24/02/2024
סיפור קצר :)
בסוף אוגוסט התחלתי שנת שירות.
הגעתי אליה עם המון חששות, שחלקן אכן התגלו כנכונות.
מההתחלה היו לי המון ספקות אם להישאר, או להמשיך עוד קצת. כי אולי ישתפר, אולי משהו בי ישתנה ופתאום ארגיש התמלאות ממה שאני עושה. היה לי כיף מאוד עם חברי הקומונה שלי אבל משהו הרגיש לי פשוט לא נכון, שאני לא צריכה להישאר איפה שאני עכשיו.
עברו חודשיים, דברים לא השתנו, ואז התחילה המלחמה.
במזל, אני הרגשתי לא טוב ביום שישי ה6.10 אז חזרתי הביתה, שאר החברים לקומונה התעוררו ביחד ביום שאחרי למלחמה, תקועים בדירה ולא יכולים לצאת כי לא אישרו להם, בגלל שלא ידעו מה סדר הגדול של מה שקרה.
כשהתחילה המלחמה החלטתי שאני נשארת בבית כדי להיות עם אמא שלי, שבאותו הזמן הייתה לבד בבית ולא רציתי להשאיר אותה לבדה כשהמלחמה נעשית רק סוערת יותר ויותר.
אז נשארתי בבית שבוע, בינתיים החברים לקומונה הספיקו לחזור לבית שלהם.
נשארתי עוד שבוע, החברים לקומונה חזרו לדירה והתחילו להתנדב בביטוח לאומי, כי שם היו צריכים אותם.
ואז נשארתי עוד שבוע בבית, ואחריו עוד שבוע
וכבר הבנתי בעצמי שאני בורחת מהחזרה שלי לקומונה, כי לא היה לי חשק לחזור אבל גם לא רציתי להגיד שאני עוזבת..
אחרי כמה טלפונים מהרכזת של שנת השירות, החלטנו שאני חוזרת לקומונה וסוגרת כל סופ״ש בבית.
הזמן שלי בקומונה עדיין הרגיש לא נכון, מפוספס, לא ידעתי מה לעשות עם עצמי.
הייתי שלושה שבועות בחוסר ידיעה של מה אני הולכת לעשות עם הסיטואציה הזו ולא הצלחתי להחליט.
שבוע לפני שעזבתי את הקומונה, כשלא הייתי בטוחה אם אני רוצה לעזוב, קפץ לי סרטון של מישהי שמכינה גיוזות. נדלקתי!
אני נולדתי ביפן, כך שמאז ומתמיד היה לי אוכל אסייתי אותנטי בבית, מלא טעמים כיפיים ומנחמים. אבל גיוזה, זה עוד לא הכנתי. ידעתי שכשיהיה לי זמן אני חייבת להכין!
שבוע אחרי, החלטתי שאני לא רוצה להמשיך בשנת השירות הזו, שהמקום הזה לא עושה לי טוב ושזו לא בושה שניסיתי משהו והוא לא הצליח. היו לי כוונות, וזה פשוט לא התאים לי, התפקשש.
כשחזרתי הביתה מהקומונה בפעם האחרונה, ישר רצתי למקרר לראות אם יש לי את כל המצרכים להכין את הגיוזות שרציתי להכין כבר שבועיים
התאהבתי.
משהו בעדינות המדהימה של הגיוזות הקסים אותי
כיסון קטנטן שמרגיש כמו גן עדן בתוך הפה, שהוא כה עדין וכה עוצמתי בו זמנית, מנחם שאין כמותו. והכי חשוב, אני הכנתי!
חבריי הבשלנים יבינו שאין כיף כמו להכין משהו במשך הרבה זמן, להתעכב על הדברים הקטנים, הדקויות, הקיפול, התיבול, ובסוף זה בול כמו מה שרצית.
מאז אני מכינה גיוזות לעצמי ולמשפחה פעם בשבוע לפחות, כולם מאוהבים בדיוק כמוני 🙂
אז יש לי שתי הצעות בשבילכם;
הראשונה, אם אתם מרגישים שמשהו לא מתאים לכם, שאתם לא ממצים את עצמכם במקום או בתפקיד כלשהו, שלא כיף לכם, ואתם לא מצליחים להגיד שטוב לכם, אז תלכו ותחפשו מה כן יעשה לכם טוב.
והשניה, היא פשוטה. אם באלכם גיוזות? לכו תכינו אותן!! זה כיף ענקי וזה הכי טעים שיש
ואם אין לכם כוח להתחיל להכין, ולתבל, ולקפל, ולאדות? אז תדברו איתי, אני מוכרת את הגיוזות שלי. כל מי שעשה הזמנה עד היום יצא מרוצה. חצי מהם חזרו לעוד הזמנה, ועוד אחת ועוד אחת, מרוב שהיה להם טעים 🙂
גיוזה מדהימה בהכנה ביתית!!🍱🥟
במילויים אפשריים של עוף / בקר / בשר לבן / ירקות (טבעוני)
10 יחידות - 30₪
20 יחידות - 50₪
ברירת המחדל של הגיוזות היא כשהן מגיעות קפואות.
ניתן לקבל אותן עשויות + רוטב בתוספת של 10₪ לכל 20 יחידות
להזמנות:
קאמי 054-5841104
