22/02/2026
יום אחד הגיע לבית המלאכה שלי ידידי הוותיק ולקוח קבוע, פרופ' יוסי הקר, אשר נוסף על היותו היסטוריון בעל שם, הוא גם ביבליוגרף של ממש, יודע ספר ואוהב ספר. פרופ' הקר הביא לטיפולי ספרים אחדים וביניהם ספר משאת משה, על שולחן ערוך, חושן משפט, חלק א, דפוס קושטאנדינה, תצ"ה (1735), מאת הרב משה ישראל נר"ו (נטריה רחמנא ופרקיה), ריש מתיבתא דק"ק רודיש (רודוס).
הספר היה כרוך בכריכת קלף מקורית במצב טוב למדי, אבל היו בה קרעים אחדים בשוליים ופרופ' הקר ביקש לתקנם באופן מקצועי.
הכריכה הייתה עשויה שתי פלטות של קרטון מחופות ביריעת קלף אחת שלמה. הצעתי כמובן לפרק תחילה את הכריכה מעל הספר כדי שאפשר יהיה לתקן את הקרעים על ידי הדבקת טלאי מבפנים באופן נסתר. פרופ' הקר הסכים לשיטה זו והשאיר את הספר בידי.
אני כדרכי פרקתי בזהירות את הכריכה מעל לספר, ראיתי שהקלף מבפנים מחופה בנייר והקרטונים מודבקים אל הנייר. לקחתי את הכריכה בשלמותה והשלכתי אותה אל תוך אמבטיה של מים כדי לפרק אותה ולהשאיר בידי את הקלף בלבד. בדרך כלל כאשר אני עושה פעולה כזו, אני חוזר אל האמבטיה אחרי שעה בערך ומפרק את הכריכה למרכיביה. משום מה באותו בוקר חזרתי אל האמבטיה כחלוף דקה או שתים וראיתי שהמים צבועים. הוצאתי מיד את הכריכה מתוך האמבטיה, הקרטון התקלף בקלות, גם הנייר שחיפה את הקלף הוסר בקלות, וגיליתי לתדהמתי ציור מופלא על גבי הקלף. הזעקתי מיד את פרופ' הקר והתחלנו להתדיין מהו הדבר המפואר הזה.
לאחר שהקלף התייבש כראוי לקח אותו פרופ' הקר לבדיקות נוספות ועד מהרה התברר שהציור הוא ראש של כתובה, בגודל 52X34 ס"מ. כל הטקסט של הכתובה היה כתוב בתחתית הציור שלנו ונחתך על ידי הכורך שהשתמש שימוש משני בקלף שבידיו. מה שנשאר בידינו אפוא הוא ראש הכתובה המפואר, למעט הפרטים המזהים הכתובים בכתובה: שמות, מקום ותאריך.
במרכז התמונה מופיע דגם של ירושלים מוקפת חומה מתומנת, ובהיקף התמונה מופיעים עצי נוי משובצים במזרקות מים, ציפורים ופרחים. כמו כן הוסיף הצייר את שמות שבטי ישראל וסמליהם, עונות השנה וקטעי פסוקים ממזמור קכ"ח: "אשתך כגפן פוריה", "הנה כי כן יבורך גבר" ועוד. בתחתית התמונה רשום: "בסימנא טבא ובמזלא מעליא".
בצילום נראים יפה סימנים לשימוש המשני שנעשה בציור מפואר זה: גב הספר דהוי במקצת, והכורך חתך את הפינות כדי לאפשר קיפול הקלף אל לוחות הקרטון ונראים גם סימני הקיפול.
על הפורזץ של הספר היו רשומים פרטים של בעלי הספר ומקומות מושבותיהם. כך נזכרים שם אנקונה, פיררה, ויניציה, קולוניה, מראנו ועוד.
מהשוואת ראש הכתובה שבידינו עם כתובות מאוירות ידועות הסתבר שהסגנון תואם לכתובות שצוירו בוונציה או בקסאלי-מונפירטו שבצפון איטליה בשנים ת'-ת"ק (1740-1640). יש להניח אפוא שהספר נדפס אומנם בקושטא (1735) אבל לא נכרך שם, אלא הועבר לצפון איטליה ושם נכרך. הכורך לקח כתובה ישנה שלא נצרכה עוד לבעליה, חתך אותה ועשה בה שימוש משני.
פרופ' הקר העניק לממצא זה את הכבוד הראוי לו: עשה לו מסגרת מפוארת ותלה אותו על הקיר בסלון ביתו.
צילום: מוריה קמפניינו
מתוך ספרי "מחנה ראובן"