07/02/2018
קצת ארוך, אך כדאי לקרוא את דבריה של רוית גוטמן ממכון אדלר
המדריך לגלישה בטוחה.
זו אינה מגיפה, זו אינה אופנה וזו לבטח אינה תופעה. הרשת היא חלק בלתי נפרד מהחיים של כולנו ילדים, מתבגרים, מבוגרים וטף. הרשת כאן. ותופסת את כולנו "מופתעים" בתוך חכתה. היום, בשונה מהעבר הלא רחוק, הורים אינם חוששים שילדיהם יסתובבו בחוץ ברחוב ללא הגנה. היום במקרים רבים, הרחוב בטוח יותר מאשר הבית.
המח האנושי הוא איבר חסכוני וכדי לתפקד במיטבו הוא מכניס נתונים לתבניות. זו אחת הסיבות שהורים רבים שואלים- זה טוב או רע? הרשת היא חיובית או שלילית. חשוב שנבין שהרשת אינה טובה או רעה, חיובית או שלילית, בטוחה או מסוכנת- חשוב שנבין שהפעילויות והפעולות שלנו ושל ילדינו יכולים להיות טובות יותר או פחות מזיקות יותר או מזיקות פחות.
איך בכל זאת אפשר להכניס את תחושת הביטחון אל תוך הבית?
תחושת ביטחון היא תהליך. תהליך של אמון ובניה. היא דורשת יחסים טובים ושיתוף פעולה. כנות דוגמה אישית וערוצי תקשורת פתוחים. תחושת ביטחון אינה נקנית בסופר או בקניון. תחושת הביטחון נבנית בהתאמה אישית – לסגנון ההורים, לגיל הילד ולמערכת היחסים שבין ההורים וילדיהם, עליה אנחנו עובדים במכון אדלר רבות.
כיוון שגלישה בטוחה היא תהליך, והיא דורשת שיתוף פעולה ויחסי אמון- חשוב שהורים יבנו את התשתית הזו לפני שהם מתחילים בחוקים.
מפת הדרכים לגלישה בטוחה:
- ההורים הם קבלני הבית, מהנדסי הבניין והאדריכלים שלו. המשמעות היא שעליהם האחריות שהבית יעמוד יציב על יסודות בטוחים, שיהיו בו קירות מגנים וסביבה מאפשרת. לאור תפקידם זה עליהם בראש ובראשונה לדבר ביניהם. איך הם רואים את הרשת, מה העמדות שלהם לגביה ולגבי השימוש בה, איך הם מבינים את הצרכים של הרשת. האם הם תמימי דעים, האם יש ביניהם מחלוקות. מחלוקות בהורות הן חשובות ויש להן מקום מעצם היותנו אנשים שונים, לצד זאת חשוב שכאשר הורים מעוניינים להעביר חוק או הסכם – שיגבשו יחדיו דעה הורית, שתכלול התחשבות בצרכים השונים של שני הצדדים.
- לאחר שההורים הגיעו להבנה והסכמה ביניהם , חשוב שיהוו מודל לילדיהם, מודל לתקשורת פתוחה, לשימוש ברשת בהלימה לעקרונות שהם רוצים להעביר הלאה.
- השלב הבא זו הבנה, מה משמעות ומה המקום של הרשת בחיי הילדים. כל עוד לא נבין כהורים את המשמעות שזהו השדה החברתי החדש שלהם, יתעורר פער בין האופן בו אנחנו נאפשר את השימוש ברשת לבין הצרכים שלהם. פער שכזה עלול לייצר מערכת יחסים של מאבקי כוח, הסתרות ושקרים בגין תחושה של מטרות מנוגדות : הילדים יפרשו שמטרת ההורים היא לעצור אותם וההורים יפרשו שמטרת ההורים היא להיאבק בהם. משמעות הרשת בחיי הילדים היום היא כמו הגינה השכונתית של פעם- במרחב הזה נמצאים חבריהם המוכרים יותר והמוכרים פחות. שם הם צוחקים ומשוחחים, שם הם כותבים "גרפיטי" ומשחקים, שם הם שומעים מוזיקה ומדברים "שטויות" של ילדים. זה הספסל שעליו ישבנו אנו כשהיינו ילדים. אלו הם "הברזלים" הירוקים עליהם התקבצנו אנו למפגשים חברתיים. שם הם מרגישים את תחושת ההשתייכות שלהם, שם הם נראים ומרגישים חלק מ...
- אתנחתא. עצירה בדרך לשם רענון והתרעננות. זה הזמן לחשב מסלול מחדש. לרחת את כל הידע שצברו ההורים, את השיחה הראשונית שניהלו שינם לבין עצמם, את ההסכמים עליהם הסכימו ואת המטרות אותן גיבשו, לסנכרן את על אלו עם המידע וההבנה שאספו לגבי משמעות הרשת בחיי ילדיהם ולבנות תוכנית פעולה שכוללת את כל המידע הישן והחדש יחדיו. יכול להיות שהחלטות או חוקים שנראו הגיוניים לפני כן יקבלו מימד אחר כעת. השלב הזה חשוב ביותר, שכן הוא מלמד על הפער שבין הרצוי למצוי. תדמיינו שאתם בונים בית, כמה שינויים וטלטלות אתם עוברים עד לתוצר הסופי. תהליך, כבר אמרנו?
- שתפו אותם- בתהליך שעשיתם, בשיחות שניהלתם, בבדיקות שערכתם, בהבנות שהבנתם , הן לגבי המשמעות של הרשת עבורם והן של החששות שלכם. שתפו אותם בשדה החברתי שאתם הייתם בו כילדים.
- תשאלו אותם- עם מה הם מתמודדים (שימו לב אם תדלגו על כל השלבים ותתחילו בשלב הזה תקבלו במקרה הטוב מבט של "מי אתם ומה אתם רוצים מחיי" לכן לא מתחילים כאן אלא בראשית), איך מתנהלים חבריהם ברשת? האם מעליבים? האם צוחקים על אחרים? האם בכלל לא מחוברים? שאלו אותם מי הסביבה שלהם בשדה הזה, מה מידת הקרבה, שכבת הגיל. מה הכי מלהיב אותם והאם או ממה הם חוששים. "לשאול אותם" אין הכוונה לתחקר אותם.
- בדקו איתם- איך הם מתנהלים מול התנהגות בריונית ברשת, מול אנשים זרים שאינם מוכרים, מה הם עושים כשלא נעים להם.
- למדו אותם- להגן על עצמם. להכיר בגבולות האישיים שלהם, במרחב הפרטי שלהם, בפרטיות שלהם. למדו אותם מה משתפים ומה שומרים לעצמם, איך לבחון את הערכים שלהם ומה לעשות כאשר החברים חורגים לטעמם האישית מכל אותם גבולות אישיים , מרחב פרטי ומערכת ערכים.
- תכירו להם – את כפתור ההגנה המרכזי. אותו כפתור ששומר עליהם בכל רגע נתון: מקש ה- X. אותו מקש שהם יכולים ללחוץ עליו כאשר משהו אינו נעים להם. אין צורך להסס, אין בו פגיעה באף אחד. להפך, הוא שומר ומגן. פשוט ללחוץ על האיקס.
- תסמכו עליהם- משמעת עצמית אצל ילד תתפתח כאשר הוא מרגיש שההורה שלו סומך עליו. תאמרו להם שאתם סומכים עליהם. אל תבלשו אחריהם, אם אתם חוששים ממשהו שתפו אותם. תהיו ערוכים להתנגדויות, לחוסר שיתוף פעולה, אך אם תגלו עקביות במפת הדרכים – תגיעו יחדיו למקומות מופלאים.
על פי הגישה ההומניסטית חברתית של אדלר, בקבוצות ההורים של מכון אדלר אנחנו נחשפים לסוגיות מתחומי החינוך, גידול ילדים וטיפוח אווירה משפחתית נוחה ונעימה. התקשורת בינינו ובין ילדינו חשובה להעצמת האחריות והביטחון העצמי שלהם- לנהוג בזהירות ובבגרות, בסביבתם בכלל וברשת בפרט.
הכותבת : רוית גוטמן, מנחת הורים בכירה במכון אדלר, סופרוייזרית ומורה במדרשה למקצועות להנחיית הורים ואנשי טיפול.
