19/05/2026
עוד יומיים ערב שבועות.
חג מתן תורה, חג הביכורים, החג של החקלאים, החג של החיבור לאדמה הזו עליה אנו חיים. חג השבועות הוא החג אליו אני הכי מחובר מכל חגי ישראל. בדרך כלל אינני נוהג לצאת בחגים מהכפר בו אני חי, אך השנה החלטתי להשתתף ביום-חג זה ביריד תוצרת ואעביר את בוקר החג, יום שישי ה22/5 בשוק התוצרת "גלם" שבבית רדיקל בתל-אביב. אני מרגיש שמחובתי לכתוב כאן כמה מילים, לרגל החג, על החקלאות והייצרנות המקומית.
השנים האחרונות לא קלות לחקלאים בארץ ואפילו קשות. עוד הרבה לפני המלחמות-הלא-נגמרות שמקשות על כולנו, סובלים חקלאי ישראל מתת יצוג בכנסת וממדיניות ממשלתית הנוטה לתעדף עסקנות-של-סוחרים על פני יצרנות. ככה זה כשבכל המשרדים הרלוונטיים לחקלאות ולתוצרת החקלאית המקומית יושבים אנשים שמעולם לא ייצרו בידיים שלהם כלום ובטח שלא גידלו מלפפון או אבוקדו. זה בעיקר צורם בימים אלו בהם מופקרים חקלאי הגליל לגורלם, נאבקים לבד להאחז בקרקע, נאבקים בפרוטקשן כשברקע פס-קול של רעשי המלחמה המכונה "הפסקת האש"
אבל זו רשימה לחג השבועות והמטרה שלה איננה להתבכיין על מצב החקלאות בארץ, אלא לתת את כל התורה כולה על רגל אחת. כי אחרי הכל זהו חג מתן תורה ומישהו צריך לתת אותה...
אז אעשה את זה קצר, כי בכל זאת לא קל לעמוד הרבה זמן על רגל אחת.
כל התורה כולה על רגל אחת:
החקלאות המקומית היא הבסיס לחיים בארץ הזו. קודם כל מגדלים אוכל, אחר-כך אפשר לברבר אידאולוגיה, כלכלה וכל היתר.
תזכרו את זה כשאתם עורכים את הקניות לחג. בעיקר בשבועות. זה החג החקלאי שלנו, החג של התוצרת החקלאית המקומית. חג של חיבור לקרקע.
אנחנו כעם צריכים את החקלאות כדי באמת להיות נטועים בארץ הזו, חקלאי ישראל והייצרנים המקומיים הקטנים זקוקים לתמיכה של כולנו, עוברות עליהם שנים קשות.
בואו לבית רדיקל ביום שישי בבוקר, תרכשו תוצרת מקומית, תכירו את היצרנים, תתחברו לארץ הזו.
אני אהיה שם אם היינות שלי ויהיו שם עוד יצרנים מעולים.
חג שמח
