22/01/2014
לחמם את הקן
*********************************************
עם התחממות מזג האוויר נפתח חלון ונחמם את הקן המשפחתי.
כשאומרים קן משפחתי, עולה במוחנו דימוי של קרבה, אינטימיות וחום במקום פשוט, קטן ונעים.
העידן המודרני הביא לחיינו שפע, קדמה, ידע והתפתחות טכנולוגית. הקן שלנו התרחב למימדים ענקיים.הדירות שלנו מרווחות ואנו שואפים שלכל ילד יהיה חדר משלו ואולי גם יחידה.
אנו פחות רואים מה קורה איתם בחדרים וכשהם מתבגרים, אנו מופתעים לראות שהם לא יוצאים משם ואינם משתפים בחוויות.
הבית שלנו עמוס באמצעי תקשרות מתקדמים: טלביזיות, סמארט-פונים, מחשבים ניידים, נייחים, טאבלטים... מה שמרחיק אותנו מהתקשורת האינטימית והבלתי אמצעית.
אנו מסמסים בקיצור, תוך כדי עבודה: "אכלת?", "הכנת שיעורים?" ומפספסים את האינטונציה ואת גוון הקול שמעבירים עצב, התלהבות, שמחה...
לילדינו יש מיטות רחבות, לעיתים מיטה וחצי עם מנגנון מתכוונן ושאר השכלולים שתורמים לשינה ערבה, אך הם סובלים מחוסר בשעות שינה ובעקבות זאת- קשיי קימה, קושי בריכוז, השמנה ובעיות גדילה.
הם נרדמים יותר עם "בוב ספוג" ופחות עם סיפור מפי ההורים שספוג בחוויה מרגשת. פעוטות נרדמים עם דיסקים של שירי ילדים, מוזיקה קלאסית- "בייבי בטהובן" ו"בייבי שופן", ומי זוכר את שיר הערש שמקולה של אמא התנגן?
"לילה טוב" אומר קולו של מישהו לא מוכר מהדיסק וגם אם זה הוא קול רדיופוני של סלב, את הקול של אבא ילדינו יותר אוהב.
יש בביתינו מכשירים חשמליים שחוסכים לנו זמן ומקלים על החיים: מכונת כביסה, מייבש, שואב, מדיח כלים...ובכל זאת אין לנו די זמן לדברים הכי חשובים: בילויים עם בני זוג, משחק עם ילדים, שיחות נפש, פעילות יצירתית ולעיתים אפילו ארוחה משפחתית.
להורים ולילדים יש ב"פייס" המון חברים לעיתים מאות ואפילו אלפים ובכל זאת העולם הוירטואלי של הרשתות החברתית השאיר את ילדינו יותר בודדים, פחות מזמינים הביתה חברים, פחות משחקי שכונה עם כדור, קלאס תופסת ושבע אבנים, ועם הצורך בפיתוח "כישורים חברתיים".
יש לנו כלי רכב חדישים ומאובזרים, שיכולים להוביל אותנו למרחקים, להנות מנסיעה בנופים מדהימים, אך אנו מבלים פחות בטבע ויותר בין קירות בקניונים ובמסעדות וכשכבר יוצאים לטייל והנסיעה מתארכת, במקום להביט בנוף, העיניים נשואות למסכים שבמשענות.
אנו רוצים שילדינו ירגישו שווים בחברת בני גילם כי "לכולם יש"- בגד עכשווי, נעלי ריצה, קורקינט חשמלי, סמארט פון... עולה בנו חשש שאולי בלעדיהם הילד יהיה "פחות מקובל".
אנו קונים יותר ממה שהם צריכים, "כי לנו לא היה" או כי רוצים לפצות על כך שאנו עסוקים, אך עלינו לזכור שילדינו יזכרו בעתיד חוויות ולא חפצים. ההצפה פוגעת בהתלהבות ממשחק חדש, תחושת הסיפוק וההנאה נפגמים ואין להתפלא שאנו מתלוננים "שהם לא מעריכים".
אז מה נוכל לעשות? הנה דוגמא ליכולת שלנו לנהל את הזמן לפי צרכינו:
באחד מימי החול ראיתי בשעה שבע וחצי בבוקר אב שמבלה עם שתי בנותיו בגינה הציבורית. רק הם היו שם מלבד מספר עוברים ושבים. הבנות שיחקו במתקנים ותוך כדי ניהלו עם האב שיחה נעימה. הקשבתי לצחוק ולשיחה הקולחת וחשבתי לעצמי: עם איזה אנרגיה חיובית תכנסנה הבנות לגן באותו היום, ואיזה אוצר טמון ברגעים האלו. אמנם הם קמו יותר מוקדם אך התאפשר להם לזכות בחוויה מעצימה.
הקן שלנו תמיד ישאר המקום שממנו יעפו גוזלינו לחייהם. זה הוא המקום בו הם סופגים את הבטחון, החוויות, ההרגלים, הערכים שיאפשרו להם "לטוס לאן שבא להם".
נכון, יש את מרוץ החיים, אך אנו יכולים להאט אותו מעט, לעשות עצירות, לפנות זמן לפעילויות משותפות, להומור, משחק, לשיחות ולהכניס לקן המיוחד שלנו לכידות משפחתית ולמלא אותו בחום, קרבה, אינטימיות, מבט בעיניים, חיבוק, הקשבה ובעיקר אהבה.
טיפים:
• אל תרחיקו בין אחים "כי הם רבים" חברו בינהם על ידי פעילויות משותפות, עודדו אותם להתחשב, לדחות סיפוק ולשתף.
• צרו גאוות משפחה. הלכידות המשפחתית יוצרת תחושת בטחון ומחזקת את הדימוי העצמי. הדגישו במשפחת ____ כיף לשחק ב..., משפחת ___ אוהבת לצחוק...
• אל תאמרו "אין לי זמן", נסו למצוא זמן ותגלו שזה אפשרי.
• תכננו מפגשים משפחתיים והכניסו אותם ללו"ז שלכם. מה שנקבע מראש, יש סיכוי רב שיתרחש.
• הרבו בשיחות עם ילדיכם, הקשיבו להם ואל תמהרו לבקר ולתת עצות. לעיתים הם רוצים רק לשתף ולפרוק.
• שתפו את הילדים בחוויות שלכם, כך תהוו דוגמא לתקשורת פתוחה.
• כשאתם בארוחה או שיחה משפחתית, התנתקו ממסיחי דעת. כבו טלויזיה וניידים ותהנו מהחוויה.
• השתמשו בחוש הומור, הנהיגו פעילויות משפחתיות שיש בהן שמחה. הצחוק תורם לבריאות נפשית וגופנית.
נכתב ע"י דר' גרייסי גול פסיכותרפיסטית, מאמנת ומנחת הורים
