎תאילנד - דובאי
‎מלא בנוסעים מכל העולם
‎העיניים שלי קולטות דיילת יפיפיה נראית אירופאית
‎וממש מעל התג שלה סיכת חטופים
🎗️

‎היא שואלת אם אני רוצה לארוחת בוקר
‎פנקייק או מקושקשת
‎ואני מצביעה על הסיכה
‎היא אומרת שזה
‎הדבר הכי חשוב עכשיו
‎אני רוצה להגיד לה שהיא אמיצה ומדהימה
‎לשאול מאיפה היא ולבקש שתמשיך
‎כי אסור לשכוח
‎גם במקום הכי גבוה מעל העננים
‎אבל אני לא מצליחה לדבר
‎רק אומרת לה תודה
‎שהיא הולכת עם הלב שלה.

‎אני כותבת כדי להזכיר לעצמי
‎כמה אני רוצה להמשיך לכתוב
‎לעזור לאנשים לספר את הסיפור שלהם
‎לחפש נקודות של אור
‎להאמין שיכול להיות טוב
‎לאהוב
‎ולהצליח לראות מעבר
‎את מה שנועדנו להיות.

04/08/2024

טיפה של שפיות

אנחנו לא משפחה שמחליפה מתכונים
מספיק לנו שמן זית איכותי
ואנחנו מסודרים 🙃

אנחנו גם לא בקטע
של ארונות בגדים מפוארים
מותגים שווים או ללכת על עקבים 🤦‍♀️

אבל יש לנו קטע
שהולך ומחריף
בכל מפגש (כמעט)
להוסיף רעיון יצירתי של משחק משפחתי

הפעם הגשמנו חלום ישן
והלכנו על רביעיות משפחתיות
בעיצוב מו-שלם של נעמה אורבך
שכבר הרבה זמן אני עוקבת אחרי היצירות המשוגעות שלה

בימים כאלה מוטרפים וקשים
אנחנו בוחרים להשקיע
ברגעי קסם כמו אלה
שיישארו להדביק לנו זכרונות לכל החיים.

02/01/2024

יש משחק שהמצאתי מזמן
באיזו התחלה של שנה

מחלקים פתקים
כותבים משאלה אם קשה לבחור אפשר שתיים
מקפלים את הפתק ושמים בקערה
מערבבים טוב טוב
ואז… כל אחד בוחר פתק מהקערה
ומקריא מה יצא לו ואיך זה קשור אליו.

לפני 8 שנים היה לי חוג כתיבה
ועשיתי את זה
איריס שישבה תמיד בשקט מאחור
קיבלה את הפתק של אלה
והיה כתוב עליו להגיע לבמת טד.

שנה אחר כך פתחנו את לצאת לאור
כמה חודשים אחרי
איריס נבחרה לצוות של טד
וגם עלתה בסוף על הבמה.

אני קיבלתי אז את הפתק של נעה
היה כתוב בו לכתוב ספר
זה אולי נשמע הגיוני אבל זה
היה הכי לא החלום שלי.

אתמול ביום הראשון של 2024
נפגשנו איריס ואני עם אותה נעה ממש
להתחיל לכתוב את הספר שלנו
ונזכרתי בפתק שלה מאז
שהפך להיות שלי
ולקח לו 8 שנים
להיות לגמרי גם החלום שלי.

ביום האחרון של השנה שהיתה
נפגשנו בים
שנה שניה שאנחנו בוחרות לשתף
בכוונות שלנו לשנה החדשה
אפשר לקרוא לזה מסורת
הפעם הגענו בכוונה מלאה להיכנס
למים
לעשות את השנה שמגיעה
טובה, משמעותית, אמיצה
נפרדנו קצת אחרי שקיעה
וחשבתי כמה כוח יש בכוונה
ואיך המים הפכו מקרים וזרים לנעימים ממש.

לא יודעת אם יש בכלל משמעות
למספר שמתחלף
אבל רציתי רק להזכיר
שגם בימים מדאיגים
חלומות כן יכולים להתגשם
בזמנם ובדרכם.

אם בא לכם גם, בשלישי הבא
אנחנו עושות מפגש היכרות פתוח
צריך לבוא רק עם כוונה מלאה
השאר עלינו
מצרפת לינק למטה, אפשר לבוא גם עם חברה, המים יהיו בטמפ הנכונה שתעיר אתכם.

ודבר אחרון - אתמול בערב
עשיתי את המשחק משאלות
לסטודנטיות והסטודנט הנהדרים שלי ברייכמן הוא הצביע ואמר שהוא חייב להקריא את המשאלה שיצאה לו
״אמן שהשנה אכנס להיריון״

מה אתם אומרים?
אולי נחכה 8 שנים וגם זה יקרה

מצרפת פה את הנשים שעוזרות לי להיות אמיצה השנה וללדת חלומות חדשים

Iris Yogev
Dikla Goldstein Malamud
Michal Zaks
Yana Darom
Noa Stirling
לצאת לאור - אנושיות בקדמת הבמה

14/12/2023

השבוע שמעתי את שירה גפן
מקריאה את השיר ״כשהתגייסתי לצבא״
שכתב אבא שלה
שהגיע מנהלל עם שושלת צבאית
שם ברורים הכללים
שהופכים ילדים לחיילים טובים
אבל בסוף
גם לאמא שלו
היו את הגבולות
שלה.

ושאלתי את עצמי בלי שאף אחד הקשיב
איפה הגבולות שלי?

״כשהתגייסתי לצבא
כתבה לי אמי:
יונתן, תקום בזמן
ותחבוש כומתה בשטח המחנה
והשתתף בכל האימונים בשדה
והיה חייל טוב ומסודר;
אל תאחר למסדר השכמה ושמן את הרובה
לפני שאתה הולך לישון
פן יחליד

והפשל את השרוולים
שתי אצבעות מעל המרפק
כמו שהרס”ר ממליץ
והסווה את הקסדה כמו שצריך,
שלא יראו אותך בקרבות,
ועשה את כל מה
שאומרים המפקדים
וציית לכל הפקודות
הכי קשות.

אבל אם תהיה מלחמה,
חזור מיד הביתה,
לאמא שלך״

29/10/2023

תקראו לזה
החוסן בעורף נופל וקם!
תקראו לזה שביל התפוזים
תקראו לזה אמא עושה בושות

ביקור הורים אחרי חודש
הם יורדים מהאוטובוס עם נשקים
עילוש עם מאג ששוקל בערך כמו אח שלו
מחייכים מרגיעים מספרים שואלים
שום דבר לא נורמלי.

על הר בצד
בחום של 40 מעלות בצל
מתיישבות המשפחות
צידניות מפוצצות
מרק קובה, לחוח, קובנה ואפילו על האש
ורק אנחנו עם שקיות מלאות תפוזים מהעץ ושמרים שוקולד של נדב.

אני אוספת את עצמי
מנסה להכיר קצת פרצופים מאחורי השמות להקשיב לילד החדש שנולד לי
להחליף פחמימות בחריף
ולהשיג סכין חד לתפוזים, כאילו זה הפיתרון לאוף הזה שחונק את הנשמה של כולנו.

ואז, בדיוק ברגע שהוא משתף על חייל שאמא שלו התפרקה בימים הראשונים והחזירו אותו לבאח, אני מתחילה לראות שחור ואין שום סיכוי שאגלה לו.

אני מנסה להישען על השקית תפוזים
והם נופלים ומתגלגלים מההר
אין ברירה, באמצע המילים שלו, אני קמה ומחפשת את אייל שהלך לחפש את הרסר שבשבוע הראשון היה האפוד הצהוב שלנו.

וככה על השביל עפר
מול כל הצידניות
והמשפחות
אני נשכבת
יותר פאדיחה מזה אין!

תוך רגע קופצים עלי עם מים ופיוז טי
וענבים וקליק (אין לתאר)
וחייל חמוד (וגם חמוש) שם לי יד מתחת לראש עד שעילוש מוצא שמיכה
וכיסא לרגליים ופרמדיק

ורק ביני בורח
לאסוף את כל התפוזים שממשיכים להתגלגל להם עד באח צנחנים ❤️

20/08/2023

// אתם צודקים, אז מה?!

השבוע שמעתי פודקאסט עם אחד המומחים לתהליכי שינוי
מראיין מומחית אחרת, לשיחה מאד מעניינת, ששוברת
פרדיגמות ומדברת על הרצון שלנו בוודאות
וכמה נכון וחשוב, במיוחד עכשיו, להתמודד עם השדים והפחדים
ולשים את רשימת הצ׳קליסט בצד.

שניהם ללא ספק אנשים אמיצים
שעשו שינויים משמעותיים, שאתגרו את עצמם
סופר כנים ורציניים
ואני, כמו תמיד, באתי להקשיב וללמוד.

אבל משהו היה חסר לי לאורך כל השיחה
הם ידעו יותר מדי
הם צחקו על כל מי שנמצא בתוך התבנית
הם הוכיחו לעצמם שוב ושוב ושוב כמה הם צודקים
ולרגע הם לא דיברו על המחירים האישיים
על הפחד והתסכול הגדול כשגם אחרי כל הניסיונות זה לא מצליח
על התמכרויות שבאות כדי לטשטש
ועל סימני השאלה שתמיד יש.

כשעולים על במה כדי לדבר עם קהל
יש לנו כמה דקות קצובות, לעניין ולרתק, לחדש ולהצחיק, להשפיע
להשאיר משהו משמעותי לקהל.

הכי הגיוני וטבעי לרצות להגיע במקסימום ביטחון
להגיד את המילים הנכונות
לשלוט בקהל ובאולם
להראות כמה אנחנו יודעים וחכמים וצודקים.
גם אני כזאת.

אבל אני כל הזמן מזכירה לעצמי
להכניס ספק, להסכים להרגיש חוסר ביטחון,
לשהות רגע במקום שאני הכי רוצה לברוח ממנו,
לפני הפיתרון והעצה והתובנה, להיות עם הקהל בבוץ,
במקום בו יש יותר שאלות מתשובות.

כי רק במקום בו אנחנו מצליחים להרגיש
לנשום ולהזדהות, בחמלה ואמפתיה
רק שם באמת נצליח להעניק משהו, מעבר לעצמנו.

אז אם אתם מומחים גדולים
איזה יופי
רק אל תשכחו שכשאתם קופצים
ישר להצלחות, המסקנות והתובנות
אתם משאירים אותנו תלויים איפשהו באמצע
תנו יד!

27/06/2023

הטד של הרופאות או בשמו - Fem Med
שנה שניה, זה כבר ברור שיש פה משהו גדול הרבה יותר מסכום חלקיו
שיזמו וחלמו ד״ר חן גורביץ וד״ר ענבר נרדי ביחד עם הילה המפיקת העל חלל.

היתה לנו גם השנה זכות גדולה
להרגיש כאלה קטנות
ולהכין את 6 הדוברות
שכל אחת מהן היא במילה אחת וואוווווו.

ד״ר ענבר נרדי אגמון
פרופ׳ ורדה שלו
ד״ר הדס מלדה מצרי
ד״ר אטל אברהמוב
ד״ר אירן שפיר
ד״ר יסמין אבו פריחה

למדנו כל כך הרבה מכל אחת
על נחישות ואומץ
על בחירה ועקשנות
על פערים שבזכותכן מתחילים להצטמצם
ועל התשוקה לא רק לדבר שינוי
אלא באמת להיות ה-שינוי.

בימים בהם המדינה שלנו סוערת וכואבת
אתן אור ענק של ריפוי וחיבור
אופטימיות ותקווה.

תודה.

גלית אקרמן ברש - מחברת שיווק למילים

29/11/2025

04/08/2025

26/07/2025

01/05/2025

23/10/2024

04/08/2024

02/01/2024

14/12/2023

29/10/2023

20/08/2023

27/06/2023

Address

Telephone

Website

Alerts

Contact The Business

Shortcuts

Share

Category