17/09/2026
יום כיפור הוא יום של סליחה
והוא גם יום שבו מותר לנו להפסיק להאשים את עצמנו ולבקש מעצמנו סליחה על כל הטענות שלנו כלפי עצמנו.
להיות הורה לילד עם הפרעת קשב או אוטיזם
זה ללמוד כל יום מחדש:
✨️ללמוד את הילד.
✨️ללמוד את העולם שלו.
✨️ללמוד את עצמנו בתוכו.
ולפעמים, לצד כל האהבה, מגיעה גם האשמה…
"אולי הייתי צריכה להבין אותו קודם?"
"אולי כעסתי יותר מדי?"
"למה לא ידעתי לזהות את זה?"
"אולי אם הייתי עושה משהו אחרת, היה לו קל יותר?"
אבל לא קיבלנו ספר הוראות.
עשינו את הכי טוב שיכולנו
עם הידע שהיה לנו באותו רגע,
עם הכוחות שהיו לנו,
ועם הלב שכל כך רצה שיהיה לילד שלנו טוב.
אז ביום הזה,
אולי במקום לחפש את כל המקומות שבהם לא היינו מספיק טובים, נעצור לרגע ונחפש את המקומות שבהם כן היינו.
✨️את הפעם שישבנו לידו כשהיה לו קשה.
✨️את השיחה שלא ויתרנו עליה.
✨️את האבחון שחיפשנו.
✨️את המורה שפנינו אליה.
✨️את החיבוק.
✨️את ההקשבה.
את הרגע שבו בחרנו לנסות להבין במקום לשפוט.
ואולי הכי חשוב —
נזכור שגם הילד שלנו רואה את האנושיות שבנו
והוא לא צריך שנראה רק את הקושי שלו.
הוא צריך שנראה את הילד.
את הסקרנות.
את ההומור.
את היצירתיות.
את הרגישות.
את הדרך המיוחדת שבה הוא חושב.
את החוזקות שאולי מסתתרות מאחורי מה שהעולם קורא לו "קושי".
וגם אנחנו, ההורים,
ראויים לאותה הסתכלות, לא רק על הטעויות,
גם על הדרך.
ביום כיפור הזה, אני מזמינה אתכם לבקש סליחה גם מעצמכם.
על הפעמים שלא ידעתם.
על הפעמים שהתעייפתם.
על הפעמים שכעסתם.
על הפעמים שלא הצלחתם להיות ההורה שרציתם להיות.
ולצד הסליחה תנו לעצמכם גם הכרה.
כי אתם לומדים, מתפתחים, מנסים
ואתם אוהבים.
וזה הרבה יותר ממה שנדמה לכם💝
השנה, אולי לא צריך להיות הורים מושלמים.
רק הורים שמוכנים לראות את הטוב — בילד שלכם וגם בעצמם.
גמר חתימה טובה 🤍
