01/05/2023
הודעה קולית.
יש אנשים שימותו לפני שהם יפתחו הודעה קולית, ואם היא עוברת את ה-20 שניות הם יכולים גם להרוג.
אצלי זה הפוך.
אני מאוהב בהודעות קוליות. אני חושב שהודעות קוליות זה כלי מדהים להעברת מסרים עם מלא אמוציות. מה שהיה מצריך המון זמן ותכנון כדי לנסח בצורה נכונה וקוהרנטית עובר בקלות, במהירות ובבהירות בהודעה קולית קצרה, או ארוכה לצורך ההעניין.
אתמול קיבלתי הודעה קולית מאחד הלקוחות שלי, הוא נשמע מתנצל ומהוסס, והיה לגמרי ברור למה - הוא רוצה להקפיא את הליווי איתי ולהתחיל קורס אחר בשיווק.
״אני חושב שאני צריך משהו אחר,״ הוא אמר, ״משהו יותר סיסטמטי… יותר מטודולוגי…״
הטונים, וואו כמה אפשר ללמוד מהם, כל הברה, כל נשימה, כל עלייה, כל ירידה. שמעתי בקול שלו את הרצון להיות החלטי ואסרטיבי ואת חוסר הביטחון השורשי מתנגן אצלו ברקע.
״זה לא אישי כמובן…״ הוא אמר, ״אני פשוט… חושב שזה מה שאני צריך עכשיו…״
ברגע הראשון הלב שלי קפץ. איבד פעימה. ממש לא ראיתי את זה מגיע. רק הבוקר החלפנו הקלטות ישר והפוך ודייקנו דיוקים חשובים על העסק והחיים שלו.
וואו כמה העסק והחיים משולבים זה בזה.
הייתי באמצע קניות עם הבת שלי, תכננו להכין פיצה עבודת יד לארוחת ערב. היא תמיד מתעניינת לשמוע את השיחות שלי עם הלקוחות. רציתי גם להצחיק אותה וגם לנצל את ההזדמנות ללמד אותה כמה דברים על מערכות יחסים עסקיות. הם הרי קולטים הכל, הקטנטנים האלה. לטוב ולמוטב.
שילמנו על המצרכים ויצאנו יחד מהסופר לכיוון הבית.
הסתכלתי עליה וקרצתי, ״אחי זה ממש לא בסדר!״ אמרתי בכעס מוחצן אחרי שלחצתי על כפתור ההקלטה, ״אחרי כל מה שעברנו ביחד? אחרי כל מה שהשקעתי בך? ככה אתה בוגד בי?!״ הדגשתי בכוונה את המילה בוגד כדי להרטיט לו את הלב. מה? מותר לי קצת להשתעשע. זה לגמרי מעצים את המסר.
חנטריש שכמותי.
״אם נראה לך שאתה יכול לעצור את התהליך באמצע ולהפסיק את ההתקשרות ביננו תדע לך שזה ממש לא עובר,״ המשכתי, ״יש לנו חוזה ואתה חתום עליו! אז תפסיק לקשקש שטויות. זה ממש לא לעניין!״ עצרתי את ההקלטה וצחקתי אל הבת שלי.
היא חייכה אליי בחזרה. היא כבר מכירה את אבא שלה.
לפני כמה שנים, מקרה כזה היה מפרק אותי. ישר היו צפים לי כל הקולות הפנימיים האלה שאני לא טוב ואני לא בסדר ואני לא מספיק וכו׳ וכו׳ ושאני בכלל צריך להתנצל על זה שאני קיים.
הודעה כזו הייתה יכולה לשלוח אותי למיטה ליומיים.
עברתי הרבה בשלושת השנים האחרונות. הרבה עליות, הרבה ירידות, הרבה סשנים שלי עם עצמי. עם סיגל. עם המחברות שלי. הרבה התבוננות פנימה, על עצמי, על הערך שלי, על הטוב שבי, על הטוב שאני.
על זה שאני באמת לא תלוי באף אחד. שאני לא צריך אישור לזה שאני טוב, או מספיק, או בסדר.
היום אני יודע שאני טוב.
רוב הזמן.
זה לא שאני מושלם. רחוק משם. אבל לפחות אני לא חי בסרט שאני אמור לביות מושלם.
זה מרגיע. המחשבה שאני לא אמור להיות מושלם.
היום אני במקום אחר. הרבה יותר בטוח בעצמי, הרבה יותר טוב, ההודעה הזו בקושי מזיזה לי.
להפך
היא משמחת אותי.
היא מעצימה את התהליך המדהים שעברתי.
ההקלטה נשלחה.
אני אוהב לפצל את ההקלטות שלי לכמה חלקים. ככה אני יכול לייצר פאוזות בין עניין לעניין וזה מאפשר לי להיות יצירתי בהודעות שאני שולח.
לחצתי שוב על לחצן ההקלטה, הפעם בטון הרבה יותר רגוע ואמיתי, ״אחי! אני אוהב אותך והדבר שאני הכי רוצה שיקרה זה שאתה תצליח ותתקדם. אם אתה חושב שמה שאתה צריך נמצא בקורס הזה, תעוף עליו!״
באמת, אני מבין אותו.
גם אני הייתי בליוויים עסקיים, אני יודע בדיוק איך זה עובד, אתה לוקח מלווה לתקופה מסויימת ועובר איתו תהליך כלשהו עד שזהו. הגיע הזמן להמשיך הלאה לשלב הבא של החיים. לאתגרים חדשים. למציאות חדשה.
אני לוקח נשימה וממשיך להקליט, ״אל תחייה בסרט שיש בן אדם אחד שהוא ילווה אותך לכל החיים, לכל שלב בהתפתחות האישית והעסקית שלך יהיו לך אתגרים וצרכים שונים ובכל הדרך אתה בעיקר צריך להיות קשוב לעצמך, מה אתה צריך עכשיו. מה נכון לך בכל שלב, אל תתקע את עצמך בגלל חוסר נעימות…״ סיימתי את ההקלטה בהצעה שניפגש יחד ונחשוב איך יהיה הכי נכון בשבילו להתקדם.
ההקלטה נשלחה.
הבת שלי לא הזיזה ממני את העיניים שלה.
הכנסתי את הטלפון לכיס.
הגענו הביתה והתחלנו להכין את הפיצה הכי טעימה בישראל. מכניס לקערה קמח, שמרים, שמן, סוכר, מלח... לישה. הטפחה קלה.
אחרי כמה דקות אני רואה הודעה כתובה: ״אוי ואבוי לי, זה ממש לא היה הכיוון!״
צחקתי לי בקול והכנסתי את הנייד לכיס. הוא שמע רק את ההקלטה הראשונה.
כמה אני אוהב לפצל הקלטות.
רסק עגבניות, שמן, מים, אורגנו, מלח, תבלין לפיצה. מפרר גבינה צהובה וזיתים וקדימה לתנור.
20 דקות אחרי אני מקבל הקלטה נוספת. ״וואו, אחי,״ חזר לו הביטחון לקול, ״ההודעה הראשונה הבהילה אותי ממש! אבל בשנייה פתאום חזרת להיות נתנאל וזה היה מדהים! באמת הפעם השארת אותי בלי מילים. אין עליך בעולם!״
הפיצות המושלמות בדיוק יצאו, חמות ומהבילות בדיוק בזמן.
״באהבה נשמה, מאמין בך״ חתכתי את הפיצה למשולשים, ״נדבר מחר״.
שלח.
הסתכלתי על הבת שלי שבדיוק התיישבה לאכול וחשבתי עליה. כמה היא יצירתית. כמה היא מדהימה. כמה היא מזכירה לי אותי. כמה היא תצטרך עוד לעבוד כדי להסתכל על המציאות בצורה חיובית, אמיתית ובריאה.
אני מאמין שהיא בדרך הנכונה.
חייכתי אליה חיוך אוהב, נתתי לה נשיקה בראש והבאתי לה משולש מהפיצה הכי טעימה בישראל.
נ.ב. לכל מי שדאג - הליווי של הלקוח לא בוטל ולא הוקפא. אנחנו ממשיכים כרגיל ביתר שאת.
