04/05/2026
למה הפסקתי להיפגש עם לקוחות בבתי קפה ועדיין אני ככ אוהבת לשבת בבתי קפה. כשהתפטרתי מתפקידי כשכירה לקחתי לי פסק זמן להתאושש מתקופה אינטנסיבית וניצלתי אותו למנוחה, נטוורקינג, פוקוס, הנאות וזיהוי הזדמנויות. מעין פנסיה זמנית באמצע החיים. חזרתי לספורט, יצאתי לכנסים, הידקתי קשרים עם חברים, מכרים וקולגות ואחרי תקופה קצרה גם שקלתי לחזור לעבוד כשכירה. כאן נכנסו גורמים אובייקטיביים (אזור ג״ג, גיל, מצב משפחתי...) ושוק תעסוקה דל ונוקשה ולאחר תקופה קצרה החלטתי לאזור אומץ ולפתוח עסק כעצמאית. להפסיק להתפשר, להתנצל ולהתחיל לעסוק בתחום שלי, ייעוץ ארגוני שלמדתי 20 שנה, הן בהשכלה פורמלית והן בניסיון מעשי ואף בינ״ל. מכאן החלה שנה של ניסוי, טעייה ותהייה ולשמחתי מצאתי את עצמי במפגשים חברתיים ועסקיים כמעט יומיומיים בבית הקפה השכונתי. הו, כמה נהניתי מזה בהתחלה... לעיתים הייתי משקיפה על עצמי מהצד ולא מאמינה: מה?! זה מה שאני עושה בבוקר? סיעור מוחין, הידוק קשרים, יזמויות ושיתופי פעולה, ייעוץ תעסוקתי ושיווקי בהתנדבות... מה לא?! אפילו סטארט אפ כמעט פתחתי עם 3 נשים מהאזור. נהניתי להתפנק בקפה ארומה וקרואסון שקדים (לא מומלץ! גם העליתי איזה 5 ק״ג...אל דאגה אחר-כך גם הורדתי 10) נהנתי גם קצת לשחרר חרדה כלכלית ונהגתי להזמין על חשבוני. קצת תודעת שפע מה קרה?! האמת שקיבלתי הכל בחזרה ובאהבה. זו מחווה קטנה ומרגשת מסתבר. ואז הגיעה הקארמה שלי ומצאתי את עצמי בשלל בתי קפה באזור השפלה והמרכז כאשר אני פוגשת לפגישות ייעוץ, בתשלום כמובן, 6 אנשים ברצף. אז הבנתי שזה נכון be careful what you wish for : הרעש, המלצרים, העלות, הזמן, האוכל, ההיגיינה שברו אותי. היום יש לי קליניקה כפרית מהממת עם גינה אנגלית והקפה שוב עלי. מוזמנים לפגישות ייעוץ ואימון אישי ותעסוקתי.
