28/11/2023
לפעמים לא צריך קריאיטיב
AKA
השם לא יפתור הכל
(לא, זה לא פוסט על אלוהים)
המון בעלי עסקים מתקשים עם התפיסה שקהל הלקוחות שלהם לא באמת משקף את הייחודיות, האיכות או היתרונות היחסיים שלהם על המתחרים שלהם, ומסיקים שזה בגלל שהם לא מציגים את עצמם נכון. ואז מנסים לפתור את זה דרך המצאה של שם מקורי לעסק, סלוגן יצירתי או טייטל לעיסוק.
היו מקרים שמהלך כזה עבד ואפילו שינה משמעותית את כל המיתוג בתחום עם הזמן. למשל, פעם, לפני המון שנים, היינו הולכים להסתפר אצל ספר, אבל עם הזמן התרגלנו ללכת ל"מעצב שיער".
אני בעצמי התקשיתי עם הנושא הזה המון.
החלפתי בין טייטלים כי לא הרגשתי שהתחומים שאני מתעסק בהם מכילים בדיוק את מה שאני עושה *אחרת* מהמתחרים שלי.
לפעמים זו גם סטיגמה קיימת שאנחנו מכירים שיש על התחום שלנו, שמשפיעה על הרצון שלנו לברוח קצת מהשייכות אליו.
למשל, היה לי מאוד לא נוח להציג את עצמי כמאמן בתקופה שזה היה העיסוק המרכזי שלי.
הבעיה היא שהניסיון למצוא טייטל מקורי לתחום עיסוק קיים ומוכר, צריך הצדקה.
וההצדקה הזו לא יכולה להיות רק הניסיון שלנו לבלוט דרך הטייטל.
דווקא המצאה של איזה טייטל מקורי או סלוגן שכביכול יבליטו אותנו, בפועל מייצרת למקשיב עוד מאמץ, שירגיש לו תובעני ואולי אפילו מניפולטיבי.
"מה זאת אומרת 'מנחה להגשמה'? .... אה, אז תגיד שאתה מאמן"
אם המסקנה של האדם בצד השני היא שאתם עושים בפועל פחות ממה שניסיתם להציג (בתפיסה שלו), זו לא קרקע טובה לקשר.
מאמץ יתר קריאיטיבי ייצור מאמץ יתר לקהל.
במקום הסקרנות שאנחנו מנסים ליצור דרך שם מקורי, אנחנו עלולים לקבל ניכור. זה כמובן תלוי לאיזה קהל אנחנו מכוונים בדיוק, אבל באופן כללי אפשר לומר שבתקופה שבה אנחנו חיים, רוב הקהל הצרכני מגלה פחות סבלנות לניסיונות לפנפן דברים פשוטים.
אם אתם מרגישים שיש לכם יתרון בולט וייחודי על פני אחרים בתחום שלכם, זה לא צריך להתבטא בטייטל, אלא בכל מה שאחריו.
בתוכן שלכם, במוכנות שלכם להעשיר את הקהל בזוויות שלא ייראה אצל אחרים, בהפגנת ידע. במקומות שבהם השיחה כבר מתמשכת, ולא במקום שבו היא מתחילה.
מה שאומר שכשזה מגיע לשמות, כותרות, טייטלים לתפקיד או לעסק, דווקא האפשרות הפשוטה תאפשר לכם מקסימום מרחב שיחה.
עדיף ללכת עם הכותרת שאתם הכי מרגישים בנוח איתה ושהקהל מכיר, כדי שאם יהיה לו עניין לפתח את השיחה ולשמוע מה יש לכם לומר, תדעו שזה מהסיבה הנכונה – יש לו כבר זיקה כלשהי לתחום (מתעניין בו, יש לו צורך אמיתי, מכיר מישהו שיש לו, וכדומה)
כששואלים אותי היום מה העיסוק שלי, אני עונה 'קופירייטר'. זה מקום מספיק פשוט ונוח להתחיל ממנו. מכיל מספיק מהעשייה שלי. השלב הבא בשיחה הוא ממילא השלב המעניין, כשמגיעות השאלות "אז עם מי אתה עובד? באיזה תחומים אתה כותב? רגע אתה עושה את הפרסומות המעצבנות האלה בטלויזיה?" שבתשובות שלי אני יכול בעצם להחדיר המון המון מיתוג, עד לרמה שלפעמים אני שומע תגובות כמו "רגע אז בתכלס אתה עושה הרבה יותר מקופירייטר". משמע, התודעה של הבנאדם עליי התרחבה, במקום להצטמצם.
רמז עבה שהטייטל דווקא משרת אותי יופי.
