08/09/2026
נגמרה הבושה | בנוסף לבריטניה: צרפת, קנדה, דנמרק, פינלנד, איסלנד, אירלנד, נורבגיה, פולין, פורטוגל, ספרד ושבדיה מכריזות על איסור סחר מוצרים מיהודה שומרון.
ממשלת בריטניה מחריפה את הקו האנטי-ישראלי ומובילה חזית בינלאומית נגד ההתיישבות ביהודה ושומרון • שר החוץ אד מיליבנד הכריז על איסור יבוא מההתיישבות, סנקציות נגד חברות ואנשים המסייעים להרחבתה והגבלות נוספות על יצוא נשק • שורת מדינות מצטרפות למהלך • בישראל מאיימים בתגובה חריפה
ממשלת בריטניה מחריפה משמעותית את הקו האנטי-ישראלי ומובילה חזית בינלאומית נגד ההתיישבות ביהודה ושומרון: שר החוץ הבריטי אד מיליבנד הכריז היום (שלישי) בפרלמנט על איסור יבוא סחורות מההתיישבות ועל משטר סנקציות חדש נגד חברות ואנשים המספקים שירותים להרחבתה.
למהלך מצטרפות שורה של מדינות, ובהן צרפת, קנדה, דנמרק, פינלנד, איסלנד, אירלנד, נורווגיה, פולין, פורטוגל, ספרד ושוודיה. בכך הופך המהלך הבריטי מצעד חד-צדדי לניסיון להקים חזית בינלאומית שתפעיל לחץ כלכלי על ההתיישבות הישראלית ביהודה ושומרון.
במהלך נאומו אימץ מיליבנד שורה של טענות קשות נגד ישראל וההתיישבות. "אוכלוסיית המתנחלים בגדה המערבית הכפילה את עצמה מאז הסכמי אוסלו. יותר התנחלויות נבנו תחת הממשלה הזאת מאשר בעשרים השנים האחרונות. משפחות פלשתיניות נעקרו, בתים נהרסו", טען לקול תרועות בפרלמנט. ממשלת בריטניה אף הסכימה לטענה שלפיה מתרחש "טיהור אתני" ביהודה ושומרון.
כחלק מהמתקפה גייס שר החוץ הבריטי גם את ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, וציטט את דבריו נגד ההתיישבות: "מדובר בניסיון אלים ופושע כדי לקרוא בעלות על שטחים ביהודה ושומרון".
מיליבנד הודיע כי בריטניה תטיל איסור על יבוא סחורות מ"ההתנחלויות הבלתי חוקיות בשטחים הכבושים", כלשונו, ותציג משטר סנקציות מקיף חדש. הסנקציות יוכלו לחול גם על חברות ואנשים המספקים שירותי בנייה, תשתיות, מימון ונדל"ן לצורך הרחבת ההתיישבות. הצעדים צפויים להיכנס לתוקף בתוך שישה עד תשעה חודשים.
שר החוץ הבריטי הודיע על צעד נוסף: מעתה בריטניה תסרב לבקשות לרישיונות ליצוא נשק וליצוא אחר שלדבריה "תורם באופן מהותי לכיבוש". בכך מרחיבה לונדון את המהלך מעבר לסחר ישיר עם ההתיישבות גם להגבלות על יצוא שעלול, לשיטתה, לסייע לפעילות הישראלית ביהודה ושומרון.
במקביל ניסה מיליבנד להבהיר כי המהלך אינו מכוון נגד כלל המשק הישראלי, ואמר כי בריטניה תומכת בהמשך הסחר עם ישראל בתחומי הקו הירוק. לונדון כבר הדגישה בעבר כי היא מבקשת להבחין בין הסחר עם ישראל לבין פעילות כלכלית הקשורה להתיישבות.
את המתקפה עטף מיליבנד במס שפתיים לישראל, כשהזכיר את זכותה להתקיים, את הטבח שביצע חמאס ב-7 באוקטובר ואף את העובדה שישראל העניקה בית לסבתו לאחר השואה. אלא שההתייחסות הקצרה שימשה בעיקר הקדמה לנאום שבמרכזו האשמות חריפות נגד ממשלת ישראל והכרזה על צעדים כלכליים נגדה.
"היום אנו מציינים את תחילתה של גישה חדשה, לחשוף עוולות ולפעול נגדן", הצהיר. "המחלוקת שלנו אינה עם העם בישראל, אלא עם התנהלות הממשלה שלו". בהמשך אמר כי הוא חש "תחושת בושה גדולה על מה שמתרחש בפלשתין", וכינה את המתרחש ברצועת עזה "כתם על המצפון" של בריטניה.
מיליבנד הבהיר כי "הבטחת פתרון שתי המדינות היא המצפן המרכזי של מדיניות הממשלה הזאת", וכי מטרת הצעדים היא לשמר את האפשרות להקמת מדינה פלשתינית. לצד המתקפה על ישראל הודיע גם על סנקציות נגד הזרוע הכלכלית של חיזבאללה, אל-קרד אל-חסן.
המהלך מסמן עליית מדרגה ביחסה של בריטניה לישראל: לא עוד גינויים וסנקציות נקודתיות בלבד, אלא ניסיון להוביל מהלך בינלאומי שיפגע כלכלית בהתיישבות, בחברות המסייעות לה וביצוא הקשור לפעילות הישראלית ביהודה ושומרון. בישראל כבר מאיימים בתגובה חריפה; שר החוץ גדעון סער הזהיר כי "אם בריטניה תפעל נגד ישראל, ישראל תפעל נגד בריטניה".
