26/03/2026
יש משהו קסום בשילוב של ישיבה משפחתית סביב השולחן, קריאה ומחשבה משותפת, כשמבינים שזה מה שעושים בכל בית ובית יהודי בעולם, כבר שנים רבות מכדי לספור... איזה עם יש לו סיפור כזה?!
חג שבו אנחנו מזכירים לעצמנו שלא בקשנו חירות, חלקנו אפילו התלוננו אחרי ששוחררנו שבמצרים היה טוב יותר. משה ידע מדוע הוא לוקח את הזמן, כי חינוך הוא תהליך שמצריך נוכחות של האדם, שהייה ומחשבה, הבנה, העמקה והפנמה.
יש משהו בדרכו של משה ועם ישראל שמחובר לניהול לפי ערכים. תמיד יהיו כאלה שיקשו ליבם, יסרבו ויתנגדו כשבוחרים דרך, הם פשוט עוד לא שמעו את הקול הפנימי שמנחה לעשייה. כן ובדרך יהיו ניסים וברור שאת הניסים של יציאת מצרים ניתן להסביר מדעית אך אין באמת צורך כזה. כשאנחנו בדרך וקורים ניסים, פשוט לנצלם וליהנות מהם.
משה שלא היה כריזמטי במיוחד וגם לא צוין שום דבר על מראהו בסיפור המקראי, למעט העובדה שהיה ענו, הוא בעצמו אומר שהוא לוקה בדיבורו ועדין בהירות מחשבתו ודיוק מסריו הצליחו להוציא עם עבדים לחירות. הוא הכיר בחולשותיו וידע להסתייע בידי אחרים, כמו אהרון ובהמשך מיסוד מערכת משפט צדק.
משה גם מלמד אותנו שכאשר לא מטפלים בדברים הקטנים הם עלולים לגדול מאוד, אימו הניחה אותו כמצוות פרעה (כמעט), בהמשך בת פרעה שמעה את בכיו ומשתה אותו מהיאור, חמלה עליו וגידלה אותו. הוא הפך לנסיך מצרי ומשם למנהיג בני ישראל שרדה בפרעה, הביסו ושיחרר את עמו.
#פסחשמח #פיתוחמנהיגות #פיתוחמנהלים #ייעוץוניהול