הדרך למדיניות חברתית שוויונית Inclusion

15/05/2023

פרויקט הגראז' - מכינה לצעירים המתמודדים עם משברים נפשיים, שתכנן אדריכל רפאל כהן חבר צוות אינקלוז'ן בשיתוף אדריכלית ניבה ארצי, לקראת סיום שלב הביצוע. מוזמנות.ים לבקר בסופשבוע הקרוב במסגרת אירוע בתים מבפנים.

בין 190 אירועי ופעילויות בתים מבפנים תל אביב-יפו | 18-20.5 בחרנו לתת במה למבני ציבור שתוכננו במטרה לשלב אוכלוסיות מגוונות בחיים העירוניים.

פרויקט גראז'- מכינה חברתית לאמנויות (רחוב צבי הרמן סגל 7, תל אביב-יפו) הממוקם במבנה תעשייתי מודרניסטי בן מאה, משמש כמכינה קדם אקדמית לאמנויות לצעירים המתמודדים עם משברים נפשיים.

המכינה נפתחת לסיורים וביקורים. את הסיורים ידריכו האדריכלים ניבה ארצי ורפאל כהן והאמנית דלית שרון, מייסדת ומנהלת הגראז'.
חמישי 18.5 ב־18:30, בשישי 19.5 ובשבת 20.5 ב־12:00.

בחמישי 18.5החל מ־17:30 תתקיים במה פתוחה של סטודנטים מהמסלול למוזיקה של הגראז', מורים וחברים.

כל האירועים והסיורים אינם דורשים הרשמה מראש והכניסה אליהם חופשית.

לעוד מידע >>> https://bit.ly/3B60mgy

בתים מבפנים - 18-20.5.2023 לכל האירועים >>> https://bit.ly/3H4i73m
וגם, יש לנו פרופיל אינסטגרם openhouse_israel

עיריית תל-אביב-יפו

צילום: דניאל חנוך

10/11/2022

בקהילת התכנון מרבים לעסוק במושג צפיפות, ראה הכנס השנתי האחרון של התאחדות האדריכלים ובוני ערים בישראל. צפיפות נחשבת כבסיס הכרחי לעירוניות טובה אך כיצד נכון למדוד אותה? הרבה מספרים וכללי אצבע נזרקים לאוויר...
בעבודה שלנו, אנחנו מאמצים את הצעתו של האדריכל טדי קרוז לאופן שבו עלינו למדוד צפיפות כאיכות:

"Density should not be measured as an abstract amount of objects or people per area, density must be understood instead as the intensity of social and economic exchanges per area"

בפרקטיקה שלו, קרוז עוסק בעיקר באתגרים של הגירה וגבולות (עם פוקוס על אזור הגבול בין ארה"ב למקסיקו), כך שטבעי שהמשיך כך:

"Migrant neighborhoods have taught us that these exchanges mobilized by bottom-up urbanization is the DNA for democratizing the city into more inclusive and plural environments"

23/01/2022

ראיון של ראש עיריית אום אלפחם ד"ר סמיר מחאמיד ב דמוקרטtv על תוכנית החירום להפחתת האלימות והפשיעה בעיר שהצגנו בשבוע שעבר.

19/01/2022

מתרגשים מאד לעדכן!
אחרי כמעט שנתיים של עבודה הגשנו בתחילת השבוע את 'תוכנית החירום להפחתת האלימות והפשיעה באום אלפחם' באירוע חגיגי בהשתתפות ראש העיר, מר סמיר מחאמיד, השר לשיתוף פעולה אזורי, עיסאווי פריג', סגן השר לביטחון פנים יואב סגלוביץ', השופטת בדימוס סביונה רוטלוי, חברי וחברות כנסת ואורחים נכבדים נוספים.

העבודה על התוכנית החלה בתחקיר עמוק שערכנו, שכלל בין השאר יותר מ-60 מפגשים עם בעלי העניין בעיר ומחוצה לה. התחקיר העלה שקיומן של בעיות עומק גורם לצמיחה ולהשתרשות של אלימות ופשיעה ועל כן יש צורך לפתח מודל פעולה חדשני, רב-רובדי, אינטגרטיבי ורב תחומי שיטפל בשורש בעיות אלה.

בעיות העומק ומחוללי האלימות המשמעותיים מופו, ואף על פי שמדובר בגורמים המופיעים בכלל החברה הערבית, הצלחנו למקד את האתגרים והצרכים הייחודיים לאום אלפחם.

תוכנית החירום שגיבשנו מטרתה לצמצם את היקף האלימות והפשיעה בעיר ולחזק את החוסן האישי של התושבים במרחב הציבורי, זאת באמצעות השגת יעדי משנה שהם: חיזוק המשילות העירונית, חיזוק החוסן הקהילתי, חיזוק החוסן הכלכלי.

לב התוכנית הן שמונה זירות פעולה משלימות השזורות זו בזו ומספקות המלצות מדיניות קונקרטיות, דרכי פעולה, ומעקב ובקרה.

זירות הפעולה הן: הגברת אמון התושבים בממסד; הגברת המשילות העירונית; מעבר לעבודה מבוססת קהילה; חיזוק מערכת החינוך; חיזוק מערך הרווחה; תכנון והסדרה; שילוב העירייה והתושבים במערכת הכלכלית הישראלית; והגדלת תקציבים רשותיים.

ההנהגה הפוליטית והמקצועית באום אלפחם מחויבת לתוכנית וכבר החלה ליישם אותה. זאת לצד פעולות אלמנטריות נחרצות שהינן באחריות המשטרה ומשרד הבט"פ, ביניהן: פעולה כנגד ארגוני הפשיעה ואיסוף נשק.
אנו מקווים שהתוכנית תהווה נקודת מפנה בהתמודדות של אום אלפחם - העירייה והתושבים - עם האלימות והפשיעה וששנת 2022 תהיה שנת המפנה.
תודה לקרן באדר וקרן מובאדאראת על התרומה הנדיבה.

סיכוי-אופוק سيكوي-أفق بلدية ام الفحم - الصفحة الرسمية עיריית אום אל פחם יואב סגלוביץ - Yoav Segalovitz عيسوي فريج Esawi Freige עיסאווי פריג'
שי גולוב Shay Golub Shay Golub יערה רוזנר
Shirley Racah
Raphael Cohen Einav Tsabari Dror Sharon
Saviona Rotlevy

11/01/2022

לאחרונה התפרסם מסמך מדיניות שכתבנו במיזם Inclusion עבור עמותת סיכוי-אופוק سيكوي-أفق וארגון מזון - תגובה יהודית לרעב שמציג את היקף ואופי תופעת אי-הביטחון התזונתי בחברה הערבית ומתמקד בשני היבטי מדיניות שיכולים לצמצם את הפערים: מיצוי זכויות סוציאליות בחברה הערבית ומערך ההזנה במוסדות החינוך, תוך חלוקה הוגנת של משאב חשוב זה.

לפי נתוני הביטוח הלאומי 50% מהילדים הערבים חיים באי ביטחון תזונתי, לעומת 17% מהילדים היהודים. במדינה עשירה כמו ישראל אין סיבה שאף ילד או ילדה יחיו באי ביטחון תזונתי.

מסמך המדיניות שכתבנו מציע צעדים אופרטיביים שהמדינה יכולה לקדם כדי להפחית בצורה משמעותית את שיעורי אי הביטחון התזונתי בחברה הערבית. חלק מהצעדים יסייעו להפחית את אי הביטחון התזונתי גם בחברה היהודית.

בתגובה הראשונה ישנו קישור למחקר שהתפרסם באתר עמותת סיכוי-אופוק עם המלצות המדיניות להקטנת אי הביטחון התזונתי בחברה הערבית, ולכתבה המלאה של Social TV - הטלוויזיה החברתית בנושא.

20/09/2021

יערה רוזנר, שותפה בכירה באחד הפרוייקטים המרכזים שלנו -כתיבת התוכנית להפחתת האלימות והפשיעה באא פאחם, זכתה להיות אחת משבעת המתכננים המשפיעים לשנת תשפ"א של איגוד המתכננים בישראל رابطه المخططين في اسرائيل Israel Planners Association .
מזל טוב יערה !

11/08/2021

אחד הדברים הכי משמחים בזמן שאנחנו עובדים על דו"ח, הוא תהליכים שמתרחשים סביב הפגישות שאנחנו יוזמים. בשלבי המחקר אנחנו נפגשים עם שלל בעלי עניין לנושא, בודקים מה קורה בשטח אל מול המידע הסטטיסטי היבש, מה הצרכים בתחום, וחשוב לא פחות – מה הציפיות של האנשים שחיים את הסוגיות ביום יום.

במסגרת הפרוייקט שלנו עם פיספליירס ("משחקים למען השלום"), סיירנו אתמול במייסר, כפר ששוכן במועצה אזורית מנשה. ראינו את המתקנים, פגשנו את האנשים, וחזרנו עם חיוך בלב. השיחה שהתפתחה וסיכומי ההמשך בין הישוב, למועצה ולעמותה, שלא קשורים ישירות לדוח שלנו, אלא לפיתוח הספורט והקהילה בישוב היו מעוררי תקווה.

06/06/2021

אתמול חגגנו את יום הסביבה הבין לאומי - היום להגברת המודעות והפעילות למען הסביבה.
זה הזמן לספר שאחד הפרויקטים החדשים שלנו עוסק בקו התפר שבין משבר האקלים לעולם הספורט.
שתי השאלות המשמעותיות ביותר שעולות הן: איך הספורט יושפע ממשבר האקלים? ולא פחות חשוב, איך משבר האקלים ישפיע על הפעילות הספורטיבית?
לאחרונה אירח Ronny Daniel בפודקאסט שלו "שמונה שאלות על" את Shay Golub ממיזם אינקלוז'ן לשיחה על הקשר המעניין בין ספורט לקיימות.

קישור להאזנה בתגובה הראשונה. נשמח למחשבות ושאלות שלכם בנושא.

18/04/2021

אחד הפרויקטים המשמעותיים שלנו בשנה האחרונה הוא כתיבתה של 'תוכנית חירום להפחתת האלימות והפשיעה באום אל פאחם'.

פרויקט מלא תקווה, שיצא לפועל בזכות תמיכת קרן מובאדאראת, בזכות החשיבה המשותפת עם עמותת "סיכוי" ומעל הכל, בזכות המחויבות של ראש העיר ד"ר סמיר מחאמיד שבתחושת השליחות סחף איתו את כל צוות העירייה.

כעת, אחרי עשרות ראיונות עומק שערכנו עם א/נשים בתוך ומחוץ לעיר, סיורים, ניתוח נתונים וסקירת ספרות, תמונת המצב מתחילה להתבהר ומסקנות אופרטיביות מתחילות לצוף. בתובנה מהותית אחת אנו יכולים לשתף כבר כעת:
הגברה משמעותית של הפעילות המשטרתית אל מול גילויי אלימות ופשיעה מאורגנת היא הכרח שקשה להפריז בחשיבותו. עם זאת, הגברת האכיפה לבדה, לא תוכל לשנות כיוון. נדרש מודל פעולה רב תחומי ואינטגרטיבי שמאתר נקודות מינוף פוטנציאליות במדיניות העירונית, במארג החברתי ובמרחב האורבני. פעולה משולבת ביחס לנקודות אלה יכולה לחולל שינוי משמעותי ברמת האלימות. על מודל פעולה כזה אנו עובדים בימים אלה.

הנושא בוער, בכל מובן, מבטיחים להמשיך לעדכן כאן בקרוב.

ובינתיים, אם הטקסט הידהד לכם נקודת מבט אישית על הנושא, אם אתם מכירים קול שחשוב שנשמע, מאמר שחובה שנקרא, כתבו לנו!

بلدية ام الفحم - الصفحة الرسمية עיריית אום אל פחם
דר. סמיר מחאמיד
Shay Golub
Raphael Cohen
Shirley Racah
יערה רוזנר
עמותת סיכוי جمعية سيكوي

03/03/2021

ב-2019 יצא לדרך באופן רשמי פרויקט נרחב לשילוב הקהילה האתיופית בספורט.

במסגרת הפרויקט נבנו מספר מסלולי פעילות, שמטרתם לתמרץ רשויות מקומיות לצד אגודות ספורט, לשלב את בני הקהילה האתיופית בספורט העירוני בענפים תחרותיים. השילוב יכול להיות הן כשחקנים ושחקניות והן כאנשי מקצוע, על ידי סבסוד מלא של ההכשרות המקצועיות שלהם.

מומחה הספורט והקהילה שלנו Shay Golub קידם שיתוף ציבור עם פעילי ספורט ברחובות, שהוביל מחזיק תיק השכונות בעיר שאול צגהון .
במסגרת הזו, למדנו לעומק את הצרכים והמוטיבציות של הפעילים.
במקביל הצלחנו גם לרתום את FARE network - הרשת האירופאית למאבק בגזענות בכדורגל, שפועלת תחת התאחדות הכדורגל האירופאית.
בתוך זמן קצר, בזכות גיבוי של מחלקת הספורט המקומית ומחזיק תיק הספורט, נשלחו מספר פעילי ספורט מקומיים לקורסים מקצועיים, והיד עוד נטויה.
אלו יחזרו לעיר, ויועסקו במסגרת הפרויקט במסגרות ספורט עירוניות במהלך השנתיים הקרובות.

כאשר הבנו שאחת הבעיות המרכזיות בקידום הפרויקט היא אי ידיעה על הפרויקט ברשויות מקומיות רלוונטיות, כתבתנו מכתב לרשויות מקומיות המפרט על הפרויקט ועל התהליך שהרשות המקומית נדרשת לעשות כדי לקחת בו חלק. בצורה זו זכינו לסייע לעוד מספר רשויות לקדם את הנושא.
מוזמנים לפנות אלינו לקדם את הנושא ברשות שלכם.