26/11/2020
מי ישרוד? החזקים והיציבים או הגמישים והמשתנים?
בני, תלמיד כיתה ה', קיבל כמטלה בשפה את משל "הקנה ועץ הזית" של איזופוס. משל מצויין בהקשרים הארגוניים: מי הארגונים שייטיבו להתמודד עם הסערה העסקית? היציבים והחזקים? הגמישים? מה צריך לסגל לו ארגון במציאות החדשה?
הארגון הקלאסי - שיטתי ומסודר, מבנה ארגוני פורמלי, שליטה ובקרה, יעדים ולוחות זמנים, נטוע בקרקע ויציב כמו עץ הזית. אבל גם ארגון כזה, בימי סופה, צריך להיות גמיש ומשתנה כמו קנה. לצד הסדר והשיטתיות, יש לפתח אורגנים/תהליכים חדשים שיקנו לחברה של זריזות, חדשנות, תפעול מהיר.
קל לומר, קשה לבצע. כדי לעשות זאת, צריך ליצור חזון ארגוני חדש, תמונת עתיד ברורה, אפילו לטווחי זמן קצרים של של חודשים, וכמובן, נדרשת מנהיגות ו- role modeling של המנהלים. בנוסף, מתן כלים ועצמאות למנהלים ולעובדים, יצירה של צוותים אוטונומיים עם משאבים וסמכות לשנות, לאלתר, לתכנן מחדש, ליצור תהליכים חדשים ומותאמים וכן.. גם לטעות.
המנהל שיהיה מסוגל להשרות את הרוח החדשה, יקבל ארגון זריז, יצירתי, פותר בעיות בתנועה ומתמודד טוב יותר עם הזרמים והרוחות.
ארגונים יותר אג'יליים, כמו הקנה, יתאימו את עצמם לזרמים ולרוחות, להשתנות העולם העסקי טוב יותר. האם הם יכולים לנוח על זרי הדפנה? ללא ספק אין די בזה. חייבים לבנות שורשים ועוגנים נוספים לדוגמא תרבות של למידה מתמשכת, תרבות של צמיחה (בניגוד לתרבות "ביצועים"), כדי להמשיך ולשגשג.