18/09/2026
הטור השבועי:
לפני שכותבים פרק חדש לשנה החדשה – עוצרים להודות על הפרק שהיה
הימים שבין ראש השנה ליום כיפור הם ימים של חשבון נפש.
ימים שבהם אנחנו מוזמנים לעצור לרגע, להביט פנימה ולשאול:
מה רציתי להיות השנה?
מה רציתי לממש ולא מימשתי?
היכן לא הייתי נאמנה לעצמי?
והיכן, אולי, אפילו פגעתי בעצמי?
אבל יש דבר אחד שחשוב בעיניי יותר מכל חשבון נפש:
החמלה והסליחה לעצמנו.
לא סליחה מן השפה ולחוץ.
אלא סליחה אמיתית לאדם שהיינו, שעשה את הכי טוב שידע לעשות באותו זמן.
כי אם נתבונן בעצמנו דרך ביקורת, אשמה ושיפוט, נישאר בתוך אותו סיפור ישן.
וכשאנחנו רוצים לכתוב את עצמנו מחדש, אנחנו צריכים קודם לזהות את התבניות שליוו אותנו בדרך.
את המחשבות, האמונות והסיפורים שסיפרנו לעצמנו, שחלקם אולי כבר אינם משרתים אותנו.
אבל יש עוד שלב, חשוב לא פחות.
לומר תודה.
תודה לעצמי.
תודה על הדרך שעשיתי.
תודה על הבחירות, גם על אלה שלא היו מדויקות.
תודה לאנשים שפגשתי בדרך.
תודה על מה שקיבלתי ועל מה שלמדתי.
כי בעיניי, סליחה אמיתית אינה יכולה להסתיים רק ב״אני סולחת לעצמי״.
היא צריכה להגיע אל הכרת תודה.
ורק מהמקום הזה אפשר באמת לפנות מקום לסיפור חדש.
אחרת אנחנו עלולים לכתוב לכאורה פרק חדש,
אבל בעצם להמשיך לכתוב עוד מאותו הדבר –
רק בווריאציה קצת אחרת.
והנה התרגיל שלי עבורכם לשבוע הקרוב:
במשך שבוע שלם, הקדישו בכל יום כמה דקות ל״טקס הודיה״ בכתב.
אפשר לעשות אותו בסוף היום – לעצור, לכתוב ולהודות על מה שהיה במשך היום:
על העשייה שלכם, על האנשים שפגשתם או שדיברתם איתם, ועל הרגעים הקטנים שהיו משמעותיים עבורכם.
ואפשר לעשות אותו בבוקר – לפני שאתם מתחילים את הפעילות שלכם, לעצור, להודות על היום שהיה אתמול ולכתוב את התודות שלכם.
העיקר הוא לכתוב את התודות, ולא רק לחשוב עליהן.
לא צריך לחפש דברים גדולים.
פשוט להתחיל לראות את מה שיש.
זהו תרגול קטן של תשומת לב, של שינוי נקודת המבט ושל אימון בחשיבה חיובית.
ואולי, תוך כדי ההודיה, נגלה שגם הסיפור שלנו כבר התחיל להשתנות.
שבת שלום
קטי פישר – פיית הסיפורים – סופרת, סדנאות כתיבה וסטוריטלינג, עריכה ספרותית, ליווי ספרותי פרטני, הרצאות.
טל' 0523836231
#קטיפישרפייתהסיפורים
#לכתוב
#כתיבה
#סטוריטלינג
#תודה
#סליחה
#חמלה
@עוקבים
