נולדתי ב 1992 במולדובה, לאחר כמעט 9 שנים בשנת 2000, בדיוק בחנוכה, עליתי לארץ.
אני תמיד אזכור את היום הגשום הזה מתי שנחת המטוס וההורים אמרו לי בקול נרגש "הגענו"!
במשך שבוע גרנו אצל חברים מאוד קרובים שלנו שעלו לפניינו. שבוע שלם לא הלכתי לביה"ס והכל היה ממש חדש ויפה. היתי ילדה מאוד טובה ושקטה ותמיד, אבל תמיד האמנתי בנסים ונפלאות. מאוחרי כל סיפור ששמעתי, בשבילי היה עולם שלם. כשהגעתי לביה"ס, קיבלו אותי
במילים עדינות "לא יפה". היתי.... רוסיה. וככה מגיל 9 למדתי להתגבר ולהתייצב מול בעיות. כל אתגר שנעמד בפני – שברתי אותו, כי ידעתי אם אני לא אשבור – אני אשבר.
בתור ילדה קטנה אהבתי מאוד לרקוד וכמובן שנרשמתי לחוג של ריקודים סלוניים. למרות שבכיתה שלי עדיין צחקו עליי, המשכתי ללכת לחוג. היתה לי הרגשה שכל מה שאני אוהבת, פסול מראש. למרות הצחקוקים שהיו מאוחרי הגב, בחרתי בהצלחה והגעתי למקום ראשון בצפון. מה שנשאר לי זה רק להגיע לעוד שעורים, להתמיד ולנסוע לאליפות ישראל.... אבל, להורים שלי נגמר התקציב והם לא יכלו יותר להרשות לעצמם לממן את החוג והשמלות והתחרויות שלי. נאלצתי לפרוש (היתי אז כבר בת 13).
עברו להם שנתיים, כבר בגיל 15 היה לי מאוד ברור מה אני שווה ומה אני רוצה להשיג בחיים.
ולכן היה לי ברור שכדי להצליח אני צריכה להסתובב עם אנשים מצליחים ועם תוצאות טובות כמו שרציתי שיהיו גם לי. לכן, ביחד עם חברה מאוד קרובה שליוותה אותי לאורך כל החיים (מרינה), נרשמנו לקורס תלת שנתי שהקנה לנו 500 שעות אקדמיות במנהל עסקים – יוניסטירים. במסגרת הקורס אני ביחד עם הקבוצה הקמנו חברת סטארט אפ בשם "פוינט" בה ניהלתי את כל מערך השיווק. בנוסף זכינו מקום ראשון בתחרות יזם השנה ברקע הקהילתי. (כמה שנים אחריי, זכיתי גם להיות שופטת בתחרות הארצית ליזמים צעירים מטעם הקורס)
ידעתי שיקח לי לסיים את הקורס 3 שנים, ואני רציתי להתקדם הלאה. לכן במקביל אני הגעתי למערכת הבחירות. שם התעסקתי בשיווק טלפוני, חלוקת פליירים, הזנת נתונים למחשב ובקיצור כל מה שצריך על מנת לעזור למועמד להצליח ולי להיות בקשר עם אנשים מצליחים. התחלתי להכיר אנשים, להסתובב במסיבות ולעזור בקמפיינים של הבחירות. שם הכרתי את בעלי לעתיד – מיכאל גורביץ'. יום אחד הזמינו אותי לבוא לרקוד סלסה וכשהגעתי לשם הסתבר שמיכאל הוא גם הבעלים של הביה"ס לריקודים לטיניים. המשכתי ללכת לחוג, ועם הזמן הפכתי גם למדריכה. הופעתי מספר פעמים בעיר ובגיל 17 התחלנו לצאת עם מיכאל. שנתיים אחרי, הוא הציע לי נישואין וטסנו לפראג להתחתן, כעבור עוד שנתיים נולד לנו בן מתוק – נתנאל.
היום אני בת 21, נשואה, אמא לנתנאל. ב-3 שנים האחרונות היתי כבר בלמעלה מ30 חופשות, גם בארץ וגם בחו"ל, בינהן: שוויץ, לונדון, פראג, צרפת, מקסיקו (ה-חופשה) ועוד (כמו שאפשר להבין - אני אוהבת לטייל ), ניהלתי קמפיין נוסף של בחירות בו עזרתי להכין את התוכן ותרגמתי את כל העיתון מעברית לרוסית ולהיפך (כתוצאה המועמד זכה ב 3 מנדתים וקיבל תפקיד של מ"מ ראש העיר), ולאחרונה הגשמתי חלום נוסף, בתור נציגה של חברה מובילה בישראל בתחום "מתנות מקוריות", התראיינתי בערוץ 9 (הערוץ המוביל בישראל בשפה הרוסית) וקיבלתי 8 דק' של שידור חיי.
כשאני מסתכלת אחורה, ברור לי שהרבה דברים שרציתי – הצלחתי להשיג. וכמובן יש עוד הרבה תכניות לעתיד!
