04/07/2023
הטרגדיה של החרם- עדות.
"אני חולה במחלה סופנית ואני רוצה לראות מישהו מעיז לומר לי אחרת. אז Want a Fenta(nyl)? עכשיו כשאני נכה *גם* פיזית יש הוכחה גלויה לסבל שלי. כי על כל מקרה התאבדות שעולה לחדשות לאחרונה זה מעט מתוך הרבה שלא עלו בסיכום קטנטן של שני משפטים
-חרם ומוות בנסיבות טראגיות.
״החרם כבר היה, הוא נגמר״ אז זהו שלא. את החרם הזה אני חיה כל רגע והוא מתבטא אצלי בכל דבר בחיי היום יום שלי. ״הם רק ילדים, הם לא ידעו מה הם עושים״ -הם ללא ספק ילדים, אבל הם חד משמעית יודעים בדיוק מה הם עושים, הם לא ידעו את ההשלכות. להם לא נגמרו החיים באותו הרגע, לי גם לא *בהגדרתם*.
כ-400 אנשים מתאבדים מידי שנה בישראל לתקשורת בדר״כ מדווחים רק בני הנוער, אבל עברתי את גיל 18, אני בת 19… אה כן ואני גם בחיים, כי לשום מקום לא מדווחים מספר האנשים שבאמת מתים בישראל. איפה כתוב כמה באמת ניסו והתעוררו בביה״ח? או כמה מתמודדי נפש באופן כללי שעוד נמצאים “בחיים”? נו אז נמשיך להראות בחדשות על מערכת הבריאות המתקדמת ועל הפיתוחים החדשניים אבל מי זכאי להשתמש בהם? כמה זמן צריך לחכות? כמה זה עולה? בתור חולה סופנית אני אשרוד עד אז?
מעבר לזה שבגיל 18 המדינה סוגרת את כל הדלתות, אתם מודעים למה שהולך בבתי חולים? מערכת הבריאות הנפשית קורסת. מקווה שיבוא יום ומישהו יסתכל במצלמות, הרי מרושת שם 24/7, שמישהו יציץ ויבין שיסתכל על רשימות ההמתנה לכל מרכז סיוע לנפגעי נפש או מחלקה פסיכיאטרית למיניהן ובתים מאזנים וכמובן המחירים באופן פרטי כי אין ברירה. זה באמת יוקר המחיה. הזכרתי קודם חרם, גם אני עברתי חרמות, אני עדיין בחיים גם אחרי 3 נסיונות שבכלל לא סמוכים לחרם, אבל לא קמתי חזקה יותר, ההפך, יש לי פוסט טראומה מורכבת כתוצאה ממה שעברתי. זה מתבטא בכך שאפילו דברים בסיסיים אין לי אפשרות לעשות כבר שנים כמו: לישון, ללכת לקנות בסופר/חנות ולעמוד בתור, ללמוד, לדבר, ללכת, לאכול במסעדה, להתגייס לצבא, לקום מהמיטה, להתקלח, למדוד בגדים בחנות, והכי גרוע ליצור קשרים עם אנשים חדשים בלי לפחד שיעזבו, וכל מהלך יום רגיל אני צריכה לחשוב מאה פעמים האם זה ילווה גם היום בטריגרים שיגררו איתם התקפי חרדה, פלאשבקים, ניתוקים, סיוטים בלילות, רעד, גמגום, סחרחורות עד אובדן הכרה, בכי, והאם אסיים את היום עם צלקת נוספת ושלולית דם. אז המדבקת פנטה הזו היא בשביל הכאבים הפיזיים שנגרמו מהכאב הנפשי ניסיון התאבדות שלישי
-נכות פיזית לכל החיים. וזה נקרא למות ולהמשיך לחיות. אז אני עדיין לא חולה סופנית?"
ב9.7 ניפגש למפגש חרום לעצור את החרם הבא בראשון לציון מנהלים ,מורים והורים שרוצים לעשות שינוי.
כי אנחנו לא יודעים מה תהיה הטרגדיה...ומתי.