עינת מאור - התפתחות אישית, יחסים ומתבגרים

  • Home
  • Israel
  • Gilboa`
  • עינת מאור - התפתחות אישית, יחסים ומתבגרים

עינת מאור - התפתחות אישית, יחסים ומתבגרים מטפלת רגשית קוגנטיבית ומאמנת לבוגרים ונוער
מדריכת הורים ומשפחה התמחות במתבגרים ונוער בסיכון
(1)

מאמנת ומטפלת רגשית בוגרים ונוער ..
הדרכות הורים וליווי משפחות
מנטורית, כותבת ומנחה השתלמויות וקורסים לקבוצות הורים, צוותי חינוך ונוער.

העבודה המרכזית שלי בחיים היא לעזור לאנשים לשנות את הסיפור  שלהם ולספר סיפור חדש .להורים - לשנות את הסיפור שהם מספרים על ...
09/11/2025

העבודה המרכזית שלי בחיים היא לעזור לאנשים לשנות את הסיפור שלהם ולספר סיפור חדש .
להורים - לשנות את הסיפור שהם מספרים על הילדים ועל עצמם
לנוער ובוגרים - להחזיר את האהבה והערך העצמי, מיומנויות חברתיות ותקשורת, הפחתת סטרס וה"מה חושבים עלי" ולשפר מערכות יחסים

מה זה אומר לשנות את הסיפור?
לדעת להפריד בין המציאות, לבין הסיפור שאני מספר לעצמי.
בין אם נולדתי למשפחה והורים לא משהו או אולי אין לי הורים בכלל, בין אם גדלתי בלי כסף ויכולת כלכלית, בין אם יש לי מגבלה מסויימת, מנכות ועד לקויות למידה קשות ועוד...
הסדנאות שלי בבתי הספר מוקדשות לבני נוער צעירים כדי לשנות את הנרטיב שהם יצרו לעצמם בעקבות הקשיים והנסיבות.
אני לא אהוב, אני טיפש, אני מוזר , לעולם לא אצליח, אני כשלון, אני שמן , החיים שלי דפוקים, בחיים לא תהיה לי חברה / בגרות/ כסף, אף פעם לא יצא ממני משהו ועוד ועוד ..
מחשבות שליליות ש"אוכלות " את הראש ולא נותנות מנוח יכולות להרוס לילד את החיים , לגרום להימנעות ואף לחרדה חברתית וחרדות ביצוע בתחומים שונים. לדיכאון ולהרבה תסביכים אחרים .
חוסן נפשי, חשיבה חיובית ואמונה עצמית- זה כל הקסם .,✨✨✨✨✨✨✨

כשנולד לנו הילד השני, נוצרת אוטומטית השוואה לאח שלו הגדול, במיוחד אם אחיו הגדול הוא כזה " טוב" "מסודר" ו"מושלם" ..  קשה ...
18/05/2025

כשנולד לנו הילד השני, נוצרת אוטומטית השוואה לאח שלו הגדול, במיוחד אם אחיו הגדול הוא כזה " טוב" "מסודר" ו"מושלם" ..

קשה מאוד להמנע מכך.

גם אתם משווים בין הילדים שלכם?

אז שתדעו שזה ביג NO NO!!!!

לפעמים אנחנו עושים השוואה בין הילדים שלנו ואומרים כל מיני בלי לשים לב. ( ולפעמים אפילו רק חושבים אותם בלב)

לפעמים זה מתוך תסכול, אכזבה, או תקווה לטוב — אבל הילדים שלנו שומעים משהו אחר לגמרי. הם שומעים "את / ה לא מספיק טוב/ ה.. את/ פחות."

כשאנחנו משווים בין אחים, גם ברמזים קטנים — "תראה איך אחיך מתארגן בבוקר", "למה רק את לא מסתדרת עם המורים?" — אנחנו לא רק מעבירים ביקורת. אנחנו יוצרים פער שמטלטל את תחושת השייכות של הילד.

כל ילד זקוק להרגיש שיש לו מקום מיוחד בעולם. במיוחד בבית. במיוחד מול ההורים שלו.
אבל כשיש ילד אחד שזוכה לשבחים — החכם, המוצלח, המושלם — וילד אחר שומע כל הזמן מה לא בסדר בו, הוא מתחיל להאמין שאין לו מקום משלו ושהוא צריך "לתפוס" ולהמציא תארים משלו.

וכאן נכנסת לתמונה ההתנהגות "המטרתית".

לפי אדלר, כשילד לא מצליח למצוא מקום חיובי שבו הוא מרגיש שייך ואהוב, הוא יבחר בדרך אחרת — שלילית. הוא יבחר במשבצת שכן פנויה.

אם "הילד הטוב" כבר תפוס — אולי אני אהיה ה"ילד הרע". אולי אני אהיה זו שעושה בעיות, זו שמושכת תשומת לב דרך כעס, תסכול, או כאב. כי גם התנהגות שלילית, היא דרך להיות נראית.

אני רוצה לספר לכם על מיה (שם בדוי). נערה יפה, חכמה, עמוקה. אבל אף אחד לא ראה את זה. אחותה הגדולה היתה "המושלמת" — מצטיינת בלימודים, מתנדבת, אהובה על כל המורים. ומיה? מיה פשוט ניסתה לשרוד. כל משפט ששמעה בבית התחיל במילה "למה":
"למה את לא לומדת כמו נטע?"
"למה את לא יכולה להיות כמוה?"
"למה את שוב מאכזבת אותנו?"

ולאט לאט מיה הפסיקה לנסות. התחילה להבריז מבית הספר, התחברה עם חברים שפגעו בה, צללה להתנהגויות מסוכנות. כלפי חוץ היא נראתה מרדנית, "בעייתית". אבל בתוכה היא רק רצתה שמישהו יגיד לה: "מיה, גם את מיוחדת. גם לך יש מקום."

זה לא קרה. לא בזמן.
מיה נגררה לחיתוך עצמי, הפרעות אכילה ואפילו תופעות של קלפטומניה... שכבר הפכו להיות הרגל ופתולוגיה..

הכאב הזה, של ילד שמרגיש שהוא אכזבה — הוא כאב שיכול להכתיב חיים שלמים.

אז בפעם הבאה שאתם עומדים להגיד משהו על אח או אחות — עצרו רגע.

הילד שלכם לא צריך שתשוו אותו. הוא צריך שתראו אותו. באמת.
עם מי שהוא. עם הדרך שלו. עם הקצב והלב והכישרונות שרק לו יש.

וכשאתם תתנו לו מקום — הוא כבר לא יצטרך לחפש אותו בדרכים כואבות.

ואם הרגשתם שמילים אלה מדברות גם על הילדות שלכם או על האתגרים שלכם כהורים — אתם לא לבד.
תשתפו. תספרו. תגיבו.

🪻💐🪷🌸

שבת שלום, הדברים שלי היום מוקדשים לבית הספר כיוון שכל היום אני מדברת על זה עם הורים. כן, אותה מערכת מיושנת ולא רלבנטית ש...
25/04/2025

שבת שלום,

הדברים שלי היום מוקדשים לבית הספר כיוון שכל היום אני מדברת על זה עם הורים.
כן,
אותה מערכת מיושנת ולא רלבנטית שאליה אנחנו צריכים לשלוח את הילדים שלנו כל יום.

מה הבעיה העיקרית?
שאני פוגשת יום יום עשרות בני נוער
שבית הספר פוגע להם קשות בדימוי העצמי
כמובן שלא במתכוון אלא מעצם היותו כפי שהוא.

למשל שאלה למחשבה-
האם כל ילד צריך להצליח במתמטיקה כדי להרגיש חכם?

במערכת החינוך הקיימת – שבה ההצלחה נמדדת לפי ציונים במקצועות מסוימים מאוד – הרבה ילדים יוצאים עם תחושת כישלון, גם כשהם לגמרי לא כישלון.
הילד שלא מצליח בחשבון, אבל יש לו יכולת מדהימה לכתוב סיפורים. הילדה שלא מסתדרת באנגלית, אבל זוכרת כל צמח, כל סוג של סלע, ויש לה קשר מדהים עם בעלי חיים.

לצערנו, בית הספר נותן חשיבות גבוהה לאינטליגנציה אחת או שתיים – לרוב הלשונית והלוגית-מתמטית – ומתעלם משאר סוגי האינטליגנציה.

גרדנר, בתיאוריית האינטליגנציות המרובות, מזכיר לנו שיש לפחות 8 סוגים של חוכמה:

אינטליגנציה לוגית-מתמטית

אינטליגנציה לשונית

אינטליגנציה מוזיקלית

אינטליגנציה מרחבית

אינטליגנציה גופנית-תנועתית

אינטליגנציה בין-אישית

אינטליגנציה תוך-אישית

אינטליגנציה נטורליסטית

וכשהילד שלך שומע שוב ושוב שהוא "צריך להשתפר" דווקא בתחום שבו הוא הכי מתקשה, הוא מתחיל להאמין שהוא פשוט "לא חכם", "לא מצליח", "לא שווה כמו אחרים".

הבת שלי חזרה בכתה ד מבית ספר בוכה פעם אחת
כששאלתי מה קרה ענתה לי שהם צריכים לעשות מצגת על כישרון אחד שיש להם ושאין לה שום כישרון.
באותם ימים היו לה לקויות למידה והיא כל הזמן חוותה את עצמה כלא מספיק טובה.
אמרתי לה
מה? איך יכול להיות שככה את מרגישה שיש לך כל כך הרבה כשרונות?
מה עם רכיבה על סוסים? ( היום בת 18 מסיימת קורס מדריכי רכיבה ) אילוף כלבים?
הרי יש לך גישה לבעלי חיים שאין לאף אחד ..
מה עם היכולת שלך לקרוא אנשים? מה עם הרגישות שלך לרגשות ומחשבות של אחרים ?

ויחד עשינו מצגת על אילוף כלבים שבסופה גם שמנו סרטון שלה רוכבת.

בכל ילד יש כשרון!!!!!!
אל תשתפו פעולה עם מערכת שהופכת את הילדים שלכם לפס ייצור שווה ואחיד ומדכאת כל רצון חופשי.

תראו לילד שלכם מה הוא שווה !!!

אז מה כן אפשר לעשות כהורים?

✔️ לזהות את נקודת האור של הילד ולחזק אותה – אם הוא אוהב חיות, תעודדו חוגים, קריאה, קשר עם טבע.
✔️ לשקף לו את החוזקות שלו – "ראיתי איך ניחמת את החתול שנפצע, יש לך לב עצום ורגישות שאין לכל אחד."
✔️ לאזן את התמונה בבית – כשבית הספר מדגיש חולשה, אנחנו יכולים בבית להחזיר תחושת ערך, כוחות ומשמעות.
✔️ לדבר על חוכמה במובן רחב – כל ילד צריך לדעת שהערך שלו לא נמדד בציון במבחן אלא ביכולות, ברגשות, בקשרים שהוא יוצר עם העולם.

הילדים שלנו לא צריכים להשתנות כדי להתאים למערכת – הם צריכים לגלות מי הם באמת, ואנחנו צריכים להזכיר להם שזה מספיק. ואפילו – מופלא.

לכל ילד שמגיע אלי
אני מספרת על האינטלגנציות של גרדנר ועושה לו רשימה
ושואלת אותו
איזה מהאינטלגנציות יש לו לדעתו.

זה מדהים לראות איך זה מחזיר להם קצת אמונה בעצמם.

🌸🌷🌼
בהצלחה !!!

היום כותבת לכם פוסט בהשראת חג  הפסח שאקרא לו"מעבדות לחרות" – גם בהורות 🙃..חג הפסח הוא זמן מעולה לשאול את עצמנו: מאיזו עב...
11/04/2025

היום כותבת לכם פוסט בהשראת חג הפסח שאקרא לו
"מעבדות לחרות" – גם בהורות 🙃..

חג הפסח הוא זמן מעולה לשאול את עצמנו: מאיזו עבדות אנחנו רוצים לצאת השנה?

בהקשר של הורות, יש הרגלים והתנהגויות שאנחנו חוזרים עליהם שוב ושוב – גם כשאנחנו יודעים שהם לא משרתים אותנו.
לפעמים הם פוגעים בקשר עם הילדים שלנו, מרחיקים אותם מאיתנו, ובעיקר משאירים אותנו בתחושת תסכול וחוסר שליטה.

כמה דוגמאות להרגלים כאלה:

העברת ביקורת במקום הקשבה...

ניסיון "לתקן" במקום להיות נוכחים...

שימוש באיומים ואולטימטומים...

השוואות לאחים או לחברים...

פרשנות אוטומטית להתנהגות של הילד (במקום סקרנות)...

וצעקות....כן...צעקות.. .

אבל אחד ההרגלים הכי מושרשים – שאנחנו כמעט ולא מדברים עליו – הוא ההרגל לדאוג.

כן, לדאוג.
ברור שכולנו דואגים כי אנחנו הורים.
נשמע חיובי, נכון? הרי זה נובע מתוך אהבה.
אבל יש הבדל עצום בין דאגה הגיונית לבין חרדה הורית.

דאגה הגיונית היא:

לשים לב כשהילד עובר תקופה קשה,
לשאול שאלות, להתעניין, להיות ערים,
להציב גבולות בריאים מתוך מקום רגוע ובוטח...

חרדה, לעומת זאת, היא:

לתרגם כל שתיקה כסכנה...

להגיב בפאניקה או דרמה לכל סימן מצוקה...

לנסות לשלוט בכל פרט כדי "למנוע אסון"...

לעקוב אחרי הילד בטלפון ובכל הזדמנות ...

לאסור עליו לבלות עם בני גילו במסיבות או אירועים חברתיים למרות שכל החברים שלו הולכים וכדומה....

הבעיה היא, שככל שאנחנו יותר חרדים – ככה אנחנו הופכים פחות זמינים רגשית באמת.

אנחנו משדרים לילד שלנו שהוא "בעיה", שהוא "מסוכן לעצמו", שהוא לא יכול להתמודד.🙁

וכשהוא מרגיש ככה, הוא מתרחק.
הוא יפסיק לשתף, יתחיל להסתיר, ואנחנו נרגיש שאנחנו מאבדים שליטה.
אבל האמת היא – שאיבדנו אותה כבר קודם, כשהפסקנו לסמוך.

חירות הורית היא היכולת לשים לב להרגלים שלנו ולבחור אחרת.
להגיב מתוך נוכחות ולא מתוך פחד.
להיות עוגן – לא שוטר.

בחג הזה, תנו לעצמכם מתנה:

צאו לחופשי מהרגל אחד שאתם יודעים שפוגע בכם ובקשר עם הילד שלכם.

גם שינוי קטן – הוא צעד גדול אל עבר קשר עמוק וקרוב יותר.🌈

ואם יש לכם קצרים עם הילד , חוסר תקשורת , מלא ויכוחים ומריבות,
זה זמן נהדר לשבת ולדבר איתו ולשאול
מה לא עובד לו בקשר שלנו...
אם יש משהו שהוא היה רוצה שאשנה....
להגיד לו שאני רוצה קרוב יותר , אוהב יותר🩷 ולשאול מה הוא מציע..

אף פעם לא מאוחר לעבוד על הקשר עם הילד שלנו וללמוד לשחרר את ההרגלים שלנו👌

בהצלחה !

ולפעמים מגיע הרגעשהתהליך נגמר ...הנפש הבריאה...הבטחון והדימוי העצמי עלו . . .וצריך להיפרד .מודה שפרידות זה חלק שקשה לי כ...
07/04/2025

ולפעמים מגיע הרגע
שהתהליך נגמר ...
הנפש הבריאה...
הבטחון והדימוי העצמי עלו . . .
וצריך להיפרד .
מודה שפרידות זה חלק שקשה לי
כי כל הנערים והנערות האלה
נכנסים לי ללב ...
ופתאום אני חושבת על כך שהם ממשיכים הלאה
וכבר לא אהנה מהחוויות והסיפורים
וכל פריצות הדרך שיקרו להם 💗
ולא אהיה חלק מהעצב והשמחה שהם פוגשים בדרך..
אבל אני תמיד דואגת אחרי תקופה לשאול ולודא שהם זורמים להם
בנהר החיים, בטוחים ושמחים☺️
ואין כמו לקבל גם איזה עציץ יפה לקליניקה ⚘️🪻🌷
( מי אמר שונא מתנות יחיה ?)

בוקר טוב !!!אני פוגשת בקליניקה יום יום אנשים שמתמודדים עם שינויים בחיים.שינוי יכול להיות שעברתי דירההחלפתי עבודהיש כאלה ...
30/03/2025

בוקר טוב !!!
אני פוגשת בקליניקה יום יום אנשים שמתמודדים עם שינויים בחיים.
שינוי יכול להיות שעברתי דירה
החלפתי עבודה
יש כאלה שעשו הגירה למדינה אחרת
נפרדו מהרגלים מוכרים ועוד מלא סוגי שינויים.
כל שינוי מלווה תמיד בחששות מקלים לכבדים .
תחשבו שהמתבגר שלכם עובר מלא מלא שינויים בבת אחת-
פיזיים וקוגנטיביים
חברתיים ונפשיים וחוץ מזה חווים מלא ומעברים בין מסגרות שונות עם התמודדויות שונות וחוץ מכל הבעיות שלו- יש לו גם אותנו ואת הסרטים שלנו " על הראש"🫣.

מעברים משמעותיים בתקופת ההתבגרות מציבים אתגר רגשי עבור המתבגר והמשפחה כאחד.

לפני כמה שבועות לבת שלי מלאו 18 והייתי בשוק שפתאום היא לא באפליקציה שלי של קופת חולים🙄.

פתאום מקבלת מכתבים מביטוח לאומי וצבא וכל מיני גופים מוסדיים
והיא אמורה ללמוד עכשיו איך להתנהל בכוחות עצמה.

זה מלחיץ גם אותי וגם אותה ...

כאשר הילד עובר מחטיבה לתיכון, מתכונן לשירות הצבאי או חווה כל שינוי נוסף, אלו תקופות מלאות בחוסר ודאות, פחדים ושינויים במצב הרוח.

כל מעבר מלא באתגרים וחששות.
תחשבו עליכם לפני עבודה חדשה, לימודים או פרוייקט.

תמיד זה כרוך בפרידה מסביבה מוכרת וכניסה של אלמנטים חדשים – חברים, דרישות לימודיות שונות, ולעיתים גם מצבים חברתיים חדשים.

המעבר לחטיבה ולתיכון מלווים בשינויים חברתיים וקוגניטיביים, ולעיתים אף בחרדות הנובעות מלחץ של התאקלמות והצורך להתאים לסביבה חדשה.

המעבר לשירות הצבאי מביא עמו אחריות כבדה והכרח להתמודד עם מציאות שבה על המתבגר לעמוד באתגרים עצמאיים, דבר שיכול להוביל לתחושות בדידות, חרדה ואף משבר רגשי.

השפעות רגשיות
במהלך תקופות אלו יכולות לבוא לידי ביטוי בכל מיני סימפטומים..

המתבגר עלול להרגיש עייפות רגשית ואף תסכול כתוצאה מאי התאמה או לחץ חברתי ולימודי.

השינויים יכולים להשפיע על מצב הרוח – מהעצמה וביטחון עצמי בתקופות של צמיחה, ועד לדיכאון וחוסר תקווה בתקופות של קושי ומאבק.

במעברים אלה טמון תמיד פוטנציאל למשבר:
המעברים הם נקודות שבר שבהן, אם לא מתקיימת תמיכה מספקת, עלולה להתפתח תחושת אי-יכולת או מסוגלות להתמודדות עם השינויים.
התחושות הללו עלולות להתפתח למשבר רגשי משמעותי, שעלול להשפיע לא רק על מצב הרוח אלא גם על הביצועים בלימודים, היחסים החברתיים והביטחון העצמי של המתבגר.

כיצד להקל ולהתמודד בעזרת הכלה ותקשורת:

1. הקשבה פעילה: חשוב להקשיב למתבגר ללא שיפוטיות, לתת מקום לתחושותיו ולהיות נוכחים כשהוא משתף את פחדיו וחששותיו.

2. עידוד לביטוי רגשות: אפשרו למתבגר לבטא את רגשותיו בצורה חופשית, בין אם מדובר בשיחה, כתיבה או פעילות יצירתית.

3. שיח פתוח וכנה: הדגישו כי השינויים הם חלק מהתהליך והם מובילים לצמיחה אישית. תסבירו בצורה ברורה ומהירה על מהלך המעבר והכינו את המתבגר לשינויים הצפויים.

4. חיזוק התמיכה המשפחתית:

היו נוכחים, תומכים ומחבקים, והדגישו כי אתם לצידו בכל שלב של התהליך.

5. עידוד לפנייה לעזרה מקצועית: אם נראה כי המתבגר מתמודד עם קשיים חריגים, חשוב לפנות לעזרה מקצועית שתסייע לו לעבד את הרגשות בצורה בריאה.

איך לדבר עם המתבגר?

שיחה עם מתבגר דורשת גישה עדינה ורגישה. כדאי להתחיל בשאלות פתוחות, לשאול כיצד הוא מרגיש באמת, ולוודא שהוא מבין שהתחושות שלו חשובות ונחשבות.

השתדלו לשמור על שפה ברורה ונעימה, ולהימנע מהוראות חד-צדדיות.
במידת הצורך, כדאי להראות הבנה ואמפתיה ולהודות בכך שגם אתם חוויתם זמנים של שינויים ואתגרים, דבר שעשוי לעזור לו להרגיש פחות לבד .
ספרו על חוויות שלכם ןאיך התגברתם!

בתקופות המאתגרות הללו, חשוב לדעת שגם טיפול רגשי מקצועי יכול להוות כלי חיוני לחיזוק החוסן הנפשי.

טיפול רגשי יכול לעזור למתבגר לזהות ולהתמודד עם הרגשות המורכבים שלו, לבנות מיומנויות תקשורת והתמודדות עם לחצים, ולפתח ביטחון עצמי והתמודדות בריאה עם אתגרי החיים.

במקרים רבים, תמיכה מקצועית יכולה להיות הגורם המשנה שעוזר למתבגר להתפתח בכיוון חיובי ובונה, גם מול קשיים בלתי נמנעים.

זכרו – אתם לא לבד במסע הזה וההשקעה ברווחתו הרגשית של המתבגר היום, תוביל לצמיחה ובריאות נפשית לעתיד.

לרשותכם תמיד 🩷

הבן שלי התחפש לפייה יחד עם כל החברים שלו ...לבש חצאית טוטו עם גרביון ומעל חזיה חושפנית ולראשו שם קשת עם פרפרים ומאחור כנ...
21/03/2025

הבן שלי התחפש לפייה יחד עם כל החברים שלו ...
לבש חצאית טוטו עם גרביון ומעל חזיה חושפנית ולראשו שם קשת עם פרפרים ומאחור כנפיים של פייה.
אין דבר שריגש אותי יותר מלראות אותו ככה
ואתם יודעים למה?
כי זה מראה על טונה של בטחון עצמי .
תחפושת של דמןת מגוחכת שחושפת את כל הגוף ובעיקר את הבטן.
מדובר על ילד שעד לפני שנתיים ממש התבייש בגוף שלו כי חשב שהוא שמן.
הילד שיהיה בריא בהחלט לא רזה. יש לו גוף גדול ורחב
מה שנקרא מדושן היטב
תמיד היה הולך עם חולצות רחבות ובקיץ מעולם לא הוריד חולצה כדי שלא יראו את הבטן שלו .
ולכן לראות אותו עם התחפושת הזו ריגש אותי ממש כי זה מראה שהןא לא מתעסק יותר עם הנושא הזה.

אז איך לעודד דימוי גוף חיובי אצל מתבגרים?

קודם כל להבין שגיל ההתבגרות הוא גיל של שינויים – הגוף משתנה, ההורמונים משתוללים, וההשוואה לאחרים (במיוחד ברשתות החברתיות) הופכת לחלק מהיומיום.
אצל חלק מהמתבגרים זה עלול להוביל לחוסר ביטחון, דימוי גוף שלילי ולחצים מיותרים סביב המראה שלהם.

מה מאפיין דימוי גוף שלילי אצל מתבגרים?

בנות – לרוב יתמודדו עם חוסר שביעות רצון מהמשקל, צורת הגוף, השיער או עור הפנים. רבות חשות לחץ להיות "רזות מספיק" כמו הדמויות שהן רואות ברשת.

בנים – לעיתים קרובות יחוו חוסר ביטחון סביב גובה, מסת שריר, שיעור גוף או מבנה גוף "רזה מדי" או "לא חזק מספיק".

מה לא לעשות?
❌ להעיר על המראה – אפילו בצחוק. משפטים כמו "אולי תאכל פחות?" או "תתאמן קצת, תהיה חטוב יותר" נשמעים תמימים, אבל עלולים לפגוע בביטחון העצמי.
❌ להשוות לאחרים – "למה שלא תהיה שרירי כמו…" או "תראי איך החברה שלך רזתה". זה רק מחזק תחושת חוסר הערך.
❌ לדבר על דיאטות ושנאה עצמית מול הילדים – אם אנחנו כל הזמן עסוקים במה אסור לאכול וכמה אנחנו לא מרוצים מהמראה שלנו, זה מחלחל אליהם.

מה כן לעשות?
✔️ לדבר על בריאות ולא על משקל – במקום "אולי כדאי לך לרדת קצת?", לומר "מה שחשוב זה איך הגוף שלך מרגיש, לא המספר על המשקל."
✔️ לחזק את מהותם מעבר למראה – להחמיא על תכונות אופי, כישרונות, חוכמה ויכולות.
✔️ ללמד חשיבה ביקורתית על רשתות חברתיות – להסביר שהגוף שהם רואים באינסטגרם מלא בפילטרים, זוויות מחמיאות ועריכות.
✔️ לתת דוגמה אישית – כשאנחנו מקבלים את עצמנו כפי שאנחנו, הם לומדים לעשות אותו דבר.

ומה אם הילד/ה מרגיש נמוך/ה מדי, שמן/ה מדי או לא מרוצה מהמראה?

ראשית, חשוב להקשיב.
לא לזלזל ולא למהר לתקן: "שטויות, אתה נראה נהדר!" אלא לשאול "מה גורם לך להרגיש ככה?" ולהראות אמפתיה.

שנית, לכוון אותם לראות את היופי בשונות – כל גוף הוא אחר וזה מה שהופך אותנו לייחודיים.

ולבסוף, להזכיר שהערך שלהם לא נקבע לפי המראה – הם הרבה יותר מזה!!!

הדבר הכי חשוב? לתת להם להרגיש אהובים בדיוק כמו שהם ולעודד אותם על התנהגויית שמראות בטחון עצמי ודימוי עצמי חיובי.

טיפולי העצמה וקואצינג מאוד עוזרים למתבגרים..

סי בי טי שעובד על תעוזה ושינוי מחשבתי על ידי התנהגות שונה מאוד מחזק מתבגרים וילדים צעירים..

וגם - הכרת תודה על מה שיש.

יש סרטון מעולה של ניק ווציץ שנולד בלי ידיים ורגליים
שאפשר להראות לילדים ועוד סירטונים על דימוי גוף חיובי.

חיבוק ושבת שלום🩷

שבוע רגוע לכולם.. רוצה לכתוב היום כמה מילים על הקשר בין יחסים עם ההורים להתנהגויות סיכון בקרב בני נוער🦄נושא כאוב שצריך ל...
15/02/2025

שבוע רגוע לכולם..

רוצה לכתוב היום כמה מילים על הקשר בין יחסים עם ההורים להתנהגויות סיכון בקרב בני נוער🦄

נושא כאוב שצריך להיות מדובר....

יחסים בין הורים למתבגרים הם אחד הגורמים המרכזיים שמשפיעים על הסיכוי של בני נוער לפתח התנהגויות מסוכנות, כגון שימוש בסמים ואלכוהול, התנהגות עבריינית או התנהגות מינית לא בטוחה. מחקרים מראים כי בני נוער שחווים תקשורת פתוחה, חום רגשי ותמיכה מצד הוריהם נוטים פחות לפתח התנהגויות סיכון.

כאשר יש פערים רגשיים, ניכור או ביקורתיות מוגזמת מצד ההורים, בני הנוער עלולים לחפש אישורים ותחושת שייכות במקומות חיצוניים, ולעיתים להיגרר לקבוצות או סביבות שמעודדות התנהגויות סיכון.

כשלילד אין אף אחד מההורים שמכיל אותו, הוא יחפש מקום אחר שבו ירגיש שייך.

הרבה כל כך תלוי בהורים וביחסים.

אז איך עושים את זה?

🌷הקשבה פעילה ללא שיפוטיות וביקורת ושימו לב כמה אתם מערבים את עצמכם בשיחה.

🌻מלא אמפתיה לקשיים שלהם גם אם אתם לא מבינים אותם.

🌸כבוד לעצמאות-
אפשרו למתבגר תחושת שליטה בחייו, אך בו בזמן הגדירו גבולות ברורים וסבירים. כך תייצרו איזון בין מתן עצמאות לבין אחריות.

🌷זמן איכות משותף-
הקדישו זמן לפעילויות משותפות, כמו טיול, בישול או משחק, בלי לחץ ובלי נושא שיחה "רציני". זמן כזה יכול לחזק את הקשר וליצור חוויות חיוביות משותפות.

⚘️עידוד ביטוי רגשי-
עודדו את המתבגר לשתף את רגשותיו ותחושותיו. אפשרו לו לבטא את עצמו בלי חשש שירגיש "לא בסדר" או "חלש".

🥀התמדה וסבלנות-
שיפור יחסים דורש זמן וסבלנות. גם אם יש התנגדות או סגירות בהתחלה, המשיכו לגלות אכפתיות, התעניינות ונכונות לתקשורת.

🌿 לשדר את המסר "אני סומך עליך" ואני כאן בשבילך. חשוב מאוד . אם כל הזמן אחשוד בו , אחפש אותו, אעקוב אחריו וארגל - זה רק יחמיר.

🌾מודל לחיקוי-
הראו דוגמה אישית בניהול רגשות, בתקשורת ובכבוד לזולת. בני נוער לומדים הרבה מהתבוננות בהוריהם, גם אם הם לא מודים בכך.

👈השקעה בקשר עם המתבגר עשויה לא רק להפחית התנהגויות סיכון, אלא גם לבנות מערכת יחסים חזקה שתלווה אותו לכל החיים.

תתקשרו אם אתם רוצים להתייעץ!

תמיד בזמן הזה אני חושבת על הקשר בין ט"ו בשבט להורות....ההורות היא מסע של זריעה. בכל יום אנחנו זורעים זרעים קטנים של אהבה...
02/02/2025

תמיד בזמן הזה אני חושבת על הקשר בין ט"ו בשבט להורות....

ההורות היא מסע של זריעה.
בכל יום אנחנו זורעים זרעים קטנים של אהבה, סבלנות, תמיכה והכוונה. לפעמים הזרעים נקברים עמוק באדמה, בלתי נראים, ולפעמים נראה ששום דבר לא נובט.
יש ימים של עייפות, של ספקות, של תחושת ייאוש – רגעים שבהם נדמה שהשקענו כל כך הרבה, אבל עדיין לא רואים את הפירות.

אבל בדיוק כמו בטבע, גם בגידול ילדים הזמן עושה את שלו.
אם נשקה את הקשר באהבה, אם נדשן את הביטחון העצמי שלהם בעידוד, אם נאיר על ההתנהגויות החיוביות שלהם כמו שמש שמלטפת צמח צעיר – הזרעים ינבטו.
אולי לא מחר, אולי לא בעוד שבוע, אבל יום אחד נעמוד משתאים מול העץ המפואר שצמח – ילד בוטח, עצמאי, מלא באור ובכוחות פנימיים.

בט"ו בשבט הזה, בואו נזכור: ההורות היא כמו גן של חיים, כמו בשדה - אין תוצאות מידיות.
נמשיך לשתול, לטפח ולחבק – כי לכל זרע יש את הזמן שלו לפרוח.

שישי שמח ☀️☀️☀️כמה אמהות שאני מכירה מתחבטות בשאלת השאלות - אם להיות החברה הכי טובה של המתבגר/ת שלי זה באמת מה שהוא/ היא ...
31/01/2025

שישי שמח ☀️☀️☀️

כמה אמהות שאני מכירה מתחבטות בשאלת השאלות - אם להיות החברה הכי טובה של המתבגר/ת שלי זה באמת מה שהוא/ היא צריכים?

אמהות יקרות, כולנו רוצות להיות קרובות לילדים שלנו, במיוחד בגיל ההתבגרות, כשהם מתמודדים עם כל כך הרבה שינויים. אנחנו רוצות שיסמכו עלינו, שידברו איתנו על הכול, ושנוכל להיות שם בשבילם בלי מחסומים. אבל האם נכון לראות את עצמנו כחברות הכי טובות שלהם?

ליחסים קרובים עם המתבגר יש יתרונות עצומים – הם מאפשרים לנו להיות דמות משמעותית בחייו, לתת לו תחושת ביטחון וליצור בסיס אמון חזק. אבל יש כאן גם מלכודת: לפעמים, מתוך רצון טוב, אנחנו עלולות לחדור יותר מדי למרחב האישי שלו, לשאול שאלות חודרניות, לבדוק טלפונים, ללחוץ עליו לשתף גם כשהוא לא רוצה – ואז, במקום לקרב, אנחנו דווקא מרחיקות....

אז איך שומרים על יחסים קרובים מבלי לכפות ולחדור יותר מדי?

✅ הקשבה אמיתית בלי שיפוטיות – לא תמיד צריך להגיב, לייעץ או לתקן. לפעמים הילד רק רוצה לשתף ולדעת שיש לו אמא שמקשיבה בלי לשפוט.

✅ כבוד למרחב האישי – בדיוק כמו שלנו חשוב שיהיה לנו רגעים פרטיים, כך גם למתבגר שלנו. אם הוא לא רוצה לשתף – זה לא אומר שהוא לא אוהב אותנו. זה פשוט חלק מהצורך שלו בגיבוש הזהות שלו.

✅ שאלות פתוחות ולא חודרניות – במקום "למה אתה לא מספר לי כלום?", אפשר לשאול: "קרה לך היום משהו מעניין?", "איך היה בבית הספר?", "אני כאן אם תרצה לשתף".

✅ ליצור רגעי חיבור טבעיים – לא תמיד השיחות הכי משמעותיות קורות כשאנחנו יושבות אחת מול השנייה ומנסות לדבר. לפעמים הן קורות בנסיעה ברכב, בטיול קצר, בזמן בישול משותף או צפייה בסדרה אהובה.

✅ לא לקחת אישית את המרחק הרגעי – גיל ההתבגרות הוא תקופה של תנועה בין קרבה לריחוק. זה לא אומר שהם לא צריכים אותנו, אלא שהם לומדים להכיר את עצמם. תפקידנו להמשיך להיות שם – יציבות, מכילות, אוהבות.

בסופו של דבר, הילד שלנו לא תמיד צריך חברה – הוא צריך אמא.
אמא שאפשר לסמוך עליה, שמבינה אותו גם כשלא הכול נאמר במילים, שיודעת לתת חיבוק בדיוק ברגע הנכון.

מה אתן חושבות? איך אתן מאזנות בין קרבה למרחב אישי עם המתבגר שלכן? 💙

Address

עין חרוד איחוד
Gilboa`
18960

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when עינת מאור - התפתחות אישית, יחסים ומתבגרים posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Business

Send a message to עינת מאור - התפתחות אישית, יחסים ומתבגרים:

Share