12/06/2026
הטור השבועי:
כשבפעם הראשונה ניסיתי לצאת לאור...
הסיפור שהיה כך היה:
התחלתי לכתוב יחסית בגיל צעיר, עוד בשנים בהם למדתי בבית הספר היסודי. כתבתי בעיקר שירים ורובם גדשו את המגירה. בשנים ההם זו הייתה התכתבות ביני לבין עצמי, לא העזתי לשתף אותם עם הסובבים אותי.
כשהייתי כבר בבית ספר תיכון בשנה השנייה, בכיתה י' (באותם זמנים עדין לא הייתה חטיבת ביניים), ניסיתי את כוחי בכתיבת מערכון. אזרתי אומץ והראיתי אותו למורה לספרות שלי, אותה הערכתי מאוד. המורה אהבה את מה שכתבתי ובעידודה החלטנו שנציג את המערכון על במת בית הספר במסגרת מסיבת פורים הקרובה, לפני כל המורים והתלמידים. בהתרגשות גדולה בחרתי שחקנים (כולל אותי ביניהם) והמורה התחילה לעבוד אתנו על הטקסט.
זו הייתה ההזדמנות הראשונה לצאת לאור.
למזלי הרע, ממש באותם הימים, אשכול לוי שהיה אז ראש הממשלה, הלך לעולמו וכל המסיבות בוטלו, כולל מסיבת הפורים של בית הספר בו למדתי. אי לכך, המערכון שלי מצא את דרכו למגירה והצטרף לשירים ששכבו שם ברוב כבוד.
ומה קרה לאותו המערכון? ולאותם השירים?
עם הזמן הלכו לאיבוד, או שאולי "איבדתי" אותם בכוונה, כי לא רציתי להתבונן בהם שוב.
במבט לאחור, אולי בכל זאת כדאי היה לשמור אותו ואת השירים, דרכם להתבונן בעצמי בתחנות שונות של היצירה שלי ולהיזכר באותה ילדה/נערה שחלמה כבר אז להיות משוררת וסופרת.
ואכן אותה ילדה/נערה המשיכה לכתוב ולימים, נכון יותר שנים, הוציאה לאור כמה ספרי פרוזה, אחד מהם לילדים, ספר ילדים נוסף שעומד לצאת לאור, עיבדה נובלה אחת למחזה שמחפש את דרכו בימים אלה אל במת התיאטרון.
טיפ קטן לכותבים שביניכם, לא רק בתחום הספרות:
אל תזרקו, ואל תמחקו או "תאבדו" חומרים שיצרתם וטקסטים שכתבתם.
היום קל לשמור אותם ב"מגירות" של המחשב, זה לא תופס הרבה מקום.
כדאי מאוד שלא נהיה כל כך ביקורתיים ושיפוטיים עם עצמנו.
גם אם הם נראים לכם כעת גרועים, מי יודע, אולי בהמשך הם יראו אחרת או שתוכלו לדלות משם משפט אחד או שניים ליצירה הבאה שלכם.
שבת שלום
קטי פישר – פיית הסיפורים – סופרת, סדנאות כתיבה וסטוריטלינג, עריכה ספרותית, ליווי ספרותי פרטני, הרצאות.
טל' 0523836231
#קטיפישרפייתהסיפורים
#סיפור
#סיפורים
#מערכון
#סטורילינג
@עוקבים