נתי ליפמן - הדרכת הורים

נתי ליפמן - הדרכת הורים אני נתי ליפמן,
מומחית הורות ומשפחה, מנחת קבוצות הורים ו?

"אני יהלי, אני בן 11. יש לי אח ואחות. מעיין בן 14 ושיר בת 8.אני אוהב לשחק בפלייסטיישן וגם לפעמים כדורגל עם החברים. אני א...
07/03/2022

"אני יהלי, אני בן 11. יש לי אח ואחות.
מעיין בן 14 ושיר בת 8.
אני אוהב לשחק בפלייסטיישן וגם לפעמים כדורגל עם החברים. אני אוהב להיות עם החברים.
אני גם בסדר בבית ספר, המורים אוהבים אותי.
אני לא אוהב להיות בבית..

מעיין כל הזמן כועס ומתעצבן ורב עם כולם.. בעיקר עם אבא.
ושיר, שיר הכי מציקה שיש! אין דקה שהיא לא מציקה.. גם כשהיא לוקחת תרופה, אחרי שהיא מפסיקה להשפיע, היא חוזרת להציק לי.
אמא ואבא עסוקים כל הזמן בלנסות להרגיע אותה ולעזור לה..

הייתי רוצה, שכולם ירגעו כבר.. ואז מישהו ישים לב שגם אני צריך לפעמים שידאגו לי.. למרות שאני מסתדר בעצמי.
וגם שיהיה לי טלפון חדש 😉"

יש תקופות, בהן אנחנו כל כך עסוקים בילדים שקשה להם ושקשה לנו איתם.. ואז הילדים שמסתדרים- מרגישים בלתי נראים..
בכל הדרכת הורים, ובעיקר בהדרכת הורים לילדים עם הפרעת קשב - אנחנו רואים את כל בני המשפחה - גם את כל אחד מההורים וגם את כל אחד מהילדים.
לומדים כיצד להעניק לכל בני הבית, את התחושה שהוא חשוב, שרואים אותו, שהוא משמעותי.

תאר לעצמך , שיש אדם מסויים שאתה הכי מעריך בעולם. כזה אדם שהוא חשוב לך וחשובה לך דעתו עליך. הוא יודע המון ואפשר ללמוד ממנ...
30/01/2022

תאר לעצמך , שיש אדם מסויים שאתה הכי מעריך בעולם. כזה אדם שהוא חשוב לך וחשובה לך דעתו עליך. הוא יודע המון ואפשר ללמוד ממנו דברים חשובים. הוא עסוק מאוד, וכדי להשיג פגישה איתו, צריך לקבוע הרבה זמן מראש.

תאר לעצמך, שאותו אדם מתקשר אליך פתאום, מבלי שקבעתם שיחה מראש. ובשיחה הוא אומר:
אתה חשוב לי, חשוב לי הקשר איתך. לכן החלטתי לפנות זמן במיוחד בשביל להפגש איתך. אני קובע את הפגישה הזו ביומן כך שאהיה פנוי אך ורק עבורך.

מה תרגיש באותו רגע?
ומה תחשוב על עצמך באותה פגישה, כשתראה שהאדם המוערך והעסוק הזה פינה את כל הלו"ז שלו רק כדי להקשיב לך 😉

זהוו נגמר השוקולד (החבאתי מאחורי הגב, הוא לא ישים לב) גם אמא הולכת לישון עכשיו (הנה אני עוצמת עיניים, רק תרדמי כבר) כולם...
12/01/2022

זהוו נגמר השוקולד (החבאתי מאחורי הגב, הוא לא ישים לב)
גם אמא הולכת לישון עכשיו (הנה אני עוצמת עיניים, רק תרדמי כבר)
כולם הולכים עכשיו מגן השעשועים (מה אכפת לך, תגידי שגם אתם הולכים..)
הכלב נסע לבלות בחווה (הוטרינר עזר לו..)

כל כך הרבה מאמץ כדי למנוע תסכול.
ומה המחיר?
מה יחשבו הילדים על העולם ועל עצמם כשיוודע להם שמה שאמא/אבא אמרו, לא באמת קרה..?
האם אפשר לסמוך על מה שההורים יאמרו בעתיד?
האם אפשר לסמוך על מה שאומרים לי אנשים?

מה יקרה אם הילדים שלנו יפגשו באמת?
הרגשות שיציפו אותם (עצב, אכזבה, כעס, עלבון וכו'), אלה רגשות שיפגשו בהמשך החיים ואם נאפשר להם לחוות אותם איתנו, באמפתיה- הם יכירו אותם, ילמדו איך הכי נכון להם להתמודד איתם וכשיצאו לעולם האמיתי, הם לא יבהלו ממצבים רגישים וידעו לעבור אותם מחוזקים

"לא לשכוח לקחת סוודר!" זוכרים את המשפט הזה שאמא שלכם היתה אומרת לכם? זוכרים כמה הוא הציק ואיך הייתם מתעקשים להשאיר את הס...
20/12/2021

"לא לשכוח לקחת סוודר!"
זוכרים את המשפט הזה שאמא שלכם היתה אומרת לכם?
זוכרים כמה הוא הציק ואיך הייתם מתעקשים להשאיר את הסוודר בבית, או שהייתם לוקחים בלית ברירה ורק כדי שהיא תפסיק לנדנד..?
אז, הנה גם אתם מבקשים מהילדה שלכם ללבוש סוודר, מעיל או אפודה - כי קר בחוץ… אבל הילדה בשלה - מסרבת ללבוש.
אתם רוצים להגן עליה והיא מבקשת את העצמאות שלה. היא רוצה להחליט לבד.
ההתנגשות הזו יוצרת מלחמה קטנה
מי ינצח?
האמת, כולם יצאו מופסדים.
לא סתם אומרים שכדאי 'לבחור את הקרבות', יש בזה הרבה היגיון.
אם לילדה יהיה קר באמת ולא נעים- בפעמים הבאות, היא תבחר לצאת עם מעיל בעצמה.
אם נאפשר לילדינו להתנסות בתוצאות הטבעיות של החיים (ללא סיכון אמיתי), תוך הצעת אמפתיה כשיפגשו באותן תוצאות והמנעות מוחלטת מהטפות המוסר בסגנון 'אמרתי לך' - הם יוכלו לייחס לעצמם את הקרדיט לשינוי בהתנהגות, וכך לפתח אחריות, עצמאות ובטחון עצמי גבוה.
בנוסף לכל זה, גם נחסוך מלחמות מיותרות שמפריעות ליחסים איתם.
אז שיהיה לכולנו המשך חורף חמים ונעים (או קריר ורטוב, תלוי איך נבחר לחוות אותו 😉)

כל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתןתרגיל קטן, משפחתי וקסום לכבוד חג החנוכה:• חלקו לכל ילד וכל מבוגר נר בצבע האהוב עליו • ...
02/12/2021

כל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתן

תרגיל קטן, משפחתי וקסום לכבוד חג החנוכה:
• חלקו לכל ילד וכל מבוגר נר בצבע האהוב עליו
• כבו את האור בחדר
• שאלו כל אחד בתורו -
מה הדבר שאתה הכי אוהב בך?
• כשיענה - הדליקו את הנר שלו
(אפשר להוסיף- אחרי כל הדלקת נר, סבב שבו שאר בני המשפחה מספרים מה הם הכי אוהבים בו)
• כשהנרות של כולם ידלקו, הסתכלו סביב בחדר והראו לילדים - איך כל אחד מבני המשפחה מאיר באור קטן ומיוחד רק לו, ואיך כל התכונות הנפלאות שלכם יחד, מאירות באור גדול את החדר.

כל הורה שמגיע אליי להדרכה, נכנס לי ללב.יש פגישות שאני יוצאת מהן בהתרגשות גדולה, נפעמת מהמחויבות ומההשקעה של ההורים בתהלי...
29/08/2021

כל הורה שמגיע אליי להדרכה, נכנס לי ללב.
יש פגישות שאני יוצאת מהן בהתרגשות גדולה, נפעמת מהמחויבות ומההשקעה של ההורים בתהליך. מהשינויים המדהימים שהם עושים בחיים שלהם, ביחסים עם הילדים וגם זה עם זו.
כל כך גאה בכם הורים יקרים, ומאחלת לכם להמשיך ולהנות מפירות ההשקעה המדהימה שלכם, שבכל צומת תזכרו את השאלות שלמדתם לשאול ולהחליט במודעות ובביטחון

"כשהבן שלי היה בן חמש, התארח אצלנו חבר שלו- אופיר, כשבאה שירי, אמא של אופיר, לקחת אותו, אמרה לו: 'אופירי, נעל נעלים ונצא...
05/08/2021

"כשהבן שלי היה בן חמש, התארח אצלנו חבר שלו- אופיר, כשבאה שירי, אמא של אופיר, לקחת אותו, אמרה לו: 'אופירי, נעל נעלים ונצא' . אץ רץ אופיר, הביא את נעליו לסלון ולנגד עיניי המשתאות, נעל נעלי ספורט, עם שרוכים!! ורכס את השרוכים, כאילו אין מבוגר לידו, לבקש ממנו לעשות זאת עבורו. ובכלל,זה היה לי משונה שהיא אמרה והוא שיתף פעולה ולא אמר: 'אוף, למה באת, למה עכשיו, עוד רצינו להמשיך ולשחק....'
משום מה, לא דמיינתי, שילד בגילו, יכול כבר לבצע פעולה זו עבור עצמו. כי אני לפחות, הקפדתי לקנות נעליים עם סקוצ' לטובת הנוחות והיעילות, בייחוד כשמדובר בשלושה זאטוטים לארגן לצאת לגנים, כל בוקר. ואיך זה מתקשר לביטחון עצמי?.. "

אנחנו מתרגלים, מרגע שנולד הקסם הזה, הילד שלי, הילדה שלי, לעשות עבורם ושוכחים, שהם כבר גדלו ויכולים לעשות עבור עצמם. ובכך מקטינים מקומות שבהם הם יכולים לפתח עצמאות, לקחת אחריות ולהנות מהיכולות המתפתחות שלהם.
לא תמיד מתחשק לעשות משהו שקשה לי. גם כילד וגם כמבוגר, קושי עלול לתסכל, לייצר תחושה של חוסר אונים, לרצות שמישהו אחר יסדר את העניינים עבורי. כמה באמת אנחנו רואים בקושי – "הזדמנות" לצמוח, להתמודד?
כשאני מאפשרת לילדי, לעשות פעולות בעצמו, להיות מתוסכל לפעמים, להכשל לפעמים, להצליח לפעמים, אני מאפשרת לו להכיר את כוחותיו, את דרך ההתמודדות שלו עם קושי ונותנת לו מתנה את הידיעה, מתוך ההתנסות שלו, שהוא יכול, מסוגל וכבר הצליח להתמודד. גם כשלא היה פשוט. ולא כי אני עשיתי, פתרתי, אירגנתי.
הוא עשה ופעל עבור עצמו. בעצמו.

כבר בשיחת הטלפון הראשונה שמעתי את הקול הרועד שלה כשהיא סיפרה לי שחילוקי הדעות בינה לבין בעלה בענייני הילדים, הגיעו לרמה ...
14/07/2021

כבר בשיחת הטלפון הראשונה שמעתי את הקול הרועד שלה כשהיא סיפרה לי שחילוקי הדעות בינה לבין בעלה בענייני הילדים, הגיעו לרמה שמקשה עליהם להמשיך להיות החברים הטובים שהיו לפני שהפכו להורים.
הם כועסים, מעבירים ביקורת, מאוכזבים, מתערבים וסותרים החלטות מול הילדים. כל אחד מהם בטוח בצדקת דרכו ובטוחים שהדרך של האחר ממש מזיקה!
מרוב כעסים וחילוקי דעות, הם שכחו למה בחרו לחיות יחד..
היא המשיכה ותיארה את היחסים בין שני הבנים שלהם, וביקשה גם דרך להתמודד עם הריבים הבלתי פוסקים ביניהם - הם מוצאים כל יום דרכים יצירתיות כדי להעליב זה את זה.
הפנטזיה על איך חייהם ייראו כמשפחה, מתנפצת להם והם מבינים שעוד לא מאוחר ואפשר לשנות ולכן פונים לעזרה!
בפגישה הראשונה כבר זיהיתי את הניצוץ הזה שעדיין קיים ביניהם, עטוף בהמון מגננות אבל לגמרי נוכח. מקולותיהם עולה משאלה משותפת - שהאווירה בבית תתאזן, שיצליחו לחוות שוב את החברות ביניהם שכל כך חסרה לכל אחד מהם, גם פיזית וגם רגשית.
התהליך שעברנו יחד היה כל כך מרגש!
המחוייבות הגדולה של שניהם לתהליך, אפשרה להם לקחת ברצינות את המשימות ממפגש למפגש. מתוך ההבנה ששניהם אוהבים את בניהם ורוצים את הטוב ביותר עבורם, הם למדו את היתרונות של השוני בדרכים שלהם. למדו ותרגלו המון החלפת דברי ביקורת ותרגומם לשיח מצמיח, לבקשות.
וכמובן, השקיעו זמן ואנרגיה בחברות שלהם, זמן קבוע ביומן שמוקדש כל כולו למחוות שמזכירות להם את הבחירה היומיומית אחד בשניה ואחת בשני.
הילדים, כמו שאתם וודאי מבינים, עברו את התהליך ממש במקביל להוריהם.
בנוסף לכלים שההורים קיבלו ויישמו לטובת חיזוק הקשר בין הבנים וצמצום הצורך במריבות ובעלבונות, ההורים גם היוו דוגמא לשינוי ויישום של דרכי תקשורת מקרבות והילדים התחילו לאמץ אותם גם.
בסוף הפגישה האחרונה שלנו, כל כך התרגשתי לראות שהם יצאו מהקליניקה יד ביד עם חיוך ביישני על השפתיים וידיעה שכל אתגר שיגיע- הם יכולים לעבור אותו, כל אחד בדרכו, אבל יחד!

ששש.....not in front of the child מכירים את זה?אתם משוחחים על נושא שאתם מעדיפים לא לחשוף באוזניי הילדים - אז עוברים לאנג...
01/07/2021

ששש.....not in front of the child
מכירים את זה?
אתם משוחחים על נושא שאתם מעדיפים לא לחשוף באוזניי הילדים - אז עוברים לאנגלית.
יצא לכם במקרה להיות בסיטואציה שאתם יושבים עם אנשים מארץ זרה ואתם לא מבינים את השפה, הם מדברים בשפתם וצוחקים ואתם מתחילים לנוע בחוסר נוחות, אולי הם מדברים עליכם? אולי צוחקים על מה שלבשתם? אתם מתמלאים בתחושה של חוסר ביטחון. כך ילדכם, הוא לא מבין וישר רץ עם הדמיון..
אז מה עושים?..
נמנעים כמה שאפשר ממעבר לאנגלית.
ליד הילדים, נדבר רק על דברים שאפשר לדבר לידם בחופשיות ונדחה את השיחות על הנושאים ה'נפיצים' לרגעים שהם לא בסביבה.
לעיתים נדירות, אם ממש דחוף ואין ברירה אחרת - בדיוק כמו שהיינו נוהגים בחברת אורחים מחו"ל, כדי שלא לגרום להם לחוסר נוחות - מסבירים בהתנצלות שעלינו לעבור לאנגלית למספר משפטים בודדים.

יש אנשים שמרגישים בנוח להביע רגשות, הם משתמשים בהבעות הפנים בחופשיות, תנועות הגוף תואמות את הרגש שלהם, הם בוכים וצוחקים ...
16/06/2021

יש אנשים שמרגישים בנוח להביע רגשות, הם משתמשים בהבעות הפנים בחופשיות, תנועות הגוף תואמות את הרגש שלהם, הם בוכים וצוחקים ומשוחחים על הרגשות שלהם בפתיחות.
יש אנשים שלא רוצים.. מעדיפים להימנע מלהביע. הם בורחים למגננות שונות ויצירתיות - לבדיחות, ציניות, שתיקות ועוד.
ילדים מביעים רגש בכל מיני דרכים. לפעמים הרגש מתבטא גם בדרכים פחות נעימות.. באלימות - כלפי משחקים, ילדים אחרים או כלפי בני משפחה כמו אחים או אפילו ההורים, בהתקפי זעם או בכי, ברצון קיצוני בקרבה, ב"לעשות דווקא..."
איך נעזור לילדים שלנו להרגיש בנוח לתת ביטוי יעיל לרגשות שלהם?
כמו רוב הדברים, בעיקר באמצעות דוגמה אישית.
אם חשוב לכם שילדיכם ירגישו בנוח לדבר על הרגשות שלהם, דברו איתם באופן תדיר בפתיחות, שתפו אותם ברגשות שלכם - בפחדים, בשמחות, בהתלבטויות (בהתאם לגיל ולרמת ההבנה)
אם חשוב לכם שילדיכם ירגישו בטוחים לבכות כשהם עצובים - תבכו גם אתם לידם, כשאתם עצובים.
כשאתם כועסים, איך אתם מגיבים? איך לגיטימי בעיניכם להוציא את הכעס החוצה? כשאתם כועסים, הביעו את הכעס שלכם בדרך שהייתם רוצים שהם ילמדו.
הבעת הרגשות שלכם ליד הילדים,
תלמד אותם דרכים שונות להביע רגשות.
תעביר להם מסרים חשובים - מותר להרגיש, כדאי להביע כשמרגישים, גם לאחרים יש רגשות.

מכירים את זה שאנחנו מגיעים לאסוף את הילד מהמסגרת ונתקלים מהשניה הראשונה בפרצוף עצבני ואולי גם בכי.. מאותו רגע כל דבר מרג...
02/06/2021

מכירים את זה שאנחנו מגיעים לאסוף את הילד מהמסגרת ונתקלים מהשניה הראשונה בפרצוף עצבני ואולי גם בכי.. מאותו רגע כל דבר מרגיז אותו, כל דבר מצית בכי ושבר ובמקרה גם הדבר היחיד שהוא מצליח לעשות חוץ מלהגיב בהגזמה לכל דבר, זה ללחוץ לנו בדיוק על הכפתור שמכניס אותנו למצב דומה לשלו?

באותו רגע, אם האוטומט מופעל, אנחנו בעצמנו כבר מביעים את התסכול שלנו, צועקים אולי, הופכים לפקעת.. ומי יכול במצב כזה בכלל להעניק לילד העייף שלנו אמפתיה?

מצב כזה מוכר כמעט לכולנו..
אז מה עושים?
קודם כל, סולחים לעצמנו, אנחנו בני אדם. כשמרטיבים אותנו אנחנו נרטבים 😉

ואז, עושים מאמץ מודע להרגע.. משנים אווירה, עושים פעולה אקטיבית כלשהי כדי לחזור לאיזון.
כי נצליח לעזור לילדנו להרגע רק כשאנחנו בעצמנו רגועים.

בד"כ מדובר בפעולה שיש לה ביטוי כלשהו על החושים שלנו.
אתם מכירים את עצמכם הכי טוב ויודעים מה הכי מתאים לכם לעשות כדי להתאפס.
אולי לנשום עמוק? אולי לשטוף פנים? אולי לשמוע מוזיקה?

ואז, חוזרים אל הילד האהוב והעייף שלנו ועוזרים לו לעשות בדיוק אותו דבר.
גם לכל אחד מהילדים שלנו, יש את הפעולה הזו
שהכי מתאימה לו, שתעזור לו להתאפס ולשנות אווירה כדי להמשיך את היום שלו בכיף.
יכול להיות שאתם כבר יודעים איזו פעולה עשויה להתאים לילד שלכם.
אני ממליצה לבחור בהזדמנות כלשהי, ברגע רגוע ולשאול את ילדכם מה הוא חושב שעשוי לעזור לו להרגע במצבים של עצבים (אולי להתקלח? לרוץ? לחבק? לשמוע שיר מסויים?)
תתפלאו אילו רעיונות יהיו לו, ואיזו תחושה של ערך יקבל ילדכם רק מעצם השאלה שלכם, מהמסר שאתם רואים אותו ומאמינים שהוא זה שיודע הכי טוב מה עושה לו נעים.

Address

געתון
Ga`ton
2513000

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when נתי ליפמן - הדרכת הורים posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Business

Send a message to נתי ליפמן - הדרכת הורים:

Share