R.O.I management - רועי ניהול

R.O.I management - רועי ניהול .פתרונות ומידע פיננסי רחב עם זיקה לשוק ההון
.
תיווך לבעלי מקצוע בעלי רישיון
בלבד

בפרט כי ידע שווה
כסף

האם ישראל עומדת בפני ריכוז מחדש של הביקוש לדיור?שוק הדיור הישראלי עשוי לעבור בשנים הקרובות שינוי מעניין: לא רק שינוי במח...
15/08/2026

האם ישראל עומדת בפני ריכוז מחדש של הביקוש לדיור?

שוק הדיור הישראלי עשוי לעבור בשנים הקרובות שינוי מעניין: לא רק שינוי במחירי הדירות, אלא שינוי בשאלה איפה אנשים ירצו לגור.

במרכז הארץ מתרחשת תנופת בנייה והתחדשות עירונית, ובמקביל מושקעים סכומים גדולים בתשתיות תחבורה — רכבות קלות, מטרו ושיפור הנגישות למוקדי תעסוקה. במקביל, ערים כמו ראשון לציון, גבעתיים וקריית אונו מתפתחות במהירות.

כך נוצר מצב שבו המרכז לא רק מתחזק — הוא מתרחב ומתעבה לתוך הטבעת שסביבו.

ומה קורה כאשר מצד אחד המרכז נעשה נגיש, צפוף ומפותח יותר, ומצד שני נבנות בו דירות רבות בתקופה שבה הביקוש המיידי עדיין חלש יחסית?

ייתכן שנראה לחץ על המחירים במרכז.

ומכאן עולה שאלה מעניינת אפילו יותר: מה יקרה אם המחירים במרכז ירדו דווקא בזמן שהיתרון היחסי שלו ממשיך לגדול?

אפשר לחשוב על התהליך כך:

המרכז משתפר → המרחק האפקטיבי מהמרכז מתקצר → היתרון של אזורי הטבעת גדל → אזורים רחוקים יותר מאבדים חלק מהיתרון היחסי שלהם → ואם מחירי המרכז יורדים, הפער הכספי מול אזורים רחוקים מצטמצם → חלק מהביקוש יכול לנוע פנימה.

לדוגמה, באופן היפותטי: אם מחירי הדירות במרכז ירדו ב־8%, באזורי הטבעת ב־10%, ובאזורים רחוקים יותר ב־18% — המרכז כמובן עדיין ירד, אך הפער היחסי מול האזורים הרחוקים יותר ייפתח מחדש.

השאלה היא מה יעשה קונה שנמצא על הגבול: אם תמורת תוספת מחיר קטנה יותר הוא יכול לקבל נגישות טובה יותר, תעסוקה, תחבורה ושירותים — האם הוא עדיין יעדיף להתרחק?

אולי במקרה כזה לא רק תל אביב מושכת ביקוש. המטרופולין כולו מתעבה ומרחיב את אזור המשיכה שלו.

יש גם בסיס מחקרי מסוים לרעיון שהנגישות והצפיפות במרכז מייצרות ערך. מחקר של בנק ישראל מצא יתרונות משמעותיים לציפוף במרכז מטרופולין תל אביב, בעיקר דרך “יתרונות אגלומרציה” — מצב שבו ריכוז של עובדים, עסקים, ידע ותשתיות מייצר יתרונות נוספים לפעילות הכלכלית. מחקר ישראלי נוסף בחן את השפעת תכנון הרכבת הקלה על שוק הנדל״ן באזור רמת גן ומצא שהשוק הגיב לשינוי התחבורתי כבר בתקופת התכנון. (ירושלים פוסט)

מעניין לחשוב על התהליך הזה גם דרך הטבע: כאשר יתרון או משאב מתרכז במקום מסוים, הוא עשוי למשוך אליו עוד פעילות; אותה פעילות יוצרת תנאים שמושכים פעילות נוספת, וכך נוצר מעגל של ריכוז והתחזקות. בכלכלה העירונית אפשר לראות רעיון דומה — ריכוז של אנשים, עסקים, תשתיות וידע עשוי להפוך מקום לאטרקטיבי יותר דווקא בגלל הריכוז שכבר נוצר בו.

האם משהו דומה מתרחש עכשיו בישראל, כשהמרכז הולך ומתעבה ומרחיב את גבולותיו?

האם בשנים הקרובות נראה שינוי לא רק בגובה מחירי הדירות, אלא גם בפערי המחירים בין אזורים שונים בישראל?

זו כמובן אינה תחזית , אלא תזה אישית למחשבה.

רועי ניהול

נכסים לא סחירים בתרחישי קיצון: יתרון למשקיע ארוך טווח או אתגר בזמן משבר?בשנים האחרונות הפכו הנכסים הלא סחירים לחלק משמעו...
01/08/2026

נכסים לא סחירים בתרחישי קיצון: יתרון למשקיע ארוך טווח או אתגר בזמן משבר?

בשנים האחרונות הפכו הנכסים הלא סחירים לחלק משמעותי מתיקי ההשקעות של הגופים המוסדיים בישראל. מטרתם היא להרחיב את פיזור ההשקעות, לאפשר חשיפה לנכסים שאינם נסחרים בבורסה, ולעיתים גם לשפר את פוטנציאל התשואה לטווח הארוך.

מהו נכס לא סחיר?

נכס לא סחיר הוא השקעה שאין לה מחיר שוק המתעדכן באופן רציף, בניגוד למניה או לאג”ח סחיר שמחירם נקבע בכל רגע במהלך יום המסחר.

מדובר במשפחה רחבה של השקעות. לעיתים אלו נכסים מוחשיים, כמו בנייני משרדים, מרכזים לוגיסטיים או פרויקטי תשתית, ולעיתים מדובר בהשקעות פיננסיות, כגון הלוואות לחברות, אשראי פרטי או קרנות השקעה פרטיות.

מאחר שאין מסחר יומיומי בנכסים אלו, שוויים נקבע באמצעות הערכות שווי מקצועיות, מודלים כלכליים ועסקאות השוואה, ולא באמצעות מחיר שוק המתעדכן בזמן אמת.

מדוע משלבים נכסים לא סחירים בתיקי הפנסיה?

הסיבה המרכזית היא התאמתם לאופי החיסכון הפנסיוני, שנבנה לטווח של עשרות שנים. שילוב נכסים לא סחירים עשוי להגדיל את פיזור ההשקעות, לאפשר חשיפה לתחומים שאינם זמינים בשוק הסחיר, ולעיתים גם להעניק פיצוי למשקיעים על כך שהכסף מושקע בנכסים שאינם ניתנים למימוש מיידי.

מסיבה זו, שיעור הנכסים הלא סחירים גבוה בדרך כלל במסלולים בעלי אופק השקעה ארוך יותר, ובראשם המסלולים הכלליים. במסלולים סולידיים יותר, החשיפה לנכסים מסוג זה נוטה להיות נמוכה יותר.

השאלה שכמעט לא נשאלת: מה קורה כשהמשבר פוגע גם בנכסים הלא סחירים?

מה קורה כאשר מתרחש משבר משמעותי, הפוגע הן בשווקים הסחירים והן בחלק מהנכסים הלא סחירים, ובמקביל חוסכים רבים מבקשים לעבור למסלולי השקעה סולידיים יותר?

האם מבנה המסלול נותר זהה גם בתנאים כאלה, או שמשקלם היחסי של הנכסים הלא סחירים עשוי להשתנות בעקבות תנאי השוק, אופן השערוך שלהם והצורך של מנהלי ההשקעות לנהל נזילות?

ואם אכן חל שינוי כזה, האם הוא עשוי להשפיע גם על משך ההתאוששות של המסלול? בפרט, כאשר חלק מהנכסים הלא סחירים חשופים לענפים שמחזורי ההתאוששות שלהם עלולים להיות ארוכים יותר, כגון נדל”ן או אשראי פרטי.

חברת הארלי דיווידסון דוגמא קלאסית למציאה או חברה שאבד עליה  הקלח .מסקנות להמשך
03/01/2026

חברת הארלי דיווידסון דוגמא קלאסית למציאה
או חברה שאבד עליה הקלח .
מסקנות להמשך

Address

Haifa

Telephone

+972524509955

Website

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when R.O.I management - רועי ניהול posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Business

Send a message to R.O.I management - רועי ניהול:

Shortcuts

Share