18/02/2026
גאים להיות שותפים להצלחה.
החלטה היסטורית - בעלות הווקף הדרוזי בכ- 974 דונם מאדמות עין קיניא בצפון רמת הגולן הוכרה על ידי בית המשפט העליון.
בתאריך 7 בינואר 2026, בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, דחה את ערעור רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנוף הגליל נצרת מיום 7 במרץ 2024 (ת"א 6093-11-18) ותמך באופן מלא בפסיקת בית המשפט המחוזי וקיבל את תביעת הבעלות של הווקף הדרוזי של עין קיניא על כ- 974 דונם המוגדרים בהסכם הרכישה (חיג'ה) משנת 1885 "כמחצית מקרקעות אלחאושבה".
במסגרת הסדר קרקעות שמבוצע ברמת הגולן, הוגשו על ידי הווקף ועל ידי רמ"י תביעות בעלות סותרות ביחס למקרקעין שבנדון. תביעת הבעלות של הווקף התבססה על הסכם רכישה (חיג'ה) מקורי מהתקופה העותומנית שהיה בידי הווקף.
בתחילה, רמ"י העלתה טענות נגד האותנטיות של מסמך זה, טענות שנדחו לאחר שמסמך זה נבדק על ידי מומחים במעבדה לזיהוי פלילי ונמצא אותנטי. בהמשך, רמ"י העלתה טענות ביחס לזיהוי בשטח של גבולות המקרקעין המתוארים בחיג'ה וכן טענות בנוגע לשימוש שנעשה במקרקעין לאורך השנים ולהתפתחות השטח לאורך השנים.
במסגרת תביעה זו - בשל היותי מודד מוסמך, מהנדס מיפוי וגיאו-אינפורמציה, מומחה בפענוח תצלומי אוויר ובכתיבת חוות דעת מקצועיות כעד מומחה לבתי משפט - נתבקשתי על ידי הווקף של עין קיניא ועל ידי עו"ד אמיר כמאל, להכין חוות דעת מקצועית לזיהוי גבולות המקרקעין נשוא התביעה ולבחינת השימוש החקלאי בקרקע לצורך מרעה וגורן.
זיהוי גבולות המקרקעין:
בהסכם הרכישה (החיג'ה) , יש תיאור מילולי של הגבולות לפי ארבע רוחות השמים, כמפורט להלן:
דרום - כתף אלג'רדי ונתיב מי הגשמים (מקלב מאא)
מזרח - גדרות אבן טבעיים (טרסה) עד כתף הנהר ועד שאלוף אלמוברה
צפון - ואדי סעאר
מערב - עד אדמות עין קניא
שם המקום - אדמות אלחאושבה
כאמור, זיהוי בשטח של גבולות המקרקעין הינה משימה מקצועית מהותית ומאתגרת בתביעה זו. יש להדגיש, הסכם הרכישה הוא מלפני כ- 140 שנים! תיאור מילולי של הגבולות ללא נתוני מדידה !
זאת ועוד, הסכם הרכישה היה המסמך היחידי בידי הווקף להוכחת בעלותו.
רמ"י טענה שהחיג'ה אינה מצביעה על המיקום המדויק של המקרקעין, שהיא עמומה ואינה חלה על הקרקע שנתבעת על ידי הווקף.
מבדיקות שביצעתי במילונים ובהם מילון אלוואסיט ועם גיאוגרפים דוברי השפה הערבית, מצאתי ש:
מקלב מאא = קו פרשת המים = קו הרכס = נתיב מי הגשמים
שאלוף = מצוק = מפל
ואדי = נחל סעאר = סער
אלג'רדי = מגורד, חשוף = תיאור לשטח בו הקרקע היא חשופה ללא עצים
לטובת זיהוי גבולות המקרקעין, פעלתי לאיתור מפות היסטוריות ובהן מפות ויקטור גרן משנת 1875 ומשנת 1881, מפות הגולן של שומאכר משנת 1885, משנת 1900 ומשנת 1913.
ביצעתי השוואה בין המוצג במפות ההיסטוריות לבין תיאור הגבולות בחיג'ה לאיתור השמות אלחאושבה, ואדי סער ועוד. כמו כן, בדקתי האם במפות ההיסטוריות היישוב עין קיניא מופיע וכן את מיקומו ביחס לנחל סער, הבניאס ועוד.
בנוסף, התבססתי על תצלומי אוויר ישנים מהשנים 1968, 1969 ומשנים נוספות הן לטובת איתור גבולות המקרקעין כפי שאלה מתוארים בחיג'ה, כגון: איתור גדר אבנים טבעיות בגבול המזרחי של המקרקעין. והן לבחינת מאפייניו של השטח בעשורים קודמים ביחס למאפייניו כיום, כגון: כיסוי השטח על ידי עצים. וכן לבחינה סוג וטיב השימוש שנעשה בקרקע.
על מנת לבסס את חוות דעתי בנוגע למיקום המקרקעין ותיאורן, איתרתי מאמרים ומחקרים שנכתבו על רמת הגולן ובהם מחקרו של גוטליב שומאכר "הגולן – סקר תיאור ומיפוי", מהשנים 1883-1886, "תיאור גאוגרפי, היסטורי וארכאולוגי של ארץ – ישראל" יד יצחק בן צבי , "המפה היישובית של הגולן ערב מלחמת ששת הימים", יגאל קיפניס, 2005, "רעיית עזים החורש – מחקר ויישום", צח גלסר וליאת הדר 2016 ועוד.
יש לציין, שבשלב מוקדם של עבודתי, בדצמבר 2021, קיימתי ביקור בכפר עין קיניא. במטרה לבקר ולסייר מקרוב בשטח ובמקרקעין נשוא חוות דעתי. כמו כן, במסגרת ביקור זה, נפגשתי עם קבוצה של זקנים נכבדי הכפר לטובת לימוד על הרקע ההיסטורי של הכפר ושל המקרקעין נשוא התביעה, השימוש בקרקע למרעה, משמעות השמות המוזכרים בחיג'ה ותרגומם מערבית לעברית.
המקום אלחאושבה -
החוקר גוטליב שומאכר, במחקרו "הגולן – סקר תיאור ומיפוי", מהשנים 1883-1886, בין היתר נותן סקירה על נחלים שברמת הגולן ובהם נחל סער - "נַהְר אֶ-סַעָר".
בתיאורו את תוואי נחל סער, שומאכר מציין שבאל-מסעדה (מסעדה) נחל סער נופל לערוץ עמוק הקרוי ואדי אלחאושבה והוא מציין בתיאורו שנחל סער עובר בעמק אלחאושבה.
במפת שומאכר של הגולן משנת 1885, מוצג נחל סער nahar saar, עמק אלחאושבה el-hoschaba וואדי אל-חושיבה w el-hoschaba .
במפה משנת 1953 - גיליון "דן", קנ"מ 1:20,000, מפה שאיתרתי בארכיון הלאומי למפות ותצלומי אוויר שבמרכז למיפוי ישראל, נחל סער מצוין כ: "ודי חֻ'שֵׁיבֶה". במפה זו מצוין גם מיקום טחנת קמח חֻ'שֵׁיבֶה הקיימת עד היום בסמוך לתוואי נחל סער. טחנת קמח זו מופיעה במפה טופוגרפית המוצגת בשרת המפות הממשלתי.
שאלוף אלמוברה –
בפגישה עם זקני ונכבדי עין קיניא, נאמר לי שהמפל בוואדי סער כונה על ידי בני הכפר כ"שאלוף אלמוברה". אלמוברה הינו זן של עיזים ששיערם ארוך. שיערם הארוך של העיזים היה נתפס בשיחים במפל, עת העיזים היו מגיעים למפל לשתות מים.
מסמך חוות דעתי מתפרס על כ- 60 עמודים, והוא כולל גם בחינת השימוש שנעשה בקרקע וזאת בעיקר על בסיס פענוח תצלומי אוויר. הווקף של עין קניא טען שהקרקע שימשה את תושבי הכפר לצורך שדות מרעה (מרעה בקר וצאן) ולשימוש כגורן.
בחוות דעתי בדקתי האם תנאי השטח הטופוגרפיים - שיפוע השטח וכיסוי השטח בצומח וצפיפות הצומח, מתאימים למרעה. כמו כן, בדקתי האם בתצלומי האוויר משנות ה- 60 של המאה הקודמת, ניתן למצוא עדויות לשימוש בקרקע כשדות מרעה ובכלל זה: מכלאות, שבילי עזים, מבנים לאחסון תבואה ושטחים ששימשו לגורן (שטחים שטוחים בהם בוצעה הפרדה בין המוץ לגרעיני החיטה) .
חלק משמעותי מפסק הדין של בית המשפט המחוזי (10 עמודים מתוך 35) מתייחס לחוות דעתי ולעדות שנתתי בבית המשפט.
בית המשפט העליון קיבל את תביעת הווקף במלואה ודחה את טענות המדינה, ואישר את בעלות הווקף על הקרקע.
השופט הבכיר יונתן אברהם, בפסיקתו קבע: "לאחר עיון בחוות דעתו של מר בנחמו וחקירתו עליה בפניי אל מול עדותו של מר קויפמן (המומחה מטעם רמ"י) וחקירתו עליה, מצאתי לנכון לומר כי גרסתו על מר בנחמו אותה מצאתי כמבוססת על מחקר מקיף ומבוסס, הינה משכנעת ומקובלת עליי. חוות דעתו וגם עדותו בפני נמצאו אמינות ולא נסתרו."
הפסיקה שבנדון קובעת תקדים משפטי חשוב בתיקי מקרקעין היסטוריים ובהסדר מקרקעין, ועשויה להשפיע על מקרים דומים בגולן ובאזורים אחרים בארץ.
