11/05/2024
היום האחד עשר לפרויקט הזיכרון שלי !
היום האחד עשר לפרויקט הזיכרון שלי מוקדש לזכרו של סמל דולב מלכה ז"ל .
בן סיון ואברהם. נולד ביום כ"ג באב תשס"ד (10.8.2004) בשלומי שבגבול הצפון. אח צעיר לעמית שלום אח בוגר למיקה לירז.
דולב חיים, "ילד סנדוויץ'" שמח, טוב לב ואוהב אדם, גדל והתחנך ביישוב הולדתו וידע ילדות מאושרת ועתירת חוויות. "ילד מתנה בעבור כולנו," כתבו הוריו, "מחבק, מכבד, מעריך ומודה על כל דבר שעושים בעבורו."
את הדרך הארוכה מהמעון ועד סיום י"ב עבר עם קבוצת חברים – "החבורה" – שגדלו כדבוקה אחת והיו בלתי נפרדים: מחוברים אחד לשני בלב ובנפש, דואגים, אוהבים. יחד עלו לכיתה א' בבית הספר היסודי "בן צבי" שבשלומי, והמשיכו לחטיבת הביניים ולחטיבה העליונה ב"בית חינוך גליל מערבי", שם למד דולב במגמה המדעית-טכנולוגית. יחד חגגו לאורך השנים את ימי ההולדת, יצאו לטיולים, ציינו אירועים חשובים, הרבו לבלות ולכייף ותמכו זה בזה באתגרי גיל ההתבגרות.
דולב, בן למשפחת "מכביסטים", שיחק כדורגל מגיל צעיר והיה אוהד "שרוף" של קבוצת הכדורגל "מכבי תל אביב". הוא לא נתן למאה וחמישים הקילומטרים המפרידים בין ביתו לאצטדיון בלומפילד בתל אביב למנוע ממנו את המפגש עם מושאי הערצתו, ושוב ושוב גמא את המרחק כדי לעודדם מהיציע. בכל שנה רכש חולצות וצעיפים בצבעי המועדון כמו גם פריטים אחרים בצבעי צהוב וכחול שצדו את עיניו והוכנסו לאוסף. "כשאמות אֶקבר עם הדגל הצהוב," נהג לצטט את מילות השיר "כל חיי" – אחד משירי היציע המוכרים.
את אהבת הנתינה העצומה שהייתה בו, מימש דולב כבר בגיל ארבע-עשרה, עם הצטרפותו למערך המתנדבים של "מגן דוד אדום" ותחילת הכשרתו כמגיש עזרה ראשונה. במשך שש שנות פעילותו בארגון לקח חלק באין-סוף קריאות חירום בצפון הארץ – באמבולנסים, בניידות לטיפול נמרץ ובבתי התושבים. "הוא היה מתנדב מוכשר ומקצועי," כתב ניר, אחראי המתנדבים בתחנת מד"א בשלומי, "טוב לב, חייכן וכריזמטי, עם אלפי שעות התנדבות וניסיון רב שבעזרתו הציל חיים של רבים." בתחנה הכיר מתנדבים נוספים בני גילו שנכבשו בקסמו והתווספו למעגל החברים הקרוב. "כולו היה לב," סיפרו, "ורק רצה לתת מעצמו ולהביא שמחה וטוב לעולם."
דולב אהב כל רגע במשמרות והמשיך לתרום לקהילה גם במסגרת הפעילות ההומניטרית של מד"א, בחלוקת מזון בחגים ובסיוע לקשישים. "גבר שבגברים," כתבה אביטל, מאימהות "החבורה", "ילד עם ערכים נדירים, נעים הליכות, חבר אמת, יפה מבפנים ומבחוץ." נוכחותו, בכל מקום שהגיע אליו, הייתה מורגשת ועוצמתית. "הוא היה האח שכל אחד היה מאחל לעצמו," אמר אחיו הגדול, וההורים הוסיפו: "גם כנכד הוא גילה אכפתיות ודאגה, כיבד את הסבים והסבתות משני הצדדים, וכל אימת שמישהו מהם חש מצוקה, היה הולך לישון אצלם ועורך עבורם את הקניות." כמי שהאמין במשפט "חיים פעם אחת, צריך לנצל כל יום וליהנות מהרגע", נהנה גם מרגעים רבים של בילוי, אושר וצחוק. "דולב חי את החיים כל יום מחדש," העידה אחותו, "הוא ניצל כל דקה ודקה."
כבן ליוצאי "גולני", שאף דולב להמשיך את מורשת הוריו וביטא את רצונו לשרת את המדינה בתפקיד משמעותי, כלוחם קרבי. בהתקרב מועד הגיוס הצטרף לקורס הכנה לצה"ל במסגרת "אחריי! נוער מוביל שינוי" ונרתם לאימוני הכושר והחיזוק בכל הכוח.
דולב התגייס לצה"ל ב-7 בדצמבר 2022, הוצב בחיל הרגלים, והחל את הכשרת הלוחם הממושכת בגדוד 90 ("נחשון") שבחטיבת "כפיר". הוא התגבר במהירות על האכזבה מכך שלא גויס ל"גולני", ובמהרה חדרה בו גאוות היחידה. "קרבי זה קרבי," אמר, והפגין יכולות גבוהות ומוטיבציה בשמיים. "מאז הגיוס שלך," כתב בן הדוד גיא, "כולנו נדהמנו איך מהילד הקטן והנסיך של המשפחה נהיה גבר-על, בוגר, כזה שיודע מה הוא רוצה לעשות."
החברים בגדוד העידו כי דולב היה האדם שתמיד ידע לחבר בין כולם, עם חיוביות וחיוך שעולה מצד לצד; הראשון להגיד "הנני" ולהתנדב לכל משימה בענווה וברצון. "גם כשהיה קשה," סיפרו, "החיוך של דולב והאופטימיות שלו היו שם כדי להרגיע ולנסוך תחושת ביטחון." מפקדיו, שזיהו את יכולותיו המרשימות, הציעו לו לצאת לקורס מ"כים (מפקדי כיתות) ב"הקצאה 0" – ההקצאה המוקדמת ביותר במסלול הצבאי לקורס פיקודי, אלא שדולב חש כי עדיין אינו בשל לכך; "איך אני יכול לפקד על חיילים כשעדיין לא חוויתי קו בעצמי?" אמר, והמתין בציפייה לפעילות המבצעית.
מפקדיו התעקשו כי ייצא בכל זאת בהקצאה 0, אך דולב נפצע בהכנה לקורס המ"כים שנערכה בחטיבה ובסופו של דבר לא יצא בהקצאה זו. למרות פציעתו, המשיך בתפקודו בגדוד ויצא לקורס המ"כים בהקצאה הבאה.
את החופשות הקצרות בבית ניצל כדי להשלים פערים, לפגוש את כולם בלי לקפח אף אחד, ובעזרת "מנוי הלוחם" שרכש מיד לאחר גיוסו, שהקנה לו את הזכות להגיע למשחקי "מכבי תל אביב", המשיך לעקוב מקרוב אחר המתרחש בליגת הכדורגל.
בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים – יבשתית, ימית ואווירית, והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה ועל שדרות, אופקים ונתיבות, על מְבַלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים, על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים בבתיהם, במכוניותיהם, אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים. חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים והחריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. מאות חיילים, שוטרים, אנשי כוחות הביטחון וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב. בבוקר זה החלה מלחמה.
כאשר פרצה המלחמה, שהה דולב עם גדוד "נחשון" במוצב "גלדיולה" שבהר דב, שם תפסו קו. בעקבות ההסלמה הביטחונית בקו העימות, פונתה משפחתו מביתה שבשלומי ושוכנה זמנית במושב עבדון שבגליל המערבי.
דולב היה נחוש וחדור מטרה לתרום את חלקו באופן המקסימלי ולהילחם בעזה, "כמו שלוחם צריך וחייב לעשות" – כך כתב לבן דודו. לאחר שיחה עם מפקדו, משהבין כי ההזדמנות הטובה ביותר לכך תינתן לו אם יצא לקורס מ"כים – יצא בהקצאה הראשונה והצטרף לגדוד 450 ("האריה המעופף"; "ביסל"ח") של הכשרת מפקדי כיתות בחטיבת ביסלמ"ח 828 – בית הספר למפקדי כיתות ומקצועות חיל הרגלים. עם גדוד זה לקח חלק בלחימה.
ביום שלישי, 27 בפברואר 2024, רגע לפני כניסת גדוד 450 לרצועה כדי להחליף כוח צנחנים, זכה לפגוש את הוריו, להתפנק באוכל שאהב וליהנות משעה קלה של צחוקים והרבה-הרבה חיבוקים. בשיחת הטלפון האחרונה עם אחותו, סיפרה, הבטיח שלא יעשה שטויות, "שהוא נכנס לעזה ומיד חוזר."
למחרת, ביום שישי, 1 במארס 2024, יצא עם מחלקתו למשימת טיהור בית בח'אן יונס שבדרום הרצועה. המבנה היה ממולכד, וכשנכנסו אליו הלוחמים הופעלו עליהם כמה מטעני נפץ. מעוצמת הפיצוץ, קרס חלק מהמבנה. דולב ספג בגופו את מרבית ההדף, ובכך הציל את חייהם של לוחמים אחרים. עימו נפלו סמל אפיק טרי וסמל ינון יצחק, חבריו לגדוד. עוד חמישה-עשר לוחמים נפצעו, ובהם חברו הקרוב ביותר מהבית.
רב-טוראי דולב חיים מלכה נפל בקרב בח'אן יונס שברצועת עזה ביום כ"א באדר א' תשפ"ד (1.3.2024). בן תשע-עשרה וחצי בנופלו. הובא למנוחות בחלקה הצבאית שבבית העלמין בשלומי. הותיר הורים, אח ואחות. לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל.
מאות מתושבי שלומי והיישובים הסמוכים ליוו את מסע הלוויה וחלקו לדולב כבוד אחרון. "תודה לך ילד אהוב על תשע-עשרה שנים מופלאות," ספדה לו אימו, "שמור עלינו מלמעלה".
ספד לו אביו: "דולדול אהובי, בחלומות הכי שחורים שלי לא חלמתי שאעמוד מול חלקת קבר ואספיד את אחד מילדיי. החיים לצידך היו חיים מלאי שמחה. ... היית מנהיג, תמיד צועד בראש. גם ברגע הפגיעה גופך ספג את מרבית ההדף, והצלת חיים של חברים. ביקשת שאסמס לך על התוצאה של אתמול, כי אין לכם שם איך לשמוע. אני מעדכן אותך דולב, 'מכבי' ניצחו אתמול 0-4. שמתי את הצעיף של 'מכבי' על הארון שלך והוא ייקבר איתך לעולמי עד. נוח על משכבך בשלום, ילד שלי, אוהבים אותך."
דברי ההספד של מפקדו: "דולב, לוחם יקר, לצערי לא הספקת לסיים את קורס המ"כים אבל בעיניי תמיד תהיה ותישאר מפקד. השארת חותם בקרב חבריך ומפקדיך. נמשיך את דרכך ואת הערכים שאפיינו אותך – רוח ההתנדבות והגבורה, שמחת חיים וערבות הדדית. אני מצדיע לך בדרכך האחרונה. לעד תהיה חלק מאיתנו."
משפחתו של דולב שוקדת על הנצחתו. אחיו הפיק לזכרו את הפודקאסט "גדולים וחזקים" שבו מתראיינים חברים וקרובים, מעלים זיכרונות ומאירים את דמותו.
ב-11 במארס 2024 הקדישה אופיר ונונו, בת כיתתו של דולב מבית הספר היסודי ומפקדת הכשרות, את מסע הכומתה של לוחמי איסוף קרבי וחיל הגנת הגבולות לזכרו.
שחקני קבוצת "מכבי תל אביב" בכדורגל הניפו לזכרו דגל עם תמונתו לפני המשחק מול "מכבי בני ריינה" שנערך ב-27 באפריל 2024.
חבריו של דולב הכינו וחילקו צמידים צהובים ועליהם המשפט שנהג לומר: "מרגע של עצבות נצא גדולים וחזקים".
דפים לזכר דולב נפתחו ברשת החברתית "פייסבוק" ובפרק הנופלים באתר האינטרנט של "מגן דוד אדום".
כמה כאב על האובדן, כמה דמעות וכמה צער על לכתך ילד אהוב, מצדיע לך בגאווה גדולה גדולה ובכאב !
Omer Haim Shenker Slook
מגן דוד אדום - Magen David Adom
שלומי שלנו
חרבות ברזל
חטיבת כפיר - עמותת הלוחמים כפיר
גדוד נחשון 90
מכבי ת''א
אוהדי מכבי תל אביב
מד״א ישראל
מגן דוד אדום מיתנדבים
Maccabi Tel Aviv FC - מועדון הכדורגל מכבי ת"א
Remember Dolev Malca- עמוד לזכרו של סמל דולב חיים מלכה הי"ד
מועצת הנוער שלומי
חטיבת כפיר
