בטי פוגל- יועצת עסקית, מאמנת כלכלית

  • Home
  • Israel
  • Gedera
  • בטי פוגל- יועצת עסקית, מאמנת כלכלית

בטי פוגל- יועצת עסקית, מאמנת כלכלית יועצת עסקית כלכלית. בעלת 20 שנות נסיון בניהול פיננסי בחברות ותאגידים בינ"ל.
בעלת תואר ראשון בכלכלה ופסיכולוגיה, תואר שני במנהל עסקים.

מה שהכי בולט בעבודה שלי לאורך השנים הוא הנטייה הטבעית שלי להפוך עבודת ממשקים למערכות יחסים שמבוססת על אמון הדדי, אכפתיות ושאיפה להצלחה משותפת.
מאפיין נוסף הוא היכולת שלי להפוך פלונטר ארגוני לתהליך עבודה אופטימאלי.
שנים של ניסיון הוכיחו לי שהמפתח להצלחה נעוץ בהחלטה לבחור לשנות:
נכונות להתמסר לתהליך, מוכנות לצאת מאזורי הנוחות מתוך רצון אמתי להבין למה דברים לא עובדים כמו שהייתי רוצה ואיתור דרכים לפתרון.
אלו הגורמים שאחראים להבדל בין אלה ש"עובד להם" לאלה ש"לא עובד להם"

סבתא בישלה דייסה.במחשבה שנייה, יכול להיות שסבתא ניסתה בכלל ללמד אותנו שיעור בכלכלה.היא לימדה אותנו שיעור חשוב:לזה נותנים...
02/08/2026

סבתא בישלה דייסה.

במחשבה שנייה, יכול להיות שסבתא ניסתה בכלל ללמד אותנו שיעור בכלכלה.

היא לימדה אותנו שיעור חשוב:
לזה נותנים.
ולזה נותנים.
ולזה נותנים.
ולמי לא נשאר?

או בגרסת 2026 לבעלי העסקים:
לספק משלמים.
לעובדים משלמים.
לחברת התוכנה.
לשיווק.
לרואה החשבון.
לבנק.
למדינה...
ובסוף, אם נשאר משהו – גם לבעל העסק.

לפעמים בעלי העסקים מסתכלים על המוצר שלהם ואומרים:
"אני מרוויח עליו יפה."
והם צודקים.
אבל זו לא השאלה.
השאלה היא אם אחרי שכל מי שעומד מסביב לסיר קיבל את הכף שלו, נשאר משהו גם לעסק.
כי עסק לא חי מרווח גולמי.
הוא חי מהיכולת לכסות את כל העלויות שלו, ולייצר רווח אמיתי אחרי שכולם קיבלו את חלקם.

ואם כבר מדברים על סבתא...
אולי היא לא הייתה רק מספרת סיפורים.
אולי היא ניסתה ללמד אותנו שיעור בניהול.
לפני שמתחילים לחלק – בודקים כמה יש בסיר.
מוודאים שזה יספיק לכולם.

כי בסופו של דבר,
עסק לא קורס כי נגמרה הדייסה.
עסק קורס כי בעל העסק מגלה שנגמרה הדייסה רק אחרי שהוא כבר חילק לכולם.

... נניח ששילמתם ממיטב כספכם על סוף שבוע במלון יוקרה.הגעתם לחדר, התארגנתם, נכנסתם למקלחת – וגיליתם שאין מים חמים.כמה היי...
20/07/2026

... נניח ששילמתם ממיטב כספכם על סוף שבוע במלון יוקרה.
הגעתם לחדר, התארגנתם, נכנסתם למקלחת – וגיליתם שאין מים חמים.
כמה הייתם כועסים?

ועכשיו שאלה נוספת:
מה היה גורם לכם להרגיש פחות רע:
לגלות שגם לחברים שבאו איתכם אין מים חמים?
או לגלות שרק אצלכם אין מים חמים, בעוד שכל שאר האורחים במלון נהנים ממקלחת מפנקת?
האם עצם העובדה שגם אחרים "נדפקו" משנה משהו במצב שלכם?
הרי בשני המקרים אתם עדיין עומדים מתחת לזרם של מים קרים.
אז למה בכל זאת זה מרגיש אחרת?

הסיבה היא שבני אדם לא בוחנים את מצבם רק באופן מוחלט. הם בוחנים אותו גם באופן יחסי.
אנחנו לא שואלים רק "מה יש לי?", אלא גם "מה יש לאחרים?".

חוקרים בכלכלה התנהגותית ובפסיכולוגיה חברתית, ביניהם דניאל כהנמן, עמוס טברסקי ויעקב יסעור, הראו שוב ושוב עד כמה תחושות של הוגנות, קיפוח והשוואה לאחרים משפיעות על קבלת ההחלטות שלנו – לעיתים הרבה יותר מהמתמטיקה עצמה.

זה קורה גם בעסקים:
בעל עסק מקבל הזדמנות להרוויח יותר, אבל המחשבה הראשונה שעולה לו לראש היא:
"אם ארוויח יותר, אשלם יותר מע"מ."
"עוד מס הכנסה."
"עוד ביטוח לאומי."
ובלי לשים לב, הוא מתחיל לבלום.
עוד הוצאה שלא באמת צריך.
עוד מלאי.
דחיית עסקה.
ויתור על הזדמנות.
העיקר שלא "ייקחו" ממנו יותר.
כי לפעמים, מבחינה פסיכולוגית, קל לנו יותר לקבל מצב שבו לכולם יש פחות, מאשר מצב שבו לנו יש יותר – אבל גם לאחרים יש יותר.

המתמטיקה כמובן אומרת אחרת.

אם שילמת יותר מס, כנראה שגם נשאר לך יותר.

אבל בני אדם אינם פועלים רק לפי מתמטיקה.
הם פועלים גם לפי רגשות, השוואות ותחושות של הוגנות.
ולכן יש עסקים שלא נעצרים בגלל הקורונה, המלחמה או התחרות.
הם נעצרים בגלל הפחד להרוויח, והתסכול מלתת למישהו אחר לקבל חלק מהעוגה.

"את יודעת כמה אני מרוויח על כל כוס קפה שאני מוכר?? יש פה אחוזי רווח פסיכיים!"אני מאמינה לו.אבל אז מגיעה השאלה הפחות סקסי...
14/07/2026

"את יודעת כמה אני מרוויח על כל כוס קפה שאני מוכר?? יש פה אחוזי רווח פסיכיים!"

אני מאמינה לו.

אבל אז מגיעה השאלה הפחות סקסית:
וכמה שקלים נשארים בסוף החודש?
כי עסק לא נמדד רק לפי המחזור שלו.
וגם לא לפי אחוזי הרווח הגולמי שלו.
אפשר למכור המון.
אפשר להרוויח יפה על כל יחידה.
ואפשר עדיין להיות בלחץ תמידי מהבנק.
כי בין כוס הקפה שנמכרה לבין הכסף שנשאר בכיס, יש עוד כמה "פרטים קטנים":
☕ עובדים
☕ שכירות
☕ פרסום
☕ תוכנות
☕ הנהלת חשבונות
☕ רכב
☕ מימון
☕ וכל אותן הוצאות קבועות שאנחנו נוטים לשכוח כשאנחנו מתלהבים מאחוזי הרווח.
בסוף, השאלה היא לא כמה הרווחת על כל מוצר.
השאלה היא האם סך הרווחים שלך מספיק כדי:
1. לכסות את כל ההוצאות,
2. לעבור את נקודת האיזון,
3. ולהשאיר לך רווח אמיתי.
אבל גם כאן הסיפור עדיין לא נגמר.
כי אז מגיע החלק שבעלי עסקים הכי פחות אוהבים לדבר עליו:
התזרים.
וכאן כבר אפשר לפגוש את אחד הפרדוקסים הכואבים בעולם העסקי:
עסק יכול לגלגל מיליוני שקלים בשנה,
להיראות מבחוץ כמו מכונת כסף משומנת,
להעלות תמונות יפות לרשת,
ואפילו להציג רווח בדוח רווח והפסד...
ובפועל?
להיות חנוק עד צוואר מול הבנקים.
כי כסף שנמצא אצל לקוחות, במלאי, בצ'קים דחויים או בהשקעות שעדיין לא חזרו - הוא לא כסף שנמצא כרגע בחשבון הבנק.
ורבים מבעלי העסקים חיים בדיוק במקום הזה.

מבחוץ – הכול נראה מצוין.
מבפנים – לחץ, דאגה, חוסר שקט ופחד תמידי.

והכי קשה?
שהרבה פעמים הם אפילו לא יודעים להסביר למה זה קורה.
ואיך אפשר לשלוט במשהו שלא באמת מבינים?
לכן, עסק חייב להיבחן בשלושה ממדים:
📌 מחזור – כמה מכרתי.
📌 רווח – כמה באמת נשאר לי.
📌 תזרים – מתי הכסף באמת נכנס ויוצא.
ורק כשמבינים את שלושתם יחד, אפשר באמת לנהל עסק.
לא מהבטן.
לא לפי התחושות.
ולא לפי מה שנראה מבחוץ.
כי בסופו של דבר, מה ששומר על בעל העסק אינו רק היכולת למכור.
אלא היכולת להבין את המספרים שלו, לשלוט בהם ולקבל החלטות מתוך ודאות.
וזה, הרבה יותר מהותי מכל הנחה מסנוורת של "העסק בצמיחה מטורפת"...

כי כשבעל עסק מפסיק להיות מופתע מהמספרים שלו, הוא מפסיק לפעול מתוך לחץ ומתחיל לפעול מתוך בחירה.
והשקט הזה – הוא שמאפשר לחשוב קדימה, לזהות הזדמנויות ולבנות את העסק שהוא באמת רוצה שיהיה לו בעוד שלוש, חמש ועשר שנים.

“יאללה, נרשום את זה על העסק… לפחות נעקוץ קצת את המדינה.” 😉יש משפטים שבעלי עסקים אומרים עם תחושת ניצחון כמעט מרגשת.כאילו ...
17/06/2026

“יאללה, נרשום את זה על העסק… לפחות נעקוץ קצת את המדינה.” 😉

יש משפטים שבעלי עסקים אומרים עם תחושת ניצחון כמעט מרגשת.
כאילו הצלחנו למצוא את הפרצה במערכת, להקטין עלויות, ולהוציא כסף “בחצי מחיר”.

ואז מגיעה התחושה הזאת ש:
• “המע״מ יחזור”
• “נשלם פחות מס”
• “לפחות זה מוכר”

רק שבפועל… המציאות קצת פחות רומנטית.

כי הרבה בעלי עסקים מתבלבלים בין:
“הוצאה מוכרת”
לבין:
“משהו שקיבלתי בחינם.”
וזה כמובן לא אותו הדבר.

הוצאה מוכרת לא אומרת שלא שילמת עליה.
זה רק אומר שהמדינה משתתפת בחלק קטן מהעלות דרך הפחתת מס.
אם הוצאת 1,000 ש״ח על משהו שלא באמת היית צריך — לא “הרווחת מע״מ ומס”.
עדיין יצאו לך 1,000 ש״ח מהחשבון.
במקסימום, הקטנת חלק מהנזק.
וגם זה — לא תמיד.
כי לא כל הוצאה היא באמת הוצאה מוכרת כמו שאנשים חושבים . (זה שהעברתם את הקבלות לרואה חשבון לא בהכרח אומר שהן נקלטו)
למשל:
• פרסום בפייסבוק/גוגל — לא תמיד כולל מע״מ ישראלי שניתן לקיזוז
• ביגוד — מוכר רק אם מדובר בלבוש ייעודי לעסק ובתנאים מסוימים
• ארוחות — מוכרות רק במקרים מאוד ספציפיים של אירוח עסקי
• רכב — יש מגבלות הכרה
כלומר, הרבה פעמים אנשים בונים על “החזר” שבפועל בכלל לא קיים… או קיים רק חלקית.

אבל הנקודה החשובה באמת נמצאת במקום אחר.
לפעמים בשם הרצון “להקטין מס”, בעלי עסקים מתחילים להוציא כסף שלא היו מוציאים כאנשים פרטיים.
וזה כבר מצב בעייתי.
כי עסק לא נמדד לפי:
“כמה הוצאות הצלחתי לרשום”
אלא לפי:
“כמה כסף נשאר לי בסוף.”

וכן, יש חשיבות לתכנון מס נכון.
וכן, צריך למצות הוצאות מוכרות כחוק.
אבל בין זה לבין להוציא כסף רק כדי “לחסוך מס” — יש פער גדול.
כי בסוף, אם לא היית מוציא את ההוצאה בכלל…
ברוב המקרים פשוט היה נשאר לך יותר כסף.

"זה לא כלכלי לי"ככה הוא פתח את השיחה.שנייה אחר כך הגיע גם ההמשך:"מאז הקורונה העסק כבר לא אותו דבר…והייתה לי עובדת מצוינת...
24/05/2026

"זה לא כלכלי לי"
ככה הוא פתח את השיחה.

שנייה אחר כך הגיע גם ההמשך:
"מאז הקורונה העסק כבר לא אותו דבר…
והייתה לי עובדת מצוינת שעזבה ומאז הכול קורס.
אבל לגייס מישהי חדשה? זה לא כלכלי לי."

וישבתי מולו וחשבתי לעצמי כמה המשפט הזה נפוץ בעולם העסקי.
וכמה פעמים הוא נשמע הגיוני לחלוטין… עד שמתחילים לפרק אותו.

כי מצד אחד, הוא צודק.
להוציא כסף כשמרגישים שהעסק גם ככה מתוח, זה מפחיד.
בטח כשהחשבון לא בדיוק עולה על גדותיו, והביטחון העסקי כבר חטף כמה מכות בשנים האחרונות.

אבל מצד שני, יש פה פרדוקס:
• העסק נפגע מאז שהעובדת עזבה
• יש האטה משמעותית בגיוס לקוחות חדשים
• יש פגיעה בשרות
• יש ירידה בתוצאות

כלומר, ה־ Do Nothing Scenario כבר קורה בפועל.
המחיר של לא לגייס כבר משולם.

ופה בדיוק נמצאת אחת הטעויות הנפוצות בקבלת החלטות עסקיות:
אנחנו בודקים כמה תעלה ההוצאה,
אבל לא מחשבים כמה עולה לנו לא לבצע אותה.
וכשלא עושים את החישוב המלא, כמעט כל השקעה נראית "לא כלכלית"

כי החלטה כלכלית אמיתית לא נבחנת רק דרך:
"כמה זה עולה לי עכשיו?"
אלא דרך:
• מה יקרה אם לא אעשה את זה?
• מה פוטנציאל הגידול?
• כמה הכנסות אני מפסיד בגלל צוואר הבקבוק הקיים?
• כמה זמן העסק ימשיך לדשדש באותו מצב?
• ומה העלות המצטברת של ההמתנה?

אותו הדבר נכון לגבי:
• גיוס עובדים
• פרסום
• תמריצים (בונוסים) לאנשי מכירות
• מערכות ניהול
• אוטומציה
• ואפילו ייעוץ עסקי
כן, כל אלה עולים כסף, אבל לפעמים דווקא הניסיון “לחסוך” את ההוצאה , הוא זה שהופך להיות ההחלטה הכי יקרה בעסק.
וזה לא אומר שכל הוצאה היא נכונה.
אבל כדי לבדוק אם משהו באמת “לא כלכלי”, חייבים להשוות לפחות בין שני תרחישים:
1. מה קורה אם אני ממשיך בדיוק כמו היום
2. מה קורה אם אני כן משקיע ומה פוטנציאל ההחזר

ורק אז אפשר לקבל החלטה עסקית אמיתית.
לא החלטה שמבוססת רק על פחד רגעי מהוצאה.
כי בסוף, הרבה פעמים “זה לא כלכלי לי” הוא לא באמת ניתוח פיננסי.
והשאלה האמיתית צריכה להיות "האם לא לעשות כלום… באמת כלכלי יותר?"

17/04/2026

החוכמה היא קודם להבין את הבעיה האמיתית לפני שרצים לפתרונות.
ע״מ שתהליך ליווי עסקי יצליח,
צריך לשאול את השאלות הנכונות,
כאלה שנוגעות בכל שרשרת הערך.

סוד ההצלחה שלי הוא קודם כל להקשיב.
לא לבוא ״יודעת״, אלא לשמוע את בעל העסק עד הסוף
ורק אז לתת את הפתרונות – גם לטווח הקצר וגם לטווח הארוך.

10/04/2026

רוב בעלי העסקים לא נופלים בגלל שיווק או מכירות.
הם נופלים בגלל ניהול.

העסק גדל,
אבל דרך החשיבה נשארת של עסק קטן.

אין תזרים,
אין תוכנית,
אין שליטה במספרים.

ואז מגיעה השאלה:
איך אני עובד כל כך קשה ולא רואה רווח?

התשובה פשוטה:
זה לא השוק. זה הניהול.

עסק שלא מנוהל לפי נתונים
יישאר תקוע, לא משנה כמה יגדל.

עשר המכות של בעלי עסקים / גרסת פסח לא כל מכה מונחתת מאיפשהו.חלקן מגיעות מבפניםמההרגלים, מהאוטומטים, מהסיפור שלנואז הנה ע...
04/04/2026

עשר המכות של בעלי עסקים / גרסת פסח

לא כל מכה מונחתת מאיפשהו.
חלקן מגיעות מבפנים
מההרגלים, מהאוטומטים, מהסיפור שלנו

אז הנה עשר המכות של בעלי עסקים,
כפי שהן נשמעות באמת בצירוף המלצה:

1. " אני לא מבין למה הרו"ח אומר שאני מרוויח יפה והבנק מראה אחרת "
רווח הוא חשבונאי, תזרים הוא מציאות.
תתחיל לנהל תזרים מזומנים , שם העסק באמת חי.

2. " אין לי זמן לשבת על מספרים עכשיו "
אם אין זמן למספרים , אין שליטה בעסק.
שעה אחת קבועה בשבוע משנה מציאות.

3. "אני יודע שאני צריך אסטרטגיה, אבל קודם נסיים את היום הזה…"
ימים לא "נגמרים" ,הם חוזרים על עצמם.
אסטרטגיה מתחילה בהחלטה לעצור ולחשוב.

4. "הבעיה היא בשוק / במלחמה / בלקוחות."
יכול להיות. ועדיין ,השליטה שלך היא על הניהול.
שאל: מה כן בידיים שלי לשנות עכשיו?

5. " אני כל היום עובד - איך אין רווח? "
עבודה מייצרת תנועה, בקרה וניהול מייצרים תוצאה.
תבדיל בין עשייה לניהול.

6. " אני לא יכול להעלות מחירים עכשיו. "
אם המחיר לא מחזיק את העסק , העסק לא ישרוד.
בדוק ערך, מיצוב ואומץ, לצד החשש.

7. " רק אני יודע לעשות את זה כמו שצריך. "
ככה לא בונים עסק , ככה בונים תלות.
תתחיל להעביר ידע, גם אם זה לא מושלם.

8. " כשנגדל , נעשה סדר. "
בלי סדר , אין גדילה, יש עומס.
סדר ניהולי הוא לרב התנאי לצמיחה.

9. " אני מרגיש שהכל תקוע, אבל לא יודע לשים את האצבע "
תחושות בטן זה חשוב , אבל החלטות צריכות להשען על נתונים.
תתחיל למדוד כדי להתחיל להבין.

10. " יהיה בסדר. "
אופטימיות זה לא תחליף לניהול.
בצע החלטות שמאחוריהן יש בחירה אמיתית ותוביל אותן לביצוע.

פסח מדבר על יציאה מעבדות לחירות.
והשאלה האמיתית היא
מאילו "מכות" הגיע הזמן שלך לצאת?

חג חירות שמח 🌿

20/03/2026

3 טעויות שרוב בעלי העסקים עושים בלי לשים לב:

• מתבלבלים בין רווח לתזרים
• מקבלים החלטות לפי תחושת בטן
• עסוקים בעשייה במקום בניהול

זה בדיוק ההבדל בין עסק שעובד קשה
לבין עסק שעובד נכון.

צפו בסרטון>>

13/03/2026

רוב בעלי העסקים עסוקים כל היום בעשייה.
אבל דווקא הדבר שהכי משפיע על העסק
נדחק הצידה.

הרגע שבו עוצרים.
עושים Zoom Out.
מסתכלים על העסק מלמעלה.

אנחנו לא טובים בהכול.
וכשלא מכירים בזה, קורים שני דברים:
או שאנחנו עושים דברים שאנחנו לא טובים בהם
או שהם פשוט לא נעשים בכלל.

ניהול נכון מתחיל גם בהחלטה מי צריך לעשות מה.
להביא את האנשים הנכונים לדברים שאנחנו פחות חזקים בהם.

מי שלא עוצר לתכנן,
נשאר בפול גז בניוטרל.

Address

צוקרמן
Gedera
70700

Telephone

+972526054466

Website

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when בטי פוגל- יועצת עסקית, מאמנת כלכלית posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Business

Send a message to בטי פוגל- יועצת עסקית, מאמנת כלכלית:

Shortcuts

Share

Category