עגן ש"י חקירות והוצל"פ

05/11/2015

לעיונכם
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4720434,00.html

16/08/2015

רצוי שתבדקו לעומק את הפוליסות שלכם
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4690534,00.html

אביה של ח' נהרג בתאונת דרכים ולא השאיר צוואה. מי זכאי לקבל את כספי פוליסת הביטוח? על פי צו הירושה הסכום אמור להתחלק בין היורשים החוקיים, אך בחברת הביטוח בחרו בהגדרות מעורפלות

14/07/2015

סקס והעיר הגדולה

את התיק הזה אני כנראה לא אשכח.
המסמכים בתיק סיפרו על מקרה עצוב של בחורה מישוב קטן בדרום הארץ שהגיעה לעיר הגדולה תל אביב מיד אחרי הצבא, והחלה את חייה הבוגרים – עבודה, דירה שכורה עם שותפים – כמו רבים אחרים.

כשלוש שנים לאחר מכן עברה ת.ד. קשה, בעקבותיה, כך נטען, נפגעה יכולתה להתפרנס מעיסוקה טרום התאונה (מנהלת מחסן). בכתב התביעה טענה הנפגעת כי חייה הפרטיים וחיי המין שלה נפגעו כתוצאה מהפחד שתידחה על ידי בני המין השני בגלל הצלקות שנותרו על רגלה השמאלית – סיפור טראגי לכל הדעות.

דבר אחד תמוה עלה מהתיק: כתובת הנפגעת העידה כי הבחורה מנהלת אורח חיים יקר במיוחד ומתגוררת בדירת פאר בצפון ת"א. רכבה, אשר נפגע בתאונה, היה רכב חדיש ומאובזר היטב. יחד עם זאת, היא אינה עובדת כפי שהעלו כל החוקרים שעקבו אחריה וחקרו אותה.

ניחשתי שהמפתח לפיצוח התיק טמון בפער הזה, הלא הגיוני בין רמת החיים לגובה ההכנסה. יומיים מלאים ישב צוות מעקב בראשותי מתחת לביתה של הבחורה. לאכזבתנו הרבה, למעט שתי יציאות למכולת וחזרה (הבחורה רכשה חלב, קפה וסיגריות) ויציאה לארוחת בוקר עם חברות בבית הקפה קרוב, הבחורה לא יצאה מהבית. בבדיקת דו"חות המעקב של התצפיתנים בשטח, צד את עיני נתון אחד: תנועה ערה של גברים לתוך הבניין וממנו, משעות הצהריים המוקדמות ועד לשעות הערב המאוחרות.

ביום המעקב השלישי החלטתי למקם מצלמה בתוך הבניין, מול דלת הכניסה לדירת הבחורה. שבתי והדגשתי בפני האיש הטכני שלי כי אסור שהמצלמה תצלם לתוך הדירה, אלא רק את שטח הכניסה לדירה, מחשש לעבירה על חוקי הפרטיות – צילום מחוץ לדירתה של הבחורה הוא בכל זאת בשטח הציבורי של הבניין. ההימור הצליח – הגברים הרבים שנכנסו לבניין עלו במעלית היישר לדירתה. בדיקת סרט הוידיאו הוכיחה את מה שכבר ניחשנו – הבחורה התפרנסה ממתן שרותי מין. עתה לא נותר לנו אלא להוכיח באופן חד משמעי את האבחנה.

למחרת, סרקנו את כל המודעות בנושא שרותי ליווי שמצאנו, לאחר כמה שיחות ענתה לנו בחורה צעירה, ישראלית, היא הסבירה כי מדובר בה עצמה וכי היא מארחת בדירתה הפרטית בצפון ת"א. הבחורה הסבירה כי עלינו להגיע לרחוב מסויים בצפון העיר (רחוב מגוריה) ומשם להתקשר אליה והיא תנחה אותנו לדירתה. מיד שלחתי את אחד מחוקרי למקום כשהוא מצוייד בתיק עם מצלמה סמויה. החוקר התקשר אלי כשעתיים אח"כ, והעביר למשרד קלטת המתעדת את המפגש ביניהם – כולל התשלום.

למחרת בבוקר מיהרתי לחברת הביטוח ומסרתי את דו"ח החקירה ואת הקלטת. המלצתי באופן שאינו משתמע לשתי פנים לדחות את התביעה על הסף: הצלקת אינה נוראית, הכנסתה של הבחורה לא נפגעה (הרי לנערות ליווי תמיד יש ביקוש) ואשר ליחסיה עם המין השני – מה נאמר, הבחורה פשוט מקצוענית.

08/03/2015

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4633263,00.html

המחסן של ד' נפרץ ונגנב משם רכוש. למרות שעמד בכל דרישות המיגון, בחברת הביטוח המציאו סעיף שלטענתם פוטר אותם מתשלום. לשופטים בישראל אין סמכות לדחות על הסף טענות שווא והם נאלצים לקיים דיון משפטי. אך למרות שמתפקידם למגר תופעות כאלו בעזרת קנסות כואבים לחברות הביטוח - הם מעדיפים לוותר

22/02/2015

http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3652912,00.html?dcRef=ynet

ביהמ"ש: אב שאינו עומד בהסדרי הראייה עם ילדיו מטיל על האם הוצאות יתר. האם טענה למצוקה כלכלית והסתמכות על תרומות, האב טען שיש לו הוצאות רבות מאז התחתן בשנית - משפט, בארץ כלכליסט

22/02/2015

סיפור חדש מהחיים:
חיי כלב

כשיורם נכנס למשרדי, לא תיארתי לעצמי לאיזה סיפור אני נכנס.
יורם הופנה אלי ע"י אחת מעו"ד עימן אני נמצא בקשר עיסקי שוטף והוסבר לי על ידה, כי יורם מצוי במאבק גירושין. אתה תבין לבד כשתשוחח איתו אמרה.
יום למחרת הגיע יורם למשרד. יורם איש מבוגר מכובד עוסק במקצוע חופשי התיישב והחל לגולל את הסיפור, הוא וטליה נשואים 38 שנה, ובשנתיים האחרונות עלו הנישואים על שרטון. לבני הזוג רכוש רב שנצבר במהלך חייהם המשותפים וכיום הם עומדים להתגרש. שני ילדיהם גדולים ולכן אינם קשורים לעניין הגירושים.
יורם הסביר כי הוא רוצה מעקב אחרי אשתו. אני בטוח שיש לה מאהב אמר לי.
אחרי שסגרנו את פרטי העבודה ומועדה נפרדנו לשלום.
יום למחרת בשעה שש בבוקר, התייצבנו ליד ביתה של טליה. כעבור 20 דקות, נראתה הגברת כשהיא לבושה בחליפה מחוייטת יורדת מביתה מלווה בכלב רועה גרמני והחלה הולכת עימו לגינת הכלבים הסמוכה לביתה. לאחר ששיחקה עם הכלב כחצי שעה, שבה לביתה וכעבור מספר דקות יצאה ונסעה למקום עבודתה. אנו כמובן המשכנו במעקב אחריה לאורך כל היום.
בשעה חמש וחצי יצאה טליה מעבודתה ושבה לביתה. כעבור חצי שעה ירדה כשהיא מלווה בכלב ושוב צעדה לגינה שם שהתה כחצי שעה. לאחר מכן שבה הביתה ושוב לא יצאה מן הבית.
למחרת חזר הטקס על עצמו בדייקנות מפתיעה. כך נמשך הדבר משך כל ימי המעקב ללא שינוי.
בתום חמשת ימי המעקב שבתי ונפגשתי עם יורם. מסרתי לו את הדו"ח והתמונות וכמובן ציינתי כי לא נמצאה שום אינדיקציה כי לטליה יש מאהב. יורם הודה לי ודרכנו נפרדו.
חשבתי כי בכך תם הסיפור. אך לא כן.
כעבור שבועיים יצר עימי יורם קשר וביקש כי החוקרים שביצעו את המעקב יגיעו לבית המשפט בשבוע שלאחר מכן.
הבהרתי ליורם כי אין לנו על מה להעיד וכי לדעתי מדובר בהוצאה מיותרת. אך יורם בשלו וממשיך להתעקש.
ביום הדיון הגענו לבית המשפט ברמת גן, נכונים להעיד על ממצאינו שלמעשה לא קיימים.
במקום פגשתי את ידידתי עו"ד ושאלתי אותה האם נסתתרה בינתה? על מה אעיד על זה שכל מעשיה של טליה הסתכמו בהורדת הכלב ובפגישה עם שתי חברות במהלך חמישה ימי מעקב. ידידתי ששוב לא הצליחה לכבוש את צחוקה אמרה לי כן אנא העד על חיי הכלב, מה שאלתי אותה? כן אנא העד כיצד הכלב חי ומטופל וכי טליה אינה נמצאת בבית שעות ארוכות ובשעות אלה הכלב לבד.
לא ידעתי אם לצחוק או לבכות, הסתבר לי כי על כל הנושאים הכלכליים הצליחו בני הזוג להתגבר וכי כל מאבק הגירושים נסוב אך ורק על שאלת המשמורת על אותו רואה גרמני ומי יטפל בו טוב יותר, יורם או טליה.
מה אומר כל מי שהיה בביהמ"ש באותו היום צחק למראה שני חוקרים המעידים על איכות חייו של כלב.
לסיום אומר רק כי טובים כנראה חי הכלב מחיי הנישואים.

06/01/2015

אישה הוציאה נגד הגרוש שלה צו עיכוב יציאה מן הארץ תוך הסתרה של פרטים מהותיים. הגבר תבע ממנה 640 אלף שקל. מה קבע בית המשפט?

05/01/2015

בשנות ה-80 חמק ישראלי ממשפט על מרמה וברח לחו"ל. האישום התפוגג, אבל החוב על הערבות שהופרה המשיך לתפוח. מה קבע בית המשפט?

04/01/2015

לקרוא ולהפנים

בחברת הביטוח סרבו לקבל את תביעתה של משפחת נטע-חיים לפיצוי בגין נזקי הסערה, למרות שהביטוח כולל גם מקרה כזה, בטענה כי לא מכוסה נזק במקרה של "גשם שחדר מהתקרה". על טענה כזו כבר נקבע בעבר כי היא "הונאה של אנשים מהישוב". חבל שהמפקחת על הביטוח נותנת לכך יד

24/11/2014

הארכיאולוגים

בוקר חורף, גשום וקר. חזרתי מלילה ארוך של עבודה בשעה שבע בבוקר. אני שוכב במיטה, נים לא נים, משחזר בראש את אירועי הלילה. טלפון בהול מלקוח, עורך דין מחברת הביטוח, קרע את מחשבותי. נתבקשתי להגיע למשרדו במהירות האפשרית. שעה לאחר מכן הייתי במשרדו, מתעדכן בפרטי התיק. נשוא התיק, בחור כבן 30 תושב כפר ערבי בצפון הארץ, אשר נפגע בתאונת דרכים ונותר משותק בגפיו התחתונות. עורך הדין הסביר לי, שאני מוצאו האחרון. שלושה משרדי חקירות שונים ניסו לפצח את התיק – ללא הצלחה. לקחתי את התיק וחזרתי למשרד. הסתבר שהבחור היה בעל מסגריה בכפר ומאז התאונה אינו עובד. החקירות והמעקבים לא העלו דבר - הבחור נכה. עוד באותו היום שלחתי את אחד מחוקרי לכפר לרחרח ולהציץ במסגרייה. המידע שהביא החוקר גילה לי כי במסגרייה קיים וינץ' (וו הרמה המותקן על חצובה) חשמלי גדול.מסביב לפרט זה התחלנו בבניית סיפור הכיסוי. למחרת, מלווה בשני חוקרים וחוקרת ממשרדי, יצאנו לכפר. כחצי קילומטר צפונית לכפר מצאנו מערה והתחלנו מקימים "אתר חפירות ארכיאולוגי". במשך שבוע חפרנו וחפרנו, תוך שאנו מתיידדים עם תושבי הכפר ואף שוכרים חלק מהם כפועלים באתר. לאחר שבוע קרתה "תקלה נוראה" והווינץ' אותו הבאנו עימנו התקלקל. מיד התחלנו בהתייעצויות בהן שיתפנו את "פועלינו", תושבי הכפר. אחד הפועלים נזכר כי לאחד מאנשי הכפר יש וינץ חשמלי. הוא לא ציין את שמו של האיש ואנו הנחנו כי מדובר בתובע אותו אנו מחפשים. הפועל יצא וכעבור שעה שב עם איש מבוגר, שלא היה הנתבע, ועימו וינץ'. מיד שכרנו את שירותיו של האיש והמשכנו בחפירות. ברור היה לי כי גם על הווינץ' החדש להתקלקל. ואכן לא עבר זמן רב, ואף וינץ' זה הפסיק פעולתו. בעליו, שהרגיש לא נוח, שהרי קיבל כסף עבור השימוש במתקן, התחייב כי יביא לנו וינץ' חלופי ממסגריתו של אחיינו. ישבנו והמתנו ואכן לאחר שעה שב האיש ועימו מיודענו, המסגר הנכה, נוהג ברכב ועליו הווינץ. לאחר סיכום עלויות השכרת המתקן, החל הנכה לסייע לנו בחפירותינו הארכיאולוגיות, תוך שהוא מפעיל את הוינץ ומסייע לנו בהוצאת דליים מלאי אדמה מן האתר. מאחר ומדובר באתר היסטורי, לא התפלא איש כי אנו מסריטים את הכל בוידיאו. כך קיבלנו את המסגר הנכה צועד, מרים משקל ועובד. בסוף היום, לאחר שהודנו לידידנו החדש ושלשלנו סכום נאה לכיסו, נפרדנו בלחיצות ידיים חמות ובהבטחה להפגש בשנית. עוד באותו היום נסעתי לידידי בחברת הביטוח והקרנתי בפניו את הסרט. את פרצי צחוקו הרועם שמעו בכל הקומה. ובאשר למסגר – הבטחתי וקיימתי - הוא ואני נפגשנו שלושה חודשים מאוחר יותר בבית המשפט. מה רבה הייתה הפתעתו משהבין שהארכיאולוג המפורסם הוא לא אחר מאשר חוקר פרטי של חברת הבטוח שהנציח את "נכותו" הקשה.

17/11/2014

הבן הנסתר

הטלפון, לא הכין אותי למה שעמדתי לפגוש. שעה קודם, התקשרה אלי בחורה והציגה עצמה בשם טלי, לדבריה, קיבלה את הטלפון שלי מלקוחה לשעבר שהמליצה עלי בחום. היא נשמעה נסערת וביקשה להיפגש עוד באותו היום.
הסכמתי. כעבור שעתיים נפגשנו במשרדי.
טלי הגיעה ואכן הייתה נסערת. מכאן החלה מספרת כי לפני כשנתיים וחצי הכירה באינטרנט את אבי, אשר הציג עצמו כגרוש עם שני ילדים, עו"ד בהכשרתו ואיש עסקים במקצועו. השניים החלו לצאת וכעבור חצי שנה אף עברו לגור יחד ומזה כשנתיים הם גרים בדירתה של טלי. את ילדיו, לא פגשה. לדבריה, מאז גירושיו מאישתו ניתקו הילדים איתו כל קשר ואינם מעוניינים לראותו.
היא סיפרה כי בחודשים האחרונים, נעלם אבי פעמיים בשבוע בשעות אחה"צ, מנתק את המכשיר הנייד שברשותו ואינו עונה לשיחות. לדבריה , מששאלה אותו היכן הוא מבלה בזמן זה אמר לה כי הוא הולך לחדר כושר אך סירב למסור פרטים נוספים ואף חולל מהומה רבה בנושא בטענה שהיא אינה מאמינה לו.
כאשר שאלתי אותה מדוע היא כ"כ נסערת דווקא עכשיו? ענתה כי אתמול בעת שהייתה בדרכה מן העבודה הביתה הבחינה באבי כשהוא נוסע ברכב עם אישה אחרת. היא התקשרה אליו וכאשר שאלה אותו למקום הימצאו, ענה לה שהוא בדרכו מחיפה לחדר הכושר.
טלי לא אמרה דבר, אך לאחר התייעצות עם חברתה החליטה לפנות אלי במטרה שאעקוב אחרי אבי. אני בטוחה שהוא בוגד בי אמרה.
כבר למחרת התייצבנו בסמוך למשרדו של אבי והמתנו ליציאתו. לא חלף זמן רב והלה אכן יצא והחל נוסע לכיוון אחת מן השכונות הצפוניות בעיר, שם עצר ליד בית והמתין ברכב. לאחר מס' דקות יצאה מן הבית אישה מבט אחד בגברת הספיק לנו כדי להבין כי מדובר באישיות מוכרת מאוד אשר חזרה לאחרונה לארץ משהות ארוכת שנים בחו"ל.
השניים החלו בנסיעה, תוך שהם חוצים את העיר ויוצאים ממנה לכיוון אחת מערי הלווין הסמוכות, השניים חלפו על פני העיר והמשיכו עד הגיעם לבית חולים פרטי לחולי נפש, שם עצרו ויצאו יחד מן הרכב.
הם נכנסו לבית החולים יחד ופנו לחצר שם פגשו בחור צעיר בשנות העשרים לחייו. השניים ישבו עימו כשעתיים ואז שבו לרכב וחזרו לביתה של האישה. שם היא ירדה מן הרכב ואבי המשיך לביתו.
בו ביום דיווחתי לטלי על ממצאי ובקשתה הייתה כי אמשיך במעקב גם ביום שני שלאחר מכן. אכן שבנו ביום שני ועקבנו אחרי אבי ותוצאות המעקב היו זהות. הפעם החלטתי לרדת לשורש העניין וכבר למחרת שלחתי את איילה, אחת החוקרות ממשרדי לבית החולים מצויידת בסיפור כיסוי. איילה, שבה כעבור מס' שעות ודיווחה לי כי הבחור הצעיר הינו בנה של האישה שראינו ברכב בזמן המעקב. תהיתי לעצמי מה הקשר בין הבחור לאבי. בדיקה מהירה במשרד הפנים פתרה לי את התהיות, הבחור הינו בנו של אבי. הסתבר כי הוא נולד לשניים לפני שנים רבות עוד בטרם נישואיו הראשונים של אבי ומאז לידתו סבל מפיגור שכלי וממחלת נפש. אמו שעזבה את הארץ לקחה אותו איתה ואבי היה טס פעמיים בשנה לראותו. עתה משחזרה אמו לארץ, מקפיד אבי לבקר את בנו הנסתר פעמיים בשבוע.
עוד באותו היום הזמנתי את טלי למשרדי ומסרתי לה את ממצאי החקירה. טלי הודתה לי והלכה לדרכה.
כעבור שבוע, התקשרה אלי. הא סיפרה כי עוד באותו היום התעמתה עם אבי על ממצאי החקירה. אבי מצידו היה מופתע ואח"כ אישר את ממצאי החקירה. לדבריה הוא הסביר כי התבייש בעובדה שיש לו בן שסובל מפיגור ומחלת נפש וע"כ הסתיר את קיומו. לאחר שיישרו את ההדורים ביניהם לקח אבי את טלי לפגוש את בנו הנסתר.

29/06/2014

זקן זקן אבל......

את אריק אני מכיר שנים רבות, התגייסנו יחד לאותה יחידה אחרי הצבא ותקופה מסוימת שרתנו יחד. אריק נשאר בשירות ואילו אני פרשתי לעצמאות. פה ושם נפגשנו במהלך השנים באירועים שונים והקשר נשמר גם אם בצורה רופפת. שיחת הטלפון ממנו הייתה לכן מפתיעה בעיקר משום שביקש להתייעץ בעניין אישי. לאור בקשתו נפגשתי איתו כבר באותו הערב. בשיחה בינינו גולל בפני את חשדו כי אשתו מזה 17 שנה מנהלת רומן. ניסיתי להבין מאיפה נולד החשד האם קיימים סימנים מקדימים וכל מה שקיבלתי כתושבה היה: תחושת בטן. לאלו מכם שלא באים מהיחידה שאנחנו הגענו ממנה אומר שרובנו ביחידה מנהלים הרבה פעמים את החקירות במסגרתה לא כשיש לנו משהו מוצק ביד אלא על סמך שם הקוד "תחושת בטן", שמשמעו, החושים שלי אומרים יש שם משהו אני לא יודע מה. כל גבר אחר שהיה אומר לי דבר כזה הייתי שולח אותו הביתה, אצל חוקר מנוסה כמו אריק התשובה הזו הספיקה עבורי.

כבר למחרת בבוקר התייצבנו ליד ביתם של הזוג באחד הישובים שבשרון. הגברת יצאה ושבה אך כלום. עדכנתי את אריק בממצאי המעקב עד אותו שלב ושאלתי שוב אם הוא בטוח. כן ענה לי תחושת בטן. לי זה הספיק.
למחרת התייצבנו ליום מעקב שני. אריק כבר יצא מזמן מן הבית וסמוך לשעה 7:30 יצאו גם הילדים. הגברת נשארה לבד. לא עבר זמן רב והגברת יוצאת עם הרכב, היא נסעה לעיר הסמוכה שם הותירה את הרכב בחניון והחלה הולכת ברחוב הראשי תוך שהיא מעיפה מבט לכל הכיוונים. הורתי לחוקר שהיה איתי להיצמד אליה בזהירות בעוד אני נותרתי ברכב במרחק מה. כעבור כ300 מטר פנתה הגברת לסמטה צדדית ונכנסה לבניין. החוקר נכנס אחריה ואיתר את הדירה אליה הגברת הגיעה. התכוננו לישיבה ממושכת, כאשר לא עברו 10 דקות ומהחניה יצא רכב כשבתוכו הגברת ולידה נהג. מבט חטוף באיש נתן לנו הערכה כי מדובר באיש כבן 65 עד 70. השניים החלו בנסיעה כשאנו אחריהם. השניים נסעו לכיוון הכרמל והחלו מטפסים שם פנו לפתע ימינה ונכנסו לאחד השבילים שביער. מיד בלמנו וכדי לא להישרף הותרתי את הרכב בכביש כשבתוכו אחד החוקרים ואילו אני וחקר נוסף שהיה על אופנוע. תפסנו מצלמה והתחלנו רצים ביער במקביל לשביל העפר בו נסעו השניים. לפתע פנו השניים לקרחת יער קטנה ושם נהנו להם במשחקם כאשר אנו מצלמים מבין העצים. השניים סיימו את ענייניהם והחלו בנסיעה ואנו רצנו חזרה לרכבים. חיש מהר עלו השניים על הכביש והחלו בנסיעה כשאנו אחריהם. עתה הגיעו למסעדה קטנה באחד הכפרים הדרוזים של הכרמל שם סעדו תוך החזקת ידיים והחלפת נוזלי פה.

אם סיום הארוחה יצאו השניים והחלו בנסיעה הפעם מיהרו ופנו שמאלה לדרך נוף הכרמל המתפתלת לה על ראש הכרמל. חיש מהר מצאו השניים נקודת חניה ושוב חזרו על מעללי הבוקר כשאנו מצלמים. במקביל יצרתי קשר עם שותפי וביקשתי כי יאתר את פרטי בעל הרכב, שנדע במי מדובר. השניים סיימו את משחקם השני ושוב החלו בנסיעה. הפעם נסעו לעיר חיפה שם נכנסו לאחד הקניונים ובילו בו שעה ארוכה. בצאתם שבו והחלו בנסיעה ושוב באחת הפינות היורדות מן הכרמל עצרו הרכב וכמובן חזרו על משחקיהם הקודמים. מיהרנו גם הפעם לצלם תוך שאנו מתפעלים מכושרו של האיש שבשלב זה כבר ידענו את פרטיו וגילו, 74 שנה. משסיימו את ענייניהם, שבו השניים והמשיכו בנסיעה רצופה לביתו של האיש. שם נפרדו בכניסה לחניה והגברת שבה וצעדה לרכבה ומשם לביתה. היא הגיעה הביתה בדיוק בזמן לפני שילדיה שבו.

מיהרתי ויצרתי קשר עם אריק וקבעתי עימו כי יגיע עוד באותו היום למשרדי, שם מסרתי לא את ממצאי המעקב. אתה רואה אמר לי תוך שהוא מביט בתמונות, תחושת הבטן תמיד עובדת. לאחר מכן משמסרתי לו את פרטי הגבר אמר, אלוהים הוא זקן.

ועל זה נאמר: זה לא הגיל אלא התרגיל.