איילת פריגת - יעוץ ארגוני והנחיית סדנאות

22/04/2026

21/11/2025

מוזמנות באהבה!!
עם בא הסתיו, כמו השלכת
גם אנו בוחרות מה להשיל, למה להניח ומה לחדש.
מוזמנות לסדנא המשלבת תנועה, נשימה, מדיטציה וכתיבה. בהנחיית
@רחל פרידלר
ואיילת פריגת ברלך
יום שישי 28.11.25 9:00-11:30
גן העלייה השנייה, גבעתיים
עלות: 120 ש״ח
לפרטים :
איילת -0544562853

27/09/2025

לקראת השנה החדשה בחרתי להזמין ארגונים לתהליך עוצמתי לשיפור אפקטיביות ורווחת המנהלים/ עובדים.

Inside to insight
תהליך סדנאי שמשלב 3 עמודי תמך:
1.
#גוףתנועה - חוויה של תנועה רכה שמניעה אנרגיה, מחזקת, מקרקעת, מאזנת ותורמת לחיבור למרכז שלנו

2.
#יוגהאווירית #נשימהמודעת תרגול יוגה ותרגולי נשימה מרגיעים / ממריצים במטרה לחזק את שריר ההתבוננות ולהגביר מודעות לדפוסים מיטיבים ומעכבים,
לחבר לשקט פנימי
שמוביל לקבלת החלטות ממקום מאוזן, בוחר ומודע
3.
שהייה ותרגול בטבע
טבע מרפא ומרחיב לב ותודעה. הטבע מרפא. בחלק מהתהליך ניתן לשלב ולהעמיק בחוויות מעולם #רפואת יער.

הטבע מעורר תובנות עמוקות. האם גם לכם קרו מפגשים מפתיעים, מעניינים ומיוחדים בטבע, שהולידו תובנות / התחלות חדשות?

מזמינה את כל מי שסקרן
לפנות אליי ולקבל המלצות מלקוחות מרוצים.

ומאחלת לכולם שנת התחדשות
ואמן שכולם יחזרו בקרוב וכל חיילנו ישובו בשלום ובמהרה

02/08/2025

בחזרה לעתיד ללוחמים משתחררים:

Love just do it!
Live
Love
Together
Yoga
Nature

01/08/2025

איך זה מרגיש להיות עטוף כשמשתחררים מהצבא?

אני זוכרת שלפני כ-4 שנים,
באחד המסעות הראשונים שהנחתי ניגש אליי לוחם מהקבוצה שלי ואמר: ״איילת, את רוצה להגיד לי שלפני המסעות היו פשוט ״זורקים״ את החיילים לאזרחות, בלי שום הכנה?״

הבנתי שאני במקום הנכון
ושאנחנו עושים את הדבר הנכון.

השבוע סיימנו עוד מסע
״בחזרה לעתיד״ ללוחמים שמשתחררים אחרי עוד 4 חודשי מילואים ברצף.

מרגש אותי להזמין את הלוחמים לתרגול יוגה בטבע יחד. חלק גדול מעולם לא תירגל יוגה.
במסע הזה הייתה סקרנות גדולה
וכשהתחלנו רק חלק בחר לתרגל.

אולי זה בגלל השחיקה,
העייפות והרצון לנוח?

ועדיין, פריצת דרך משמעותית עבור לוחם אחד קרתה בזכות תרגול היוגה ובמבט אוהב ומחזק על אופן התרגול שלו.
במשך שלושה ימים הוא בעיקר שתק במעגל והתכנס בתוך עצמו, אחרי התרגול משהו בו נפתח והוא שיתף מעומק הלב.

זה היה שבוע משמעותי עם עליות ומורדות: מיוחד לסגור את השירות בשיח לב אל לב עם חברים מהמסלול
ויחד להערך מנטלית ופרקטית לקראת היציאה לאזרחות.

היה לנו גם וגם וגם:
עצרנו לנשום, להיות בכאן ועכשיו ולהרגיש:
רגעים של פתיחות
רגעים של חיבורים
רגעים מורכבים
רגעים כואבים
רגעים של הכרה ביופי של הטבע
רגעים של שתיקה
רגעים שמבקשים להרגיש ולא לדבר
רגעים של רעות ואהבה.

מרגישה בהכרת תודה ושזו זכות ענקית לעבוד מומנטום למשתחררים וכל פעם מחדש להיות שם עבור הלוחמים כדי שיצאו לחיים אחרי שסגרו את הפרק של השירות הצבאי ויצאו עם פחות חששות ועם יותר אופטימיות וכלים להתחיל את החיים האזרחיים.

24/09/2024

יום 6: אתגר "מתי בפעם האחרונה?"

מתי בפעם האחרונה עצרתן לטבול במעיין כאילו שזו הפעם הראשונה?

אתמול עצרתי להתבונן במעיין והסתקרנתי מהיכן נובעים המים?
המטאפורה הזאת העלתה בי כמה שאלות:

1. מהיכן נובעים הכוחות שלנו?
2. עד כמה אנו עוצרות להתבונן בכוחות הפנימיים שלנו ולהתחזק מהם?
3. עד כמה אנו יכולות לעצור ולהתקרב ולחזק את מי שחשוב לנו?
4. ואת מי אנחנו בוחרות לחזק?

את המשפחה והחברים שלנו?
את הלוחמים שלנו ואת תושבי הצפון?
ומה לגבי לחזק את עצמנו?

אחרי יום לכידות וערכים ללוחמים בעין חמד
עצרתי במעיין להתפעל מהכוחות, החיבורים והאהבה של הלוחמים
שהטעינו גם אותי בכוחות להמשיך וליצור מרחבים מאפשרים ומחברים.

איך אתן מאפשרות לעצמכן לעצור לרגע ולהתחבר לכוחות הפנימיים?

12/05/2024

"אבל לאן נעלמו הילדים
ששיחקתי איתם
איפה כל הילדים
איפה הם כולם
מי לקח לי אותם"

מילים: יהונתן גפן
לחן: דיויד ברוזה (מעדיפה את הביצוע של רוני אלטר)

ערב יום הזיכרון תשפ"ד (12.05.2024)

מוצאת את עצמי כואבת, כועסת, עצובה כל כך, כבר לא יכולה לשמוע על עוד חיילות וחיילים צעירים ואהובים שלקחו לנו אותם.
השנה השבר עצום – הוריקן של כאב וצער, לקחו לנו יותר מ-300 חיילים וחיילות ב"חרבות ברזל".

החיילים והחיילות שלנו אי שם בעזה או בצפון (או ביו"ש)
זה נשמע רחוק אבל בעצם - כל כך קרוב.

* בית הלל שהיה לנו בית שני - שוב מופגז
* מפל התנור ומטולה היפה עם הבתים ההיסטוריים - מישוב קסום הפכה מטולה לחבולה והרוסה, בתים ומטעים נחרבים ונשרפים.
* יראון ונחל דישון – כמה טיילנו, חרשנו את המסלולים באזור ושטנו באגם יראון - שוב ושוב הם נפגעים מטילים.
* דרום אדום – היה מקום אהוב לטיול ולפקניקים – המקום שומם ועדיין מופגז.

97 ישובים צפוניים ו-25 ישובים דרומיים מעוטף עזה פונו – התושבים רחוקים מהבית וכואבים. היופי, הירוק והשלווה הפכו לזירת מלחמה והרס.

ומה יש לי לעשות מול המציאות הקשה הזאת?

בימים אלו, לצד הכאב מרגישה זכות גדולה להיות עם החיילים במצבים של חוסן וחברות עזה, תחושת משמעות, במעברים מלחימה לבית ושוב ללחימה או למילואים ולים הכאב והצער.
מרגישה זכות להנחות עיבודי לחימה ויחד עם ההקשבה ודרכי התמודדות מציעה להם גם לתרגל יוגה ונשימה עדינה, שאולי יהיו משאבי חוסן חדשים בחייהם.

הלוואי שכולם יישמרו, הלוואי שהפצועים יחלימו
והלוואי שהנעלמים והחטופים יוחזרו אלינו במהרה.

22/11/2023

הערכת עובדים משמעותית בימי מלחמה

ששת השאלות המרכזיות שעלו מהשיח שלי עם מנהלי ומנהלות משאבי אנוש:
1. האם להתעקש ולקיים תהליך הערכת עובדים בשנה של מלחמה?
2. אם כן, כיצד להיות גמישים, מותאמים ולעשות אדפטציות לתהליך השנה?
3. כיצד התהליך לוקח בחשבון אלמנטים חוץ ארגוניים ומתחשב בצרכי העובדים שחוו קשיים מגוונים (דוגמא: שיחה לעובד עם קשיים רגשיים במשפחה, קושי לתפקד ולחזור לשיגרה, בן זוג ללא עבודה ועול כלכלי, מתח ודאגה של הורים לחיילים בסדיר או במילואים, צוותים חסרים בכוח אדם לאור יציאת משמעותית של אנשי צוות למילואים ועוד)?
4. כיצד לתקשר את התהליך ואת השינויים שיתרחשו בו השנה?
5. כיצד להכין את המנהלים לתהליך לאור האתגרים שמביאה עלינו המלחמה?
6. כיצד אנו עוטפים את העובדים ואלו מענים הארגון מציע לעובדים וחשוב שהמנהלים ידעו ויתקשרו?

למרות הלבטים, כל הארגונים שאני עובדת איתם בחרו לקיים את תהליך הערכת עובד גם השנה. לא, לא רק corporates ולא רק בגלל הבונוסים.
קודם כל, הנהלת החברה יחד עם גופי משאבי אנוש בוחרים לקיים תהליך חשוב זה כדי לשמור על רציפות תפקודית, על השיגרה ועל תהליכי ליבה ארגוניים. יש לזה חשיבות כדי להרגיש את החוסן גם בימים קשים אלו.

אשמח לחלוק כמה כיווני מחשבה ופעולה עבורכם.
1. הערכה בעברית כוללת שתי מהויות שעושות שכל בכלל ובתקופת מלחמה במיוחד:
א. הערכה מלשון מדידה - מהם היעדים, התפוקות והתוצאות שהשיג העובד השנה?
ב. הערכה מלשון ערך (evaluate, value) - מהם הערכים הארגוניים שהעובד ממש באופן קונקרטי דרך ההתנהגויות במפגין בחברה.
ג. הערכה מלשון הוקרה (appreciation) – איזה מאמץ מיוחד העובד עשה עבור החברה? כמו כן, מהי ההוקרה שאני בוחר לתת לעובד כמנהל שלו - מהו הייחוד שאני רואה ומוקיר.ה בכל עובד.ת?

2. כן לגמישות – חשבנו עם ההנהלות כיצד נכון לנהל את התהליך השנה עלו שלושה מוטיבים מרכזיים:
א. מקצועיות – לשמור על התהליך ממוקד בהערכת ביצועים ובהתפתחות העובד
ב. הקשבה לעובד ואמפטיה כלפיו
ג. גישה של עיניים טובות וחיזוק קירבה

3. דגש חשוב, תהליך הערכה מסתכל שנה אחורה וחשוב להתבונן בשנה שלמה ולבחון: תוצאות, עמידה ביעדים, תהליכי ההתפתחות, יוזמות מיוחדות, חדשנות שהביא העובד לאורך כל השנה. כדאי להביא לשיחה דוגמאות קונקרטיות ולתעדף את המשמעות של העשייה של העובד.

4. הערכת חוסן ומאמץ מיוחד בכלל ובתקופת המלחמה בפרט:
א. מנהלים ועובדים שהיו שם עבור האחרים, יזמו ותרמו להגברת החוסן הארגוני גם על ידי דוגמא אישית מחזקת ותמיכה בחברי הארגון ועוד.
ב. ערכים והתנדבות - מנהלים ועובדים אשר העלו וביצוע יוזמות שאפשרו לעובדים לחזור לרצף תפקודי (עזרה לאומית, מקומית או ארגונית).

5. תקשור תמיכה ברווחת העובד והפנייה למענים מגוונים – עיצוב מעטפת של מענים לעובדים (הרצאות וסדנאות חוסן, שיחות הכלה, שיחות טיפול להפחתת חרדות, סדרת מפגשי נשימות להפחתת מתח ולבריאות הגוף והנפש, מפגשי מיינדפולנס ועוד).

לסיכום תהליך הערכת עובדים משמעותי בתקופת מלחמה דורש נחישות, גישה עסקית יחד גמישות ויחד עם אנושיות, אמפתיה, הבנת האילוצים והמתח שהביאה איתה המלחמה.

מוזמנים.ות לשתף

אשמח לייעץ ולסייע לעורר שאלות ותשובות לגבי התהליך ולגבי גמישות והתאמת התהליך לזמן מלחמה כך שנפיק מהתהליך ערך ומשמעות.
ותודה לגלי היקרה שהאירה את עיני Gali Benshalom

evaluation at war

22/10/2023

https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=5599001740225076&id=100003459177736&mibextid=Nif5oz

17/08/2023

כיועצת ארגונית מזה 23 שנים אני אוהבת את השדה החינוכי.

מה אני אוהבת שם? אוהבת להרגיש שעם כל הקשיים שיש במערכת החינוך, ויש קשיים, יש שם גם נשמה גדולה ויכולת להצמיח ילדים לבוגרים טובים יותר.

במשפחה שלי תמיד אמרו שמה שהכי חשוב זה שמבתי הספר יצאו אנשים טובים יותר לחברה שלנו.

אז לפני עשור בחרתי לעבוד גם עם משרד החינוך וכדי להיות כל הזמן מעודכנת אני משתתפת בכנסים.

רוצה לספר לכם על משהו מעניין מכנס מישרים -הוגנות בחינוך, בו השתתפתי לאחרונה.

מה למדתי בכנס?

שהשיר של מרגי "לקנא – תנו להם (כלומר: לישראלים) לקנא":
בעצם, נכתב עלינו ועל מערכת היחסים שלנו עם מערכת החינוך בדנמרק.

1. שבדנמרק מעמד המורה הוא כה גבוה, מקצוע מס' 2 שמבוקש ללמוד.
מר יאנק מורטנסן, יו"ר איגוד המורים של קופנהגן סיפר בצניעות ובחכמה על מערכת החינוך הדנית, על מעמד המורה, על טיפוח תרבות של אמון, על כבוד לזמן של המורה ולגבולות שלו.

2. בצהרון התלמידים יוצאים לרכיבה על סוסים, כן, אתן לא הוזות: בצהרון התלמידים.ות רוכבים.ות על סוסים בחווה ליד ביה"ס.

3. חוץ מזה, הם אוכלים בבית הספר אוכל בריא, יש להם מטבח לתלמידים והם אוכלים על שולחנות צבעוניים יפים...

אין מילים, השראה!

אני רק שאלה, איזו רשות בארץ רוצה ללמוד וליישם?

אז אני מציעה לוותר על הסוסים ולהתמקד באיך להעלות את מעמד המורים - אולי נתחיל בעיר שלנו עיריית גבעתיים?

צעד 1: שלטי חוצות - שיציגו את המורים המעולים ומהו החלום של המורים שלנו בעיר?
צעד 2: שלטי חוצות - שיציגו את התחביבים של המורים המעולים/ תחומי ידע מיוחדים.

מה דעתכם?

משרד החינוך
מחוז תל אביב - משרד החינוך
האגף לחינוך יסודי- משרד החינוך
המינהל לחינוך התיישבותי, פנימייתי ועליית הנוער - משרד החינוך
שרית דור
משרד החינוך, התרבות, הספורט, המדע והטכנולוגיה
קורס צוערים - משרד החוץ
סימה פרמון

Marcel Zohar
עיריית גבעתיים
עיריית רמת גן
עיריית תל אביב - קבוצת התושבים
עיריית תל אביב-יפו
עיריית תל אביב-יפו
עיריית כפר סבא
עיריית חיפה
עיריית ראשון
עיריית רחובות
עיריית נתניה
מרים פיירברג - איכר

סיון גולדברג - סגן ראש עיריית גבעתיים
Ran Kunik
אילנה ברק
Yael Cohen Butz
Adi Tidhar Goldman
Tali Ayalon Metser
Einav Azoulay