19/08/2017
טיפול באמנות זה לא חוג יצירה
מחקר חדש מוכיח כי לפעילות יצירה יש אולי השפעה מרגיעה במצב של דיכאון קליני, אבל טיפול באמנות הוא יעיל מבחינה טיפולית. מה הסיבות להבדלים המהותיים בין פעילות יצירה לבין טיפול באמנות?
16.08.2017 12:41
איתן גילור מילר
ידוע שתהליכי יצירה אמנותית משמשים אותנו למטרות רבות כמו לויסות עצמי וחקירה עצמית ואפשר למצוא אותם בכל צורה ומקום. כבני אנוש, לאורך כל ההיסטוריה, נעזרנו בביטוי היצירתי דרך אמנות חזותית, תנועה ומחול, מוסיקה וקול, דרמה ומשחקי דמיון. דווקא ההיבט האבולוציוני הזה מעלה לא פעם את השאלה, האם השימוש באמנות יכול להיות כלי טיפולי? השאלה הזו ממשיכה לאיים על המקצוע שנקרא "טיפול באמנויות". הקושי להגדיר מהו טיפול באמנות, מקשה להגדיר אותו כמקצוע נפרד ושונה מגישות של עזרה עצמית.
לא צריך לחפש הרבה במדיה החברתית כדי לראות איך בקלות המושג "טיפול באמנות" הופך לתיאור של כל פעילות יצירה שתפקידה לגרום למישהו "להרגיש טוב". דוגמה טובה לכך היא ספר הצביעה למבוגרים שנקרא "טיפול באמנות" ומופץ בחנויות הספרים וברשת. אלו שנלהבים אחר חוברות צביעה למבוגרים טוענים שזה כלי למדיטציה או להגברת מודעות בשיטת מיינדפולנס (Mindfulness), ושיש לזה השפעות רחבות יותר מאשר להרגיע או להסיח את הדעת. חוגי יצירה, ציור ופיסול לילדים ומבוגרים מציעים לסייע להתמודד עם משברים ולהביא לשינויים בעולם הנפשי.
צוות חוקרים בהונג קונג, נאן והו, ערכו לאחרונה השוואה בין קבוצת טיפול באמנות לבין קבוצת יצירה. הקבוצה הטיפולית התקיימה בהנחיית מטפלים באמנות שעשו שימוש בחימר ככלי עבודה מרכזי. הקבוצה השניה היתה קבוצת יצירה של אמנות חזותית. בשתי הקבוצות השתתפו חולים הסובלים מדיכאון קליני. המחקר הזה הוא ייחודי כיוון שזו הפעם הראשונה שבדקו את היעילות של טיפול קצר טווח באמצעות חימר על מבוגרים שסובלים מדיכאון קליני. המחקר בדק האם הטיפול באמנות באמצעות החימר יכול להפחית סימפטומים, לשפר את הבריאות הכללית, את תחושת איכות החיים ואת יכולת ההבעה הרגשית.
כדי להעריך את יעילות ההשתתפות בכל קבוצה, בחנו, בעזרת מבדקים, את מצבם של כ-100 משתתפים לפני ואחרי המפגשים הקבוצתיים. כל המטופלים קיבלו טיפול תרופתי. הפעילות הקבוצתית ארכה 6 שבועות ובכל שבוע היה מפגש של שעתיים וחצי. מפגשי הטיפול באמנות באמצעות חימר הונחו על ידי מטפל באמנות מוסמך. המטופלים יצרו בחימר, שוחחו על תהליכי היצירה ועל חווית היצירה. בקבוצות הבקרה, התדירות כמו גם משך המפגש היו זהים. בקבוצות היו עובדים סוציאלים והוצעו פעילויות יצירה כמו צביעת מנדלות, הקשבה למוזיקה ושיתוף מילולי.
תוצאות המחקר מצביעות שבהשוואה לקבוצת היצירה, הטיפול באמצעות החימר היה יעיל יותר בהפחתת הדיכאון ובשיפור בתפקוד היומיומי, כמו גם בתפקוד הבריאותי ובתחושת איכות חיים טובה. מהתוצאות נראה כי השפעת הטיפול הלכה והעצימה גם תקופה מסוימת לאחר תום הטיפול. סדרת מבדקים נוספת שנערכה שלושה שבועות לאחר תום הטיפול הקבוצתי, הציגה אצל קבוצת המטופלים בחימר, שיפור משמעותי במדדים מסוימים בהם לא נראה שינוי במבדקים שנעשו מיד לאחר תום הטיפול.
המחקר, שמטרתו היתה לבחון את ההשפעה של הטיפול באמצעות החימר על הסובלים מדיכאון קליני, שופך אור גם על המשמעות של המקצוע "טיפול באמנות" בשונה מכל מסגרת אחרת העוסקת ביצירה. אכן, לפעילות היצירה עצמה יש השלכות חיוביות רבות. עם זאת, החוויה העמוקה של טיפול באמנות אינה מבוססת רק על ביטוי יצירתי מענג. היא מבוססת על שני מושגי יסוד. ראשית, מדובר בשימוש בהתערבות טיפולית. התערבות טיפולית הוא מושג מעולם הפסיכולוגיה שמתאר את מה שהמטפל (הפסיכולוג, המטפל באמנויות או העובד הסוציאלי) עושה על מנת לקדם את המטופל והתהליך הטיפולי. כמטפל באמנות, אני משתמש באותן התערבויות טיפוליות של כלל מקצועות הטיפול, כמו למשל שימוש בפרשנות, אך גם בהתערבויות טיפוליות מבוססות אמנות שיש להן משמעות ברובד חיי הנפש של המטופל, מתוך מטרה לעשות שינוי נפשי אצל המטופל. כמובן, התערבויות טיפוליות אלו לא קיימות בחוג יצירה או בפעילות יצירתית כזו או אחרת. התערבות טיפולית היא רכיב חיוני בטיפול נפשי (פסיכותרפיה) מכל סוג, והיא חלק משמעותי והכרחי במערכת היחסים הטיפוליים בטיפול באמנות, ותפקידה ליצור או לסייע לשינוי.
המרכיב השני בזכותו נבדל כל טיפול מכל מסגרת אחרת הוא היחסים הטיפוליים. היחסים שנוצרים בטיפול באמצעות אמנות מאופיינים באיכויות בין אישיות והתכווננות קשובה שתומכים בכוחות המרפאים של האמנות. בשורה התחתונה, השינוי, ההתאוששות והריפוי, תלויים במערכת היחסים בין המטפל למטופל ובהתערבות הטיפולית שנמצאת במרכז תהליכי הטיפול שנקרא טיפול באמנויות.
תהליכי היצירה עצמם מאפשרים לא פעם להשיב כוחות ולסייע בהתמודדויות עם טראומה, משבר או אובדן, או פשוט כאמצעי להפחתת מתח. רוב המטפלים באמנויות הגיעו למקצוע בגלל שגילו את ייעודם דרך חוויות כאלו באמצעות האמנות. אבל היצירה האמנותית לבדה, ללא התערבויות טיפוליות מבוססות אמנות ומערכות יחסים שתומכות בהתערבויות אלה, היא חוג יצירה ולא טיפול באמנות. כדי שתהליכי היצירה יהיו בעלי משמעות טיפולית, בעלי כוח ליצור שינוי וריפוי, יש משמעות למערכת היחסים עם המטפל המוסמך והמקצועי שיודע לעשות שימוש נכון בכלים המקצועיים.
המחקר :
Nan, J. K. M, & Ho. R. T.H. (2017). Effects of clay art therapy on adult outpatients with major depressive disorder: A randomized controlled trial. Journal of Affective Disorders, 217, 237-245.
