25/02/2026
בהצלחה לאיגוד הישראלי לאיכות הכנס ה- 42 המתחיל היום. בבטאון האיגוד פרסמנו מאמר מעניין בנושא ביצוע בדיקות מתקדמות בסביבות טכנולוגיות חדשניות. מאמר מעניין העוסק ביכולת שלנו ללמוד מטעויות היא אבן יסוד בשיפור מתמיד, בכל תחום, בסביבות פיתוח ותפעול. כאשר התגובה הראשונית לטעות היא חיפוש אשמים, אנחנו מעכבים את תהליך הלמידה ומונעים שיפור משמעותי. ד"ר דמינג הגדיר זאת בעקרון הניהולי השמיני שלו שהתמקד בהסרת פחד בארגון, ראה https://deming.org/explore/fourteen-points/
בפועל אנו נתקלים בסימנים פיזיים ורגשיים המאותתים על טעות עוד לפני שהחשיבה הרציונלית נכנסת לפעולה. לכן, במקום להתמקד בשאלה ״מי אשם״, רצוי לאמץ גישה המעודדת פסק זמן, התבוננות ולמידה מעמיקה בכל טעות. השאלה החשובה יותר היא האם הטעות ראויה לתיקון, והאם כעת הוא הזמן המתאים לכך.
אחת הדרכים היעילות ביותר למנוע טעויות, מלכתחילה, או לזהותן בשלבים מוקדמים היא שילוב תהליכי בקרת איכות כחלק בלתי נפרד מתהליכי פיתוח מערכת או פרויקט. אימוץ גישה מבוססת על גישה פרואקטיבית לשיפור האיכות. תפיסה זו משמעותית במיוחד בסביבות מורכבות ודינמיות. נבחן לדוגמא, את העבודה של קבוצת פיתוח מערכת טכנולוגית שנועדה לאפשר התאוששות מאסון (disaster recovery): המיקוד בתרחיש היחוס הוא החיפוש אחר דרכים לגלות תקלות בסביבת הלקוח, עוד לפני שמשתמשים מודעים לתקלה או מדווחים עליה, כלומר איתור יזום של תקלות מהווה יעד מרכזי. בדוגמה זו, זיהוי צבירת נתונים בשרתי אחסון, עקב גידול בכמות הנתונים, מהווה נקודת אזהרה לזליגה במערכת הגיבויים החמה. כדי לשמור על רצף תפעולי יש לבצע פעולות במערך האחסון. בגישה כזו, המתמקדת בזיהוי סיכונים מוקדם, מתאפשר טיפול בתקלה עוד לפני התרחשותה על ידי הגדרת "סף התראה". הגדרה כזו חוסכת זמן ומשאבים ומעלה את שביעות הרצון של המשתמשים במערכת. הגישה הזו מתקרבת לסביבת הייצור של הלקוח וללמידה של מה קורה שם, על זה המאמר מרחיב ונעמיק.
למאמר המלא - https://isq.org.il/ביטאון-71/
היכולת שלנו ללמוד מטעויות היא אבן יסוד בשיפור מתמיד, בכל תחום, בסביבות פיתוח ותפעול. כאשר התגובה הראשונית לטעות היא חיפוש אשמים, אנחנו מעכבים את תהליך הלמידה ומונעים...