29/04/2018
זכויות ידועה בציבור בירושה:
חוק הירושה (סעיף 56) קובע כי איש ואישה החיים חיי משפחה במשק בית משותף, אף אם אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו לא היה נשוי לאדם אחר, יירש בן הזוג את בן זוגו לחיים כאילו היו נשואים.
הנה כי כן ידועים בציבור יורשים האחד את השני כאילו היו נשואים.
מה התנאים להכרה בבני זוג כידועים בציבור?
התנאי הראשון הינו כי על בני הזוג לקיים חיי משפחה.
חיי משפחה - משמעם, כי בין בני הזוג מתקיימים חיים של אהבה, חיבה וחיים אינטימיים בדומה לקיומם אצל בני זוג נשואים.
כמו כן, צריך שבני הזוג יקיימו משק בית משותף.
ניהול משק בית משותף - משמעו קיומם של אלמנטים משותפים בחיים הכלכליים של בני הזוג כגון: חשבונות משותפים, שימוש משותף בהכנסות, רכישות משותפות, נשיאה שווה בנטל וכיוצ"ב.
אין הכרח כי כלל האלמנטים יתקיימו בבני הזוג אך ככל שיתקיימו יותר אלמנטים המצביעים על שיתוף כך יקל להוכיח את היותם של בני הזוג ידועים בציבור.
מגורים משותפים מהווים נדבך מרכזי אך לא הכרחי בהוכחת היותם של בני הזוג ידועים בציבור וייתכן כי אף בני זוג החיים בנפרד יחשבו ידועים בציבור.
גם מגורים משותפים משך תקופת זמן ארוכה, איננו תנאי הכרחי וייתכן כי בני זוג יחשבו ידועים בציבור אף אם התגוררו יחדיו משך תקופת קצרה בת מספר חודשים בלבד, ואף ייתכנו מצבים שבני זוג שאינם מתגוררים יחדיו יחשבו לידועים בציבור בהתקיים תנאים המצביעים על היותם ידועים בציבור, ועל ידי מתן הסבר לעובדה כי אינם מתגוררים יחדיו, כגון: מגורים לסירוגין בדירתו של כל אחד מבני הזוג או מניעה אובייקטיבית כגון מחלה המונעת מגורים משותפים.
בני זוג שמתקיימים בהם התנאים כאמור ייחשבו לידועים בציבור וירשו כל אחד מחצית מעיזבונו של בן הזוג שנפטר.
הכרה או אי הכרה בבני זוג כידועים בציבור יכולה להיות בעלת השלכות משמעותיות נוספות מלבד לעניין ירושה כאמור, הן במערכת היחסים שבין בני הזוג עצמם, כגון זכותו של הידוע בציבור למחצית הזכויות שנצברו על ידי בני הזוג במהלך החיים המשותפים, והן במערכת היחסים שבינם לבין מוסדות וצדדים שלישיים, ביטוח לאומי, קרנות פנסיה ועוד, שם הכרה בבני זוג כידועים בציבור עשויה להקנות זכויות מחד ולמנוע הטבות מאידך.
לעיתים עקב חוסר מודעות, אי ידיעת החוק או היסח הדעת ייתכנו מצבים בהם הידוע בציבור יירש מחצית מעיזבון בן זוגו, זאת אף אם בן הזוג שנפטר אילו נשאל טרם פטירתו, היה מעדיף כי חלוקת עיזבונו לאחר מותו תהיה שונה.
מצב דברים שכזה ייתכן לרוב, כאשר בן הזוג הנפטר היה נשוי לאחרת ונולדו לו ממנה ילדים טרם גירושיו ממנה.
יודגש כי ידועה בציבור לא זו בלבד שהיא יורשת מחצית מעיזבון בן זוגה, אלא שהיא זכאית כאמור מתוקף היותה ידועה בציבור, גם למחצית מהזכויות שנצברו על ידי בני הזוג במהלך חייהם המשותפים.
כך אם בן זוג החי עם בת זוגו, כידועים בציבור, ירכוש דירת מגורים במהלך חייהם המשותפים ואף אם זו תירשם על שמו בלבד - הרי שהידועה בציבור עשויה להיות זכאית למחצית שוויה של הדירה מתוקף היותה בת הזוג של בן הזוג שנפטר, וכמו כן תהיה זכאית, ככל שלבן הזוג ילדים, למחצית ממחצית הזכויות הנותרות מתוקף זכותה כאמור לרשת אותו, דהיינו סך הכל ל-3/4 מהזכויות בדירה, כאשר ילדיו ירשו רק 1/4 מהזכויות בדירה.
לפיכך וככל שרצונו של מי מבני הזוג הידועים בציבור, להוריש את עזבונו באופן ובחלקים שונים מהקבוע בחוק, עליו לערוך צוואה בה יקבעו באופן מפורט יורשיו וחלקיהם בעיזבון.
בעת הפטירה, העיזבון יחולק אך ורק לפי הוראות הצוואה, והוראותיה של הצוואה יגברו על הוראות החוק כפי שפורטו לעיל.
