26/10/2022
נפגשנו לראשונה, לפני חודשיים.
וכששאלתי אותה מהן המטרות שלה?מה היא מבקשת לעצמה?
היא ענתה בקולה הנמוך מאוד-
"להאמין בעצמי, להאמין שאני יכולה, מסוגלת להביע את דעתי,להשמיע את קולי מבלי לחשוש"
*היא נערה בת 15.5, עדינה .
טון הדיבור שלה נמוך במיוחד, היא גם כותבת מאוד מאוד קטן.
אני מאוד מתאמצת לשמוע אותה.
מפגישה לפגישה, נוצר אמון והיא סומכת עליי , משתפת את מה שמעיק עליה.
היא מדברת על מקומה בבית הספר, בכיתה, בין החברות
על הדברים שמטרידים אותה .
ואני, אני יודעת שיש שם :"פיל בחדר"
יש את ה"נעלם" שהיא עדיין לא שיתפה.
הטריגר שהוביל אותה להערכה עצמית מאוד נמוכה, לחששות להביע את עצמה, להשתיק את קולה.
*בפגישה שלנו השבוע, שאלתי אותה אם זה בסדר שאשאל שאלות שלאו דווקא קשורות להתנהלות בבית הספר, לחברות ,לכיתה.
היא השיבה בחיוב
ואז -שאלתי :" האם היא לקחה על עצמה את תפקיד הילדה המרצה?האם היא מתנהלת בבית כילדה הורית? דואגת שלאבא ואימא לא יהיה קשה, שלא יתאכזבו ממנה, כפי שקרה עם אחותה הגדולה ממנה(טריגר)
(ההתנהלות של אחותה גרמה לקשיים רבים בבית עד כדי שיח על פירוק המשפחה).
ואז, היתה שתיקה
והיא הזילה דמעה וענתה -
" כן,
אני מאוד נזהרת, לא רוצה לגרום צער להוריי, לגרום לאכזבה, נמנעת מויכוחים.
לא סומכת על חברות, לא מאמינה שאני יכולה להצליח בלימודים, חוששת להיכשל
וזה מלווה אותי יום יום"
ואז הגיעה ההקלה.
**
יש עוד דרך ארוכה לפנינו .
ומה עשינו בתום הפגישה-
שאלתי אותה, עם מי מההורים היא מרגישה מספיק פתוח לשתף,והיא ענתה, "עם אימא"
הנחיתי אותה לקבוע פגישה מסודרת עם אימא שלה, לצאת מהבית למקום שקט, מקום ללא הסחות דעת ולשתף בכל מה שהיא סיפרה לי.
*במקביל, שוחחתי עם האימא, הנחיתי גם אותה איך לנהוג במהלך הפגישה.
להקשיב,לא לבקר, לקבל ולהכיל.
והיא הבטיחה שתעדכן אותי.
אני ממתינה בסבלנות😊
בטוחה שהשיחה ביניהן תהיה טובה ותתרום רבות לתהליך.
ולינוי(שם בדוי)הנערה העדינה והשברירית
תגשים את המטרות והיעדים שהציבה לעצמה.
*תהליכים כאלה ועוד רבים אחרים, אני חווה יחד עם הנערות/נערים
ילדים וילדות שמגיעים אליי .
מביטים יחד לעתיד אחר, טוב יותר.
כאן ניתן לראות פרטים על התוכנית:
https://www.etihelos.com/emotionaltherapy
מאחלת להם הצלחה והגשמת המטרות והיעדים.
ולי, שאלווה , אתמוך ובעיקר אקשיב לצרכים שלהם.
שתמיד נהיה בשיח של תקשורת והקשבה
אתי💝