משפחה במרכז - יוצרים משפחה מאושרת

משפחה במרכז - יוצרים משפחה מאושרת אביבה ועופר וגנפלד
מורים ומרצים מוסמכים ל"פיזיקה משפח?

יש איזה משפט שקראתי ושמוביל אותנו בחיינו הפרטיים המשפחתיים ובעסק: "בידנו היכולת לשנות את מה שאנו רוצים לשנות ביחסנו עם ילדנו. בנו ולא בהם טמונה התשובה".
היי, ברוכים הבאים ל"משפחה במרכז". כשהחלטנו עופר ואני להיות מנחי הורים שמחנו מאוד שחומר הלימוד התלבש על מערכת האמונות שלנו כמו כפפה ליד. גם במרכז "פיזיקה משפחתית" וגם במרכז להורות באוניברסיטת ייל בארה"ב הדגש היה על הילד וכל הגישה אליו הייתה בסימן ח

יובי במיוחד לאור המשברים, החיכוכים והדרמות שלא תמיד נחסכו מאתנו ביום-יום. אנחנו כבר חמש שנים חיים, מיישמים, מייעצים ועכשיו החלטנו לצאת עם זה גם אליכם!
אז קחו מאתנו את כל מה שתרצו, והתחילו ליישם
ושיהיה בהנאה גדולה!
ואמרנו כבר שהמשפחה במרכז, נכון ?

30/04/2020

מוזמנים להכיר את חוק ה 5 שניות
כלי נהדר שמקפיץ אותנו
וגורם לנו להגשים מטרות
האומנם? יש כזה דבר?
איך זה קורה?
אהבתם?
כתבו מתחת לפוסט
שתפו אותי
באהבה ❤️

06/04/2020

חברים יקרים,
גם בתקופה הזאת וגם בשגרה,
אנו עסוקים בכל כך הרבה דברים
ולא פעם גם מוטרדים מהם,
מזמינה אתכם לבחון
איך לנהל את הזמן נכון,
איך להעביר את ה'שרביט' לאדם קרוב
ולהתחיל לנשום
באהבה רבה 💕

02/04/2020

חברים יקרים,
תיהנו מכלי שעליו מתבסס
עולם 'ההתפתחות האישית'
כלי שישפר את ההערכה העצמית שלכם,
שיאפשר לכם להיות במצב רוח טוב
ובאנרגיה גבוהה על הבוקר
סופ"ש נעים,
אביבה ❤

27/03/2020

חברים יקרים,
משתפת אתכם במודל
סופר חשוב ומשמעותי
כדי להפיק מקסימום תוצאות
במשפחה שלכם!
בימים הקרובים אוסיף לכם דוגמאות
ועוד טונות של כלים..
שווה לעקוב!
שבת שלום ❤️

25/03/2020

חברים יקרים,
קבלו כלים ותובנות שיעזרו לצלוח ימים כמו אלה
אך יהיו טובים גם בשגרה :)
אנו פועלים לפיהם בבית שלנו כבר עשור..

אשמח לשמוע מכם האם אהבתם? מה לקחתם?
באהבה רבה

יש לי תלמידה אהובה,שלומדת, 'מוציאה' ציונים גבוהים, סקרנית,עם מבט נבון כזה, שמקשיבה, משתתפת, מעתיקה,חוץ מיום אחד בשבוע..ו...
18/02/2020

יש לי תלמידה אהובה,
שלומדת, 'מוציאה' ציונים גבוהים, סקרנית,
עם מבט נבון כזה, שמקשיבה, משתתפת, מעתיקה,
חוץ מיום אחד בשבוע..

וביום הזה היא מרשה לעצמה
לקום לחבריה, לצחוק, להסתובב, לפטפט,
ושוב לקום.. לזרוק מילה ולגחך..
לא לפתוח מחברת, לא להעתיק
ולא.. לא נעים להגיד..
לא להתנהג כ'תלמידה'..

שיעור ראשון ביקשתי, שוב ביקשתי, שוב ביקשתי,
שיעור שני ביקשתי, כעסתי, נזפתי,
שיעור שלישי ביקשתי, כעסתי, נזפתי, הענשתי,
שיעור רביעי ביקשתי, כעסתי, נזפתי, הענשתי,
הוצאתי מהכיתה..

חשוב היה לי לבנות מולה תקשורת יציבה
בלי כעסים, בלי 'טלטלות'
לא התאים לי להתנהג כך מולה

רוצה להיות הראשונה שלוקחת אחריות

פגשתי אותה בהפסקה
אמרתי לה שאני מאוד מעריכה אותה (!!)
מאוד אוהבת אותה (!!)
רואה את המאמצים שלה, את ההשקעה,
את ההירתמות, את הלמידה..
מלבד אותו היום הזה.. ששם הכל מתהפך
אצלה ואצלי..

טוב, המשכתי.. ואמרתי לה
שבשבת האחרונה קיבלתי החלטה,
שלא מתאים לי לכעוס עליה יותר :)

אז היא ישר התגוננה:
"המורה, אני מבטיחה, אני אשתדל..
פשוט קבוע, המורה, ביום הזה..
אני מעדיפה לא לקחת כדור.."

"כן, אני יודעת שביום הזה את בלי הכדור,
אז מה, לדעתך, יכול לעזור לך להתגבר
על הדחף הזה גם מבלי לקחת אותו?"

"מה יאפשר לך להתנהג טוב יותר בשיעור
ועדיין לא לקחת את הכדור?"

שתיקה.
היא לא חשבה על זה.

הצעתי לה מן הסכם סודי כזה בין שתינו
שכשהיא תזהה את הצורך לקום, להסתובב, לדבר,
אאפשר לה לצאת מהכיתה בלי לכעוס, בלי לשאול שאלות,
ל 2-3 דקות להתאוורר.

היא לא ממש אהבה את הרעיון
סירבה.
טוב, צריך להעלות משהו אחר

מתוך ידיעה שתמיד אבל תמיד
יש עוד אפשרויות בחירה
סיכמנו לחשוב ולהיפגש שוב עוד יומיים
עם פתרונות חדשים..

אני יודעת שני דברים:
שלכל אדם יש את כל המשאבים שהוא צריך
כדי להגשים את המטרות שלו
ושהגמישות תאפשר להיפתח ליותר אפשרויות.

סקרנית לפגוש אותה ולגלות מה היא תציע
שמחה מאוד על השיחה :)

אז מה אוכל ללמוד מהסיטואציה:

# שלא משנה מה הגיל או התפקיד שלנו
תמיד כדאי לקחת אחריות על כל תקשורת
שלא עובדת וליזום שיחה.

# חשוב להיכנס לשיחה עם כוונה חיובית
כדי לרתום את הצד השני.

# לשאול ולהיות בהקשבה
התשובות נמצאות אצל הצד השני.

# תמיד אבל תמיד יש עוד אפשרויות בחירה,
אין אף פעם דרך אחת!
גישה המאפשרת כניסה לפתרונות יצירתיים..

# ציפיות גבוהות - מעצימות את מי שמסביבנו,
כשאנו בוחרים להאמין שיש להם את כל המשאבים
להשיג את מה שהם רוצים.

# גמישות - כל פעם שנגלה אותה ונאפשר אותה אצלנו,
נוכל להיות בעלי השפעה רבה יותר.

סיימתי עם:
חיוך
סיפוק
חיבוק מהיר (הכי הכי מהיר..)
אופטימיות

אוהבת את עבודת החינוך

היום שוחחתי עם אחת האמהות בבית הספרשיחה מרוממת ומשמחת על ההתקדמות של הילד,על הביטחון שהוא רוכש אט אט, פונה אלי בעצמו,מיי...
12/02/2020

היום שוחחתי עם אחת האמהות בבית הספר
שיחה מרוממת ומשמחת על ההתקדמות של הילד,
על הביטחון שהוא רוכש אט אט, פונה אלי בעצמו,
מיישיר את עיניו, רוכש חברים חדשים
ומאיר את הכיתה עם החיוך המבוייש
שהוא מגלה מידי פעם...

ואז היא אמרה לי
"כן, אני אומר לו.. שהוא נהדר, ושאני גאה בו מאוד"

אלא שאז הוספתי ואמרתי לה:
"מעולה, רק שזה עדיין לא יהיה מספיק...
הייתי מציעה שתתעכבי מעט ותאמרי לו
בדיוק אבל בדיוק על מה גאה בו"

ובאמת בואו נודה כשאנו רוצים לעודד, לשבח לפרגן
להטמיע ביטחון עצמי בילד שלנו,
אנו אומרים:

"איזה אלוף!"
"אין עליך!"
"אהובה שלי!"

אך זה לא באמת מחלחל אצלו..

ואם אנו רוצים שזה באמת יייטמע,
ישפיע וייהפך לחלק ממנו,
ושזה ייתפס כחלק מהזהות שלו

אם אנו רוצים שהוא יאמין בזה,
שזה יהיה משמעותי עבורו
ושהוא ייזכר בזה בימים סגריריים

אז כדאי שנחבר לזה את הסיבה (!!)

"איזה נהדר אתה, אתה מצליח לתכנן את הזמן נהדר,
וזה ממש לא מובן מאליו.."

"אתה אלוף! כושר ההתמדה שלך ממש מעורר התפעלות!"

"אתה נהדר! אני ממש נהנית לראות אותך
מתעקש ומתעקש עד שאתה מצליח,
אני מזהה שזאת אחת התכונות הבולטות שלך,
ואני יודעת שהיא תתרום לך גם בהמשך(!)"

"אהובה שלי! אני כל כך גאה בך שעמדת על שלך,
ושלא נגררת אחרי חברייך!"

"נהדרת שאת! ממש לא משנה לי התוצאה העיקר שראיתי את הדרך,
ראיתי שהשתדלת, שלא ויתרת, השאר יגיע, אני יודעת.."

והנה כך הדברים שלנו הופכים להיות משמעותיים יותר עבורם
הם נתפסים טוב יותר, ממש נדבקים אליהם

וכן, אז נוכל להיות רגועים יותר,
שאנו ממשיכים להעניק להם, לילדים שלנו, ביטחון
משום שלמחמאות שלנו ולמלים הטובות הצמדנו עובדות
ו'עם עובדות לא ממש מתווכחים' :)

שבוע נהדר חברים יקרים

נתקלת בכל כך הרבה סיטואציות בחייםמהיום בבוקר -שתי חברות טובות ששבעה חודשים לא מדברותכי הן ניהלו שיחה עם עצמן והבינו כל א...
10/02/2020

נתקלת בכל כך הרבה סיטואציות בחיים

מהיום בבוקר -
שתי חברות טובות ששבעה חודשים לא מדברות
כי הן ניהלו שיחה עם עצמן והבינו כל אחת
כי השנייה לא רוצה לדבר אתה..

זוג הורים שרואה בצורה שונה לגמרי
את הדרך שצריך לנהוג בה עם הילד

הורה שנעלב מהבן המתבגר שלו
שאינו משוחח אתו ואינו משתף אותו
כמעט בכלום..

הורים שמרגישים חסרי אונים
כשיש להם מחלוקת לא נגמרת עם הבן שלהם

החיים מזמנים לכולנו אינספור סיטואציות, מחלוקות,
ועניינים לא פתורים

כל אחד מאתנו צבר וצובר חוויות, זכרונות,
דברים שאמרו לנו ואנו מאמינים בהם,
סיפורי כישלון, סיפורי הצלחה

וכן.. כולנו גם בכל רגע נתון מעבדים ידע
מתאימים אותו להשקפות שלנו, למטרות שלנו
לחששות ולפחדים שלנו..

לכולנו גם מערכת אמונות, ערכים ועקרונות

אך -
אלה לאו דווקא תואמים לשל יקירינו..

ומפה המחלוקות (!!)
ומפה השוני בין שני אחים,
ומפה השוני בין שתי חברות,
ומפה השוני שיש בינינו הזוגות..

חשוב שנזכור
שהפרשנות שלנו אינה בהכרח המציאות
כפי שהיא מצטיירת אצל הצד השני (!!)

ורק ההבנה הזו
תאפשר לנו חופש את החופש בתקשורת
תאפשר לנו לוותר ולו במעט על צדקנות, שיפוטיות
וביקורת מיותרת

אז בואו ונהיה פרקטיים,
מה כדאי לעשות כשדעותינו חלוקות?

לעבור לעמדה של בן הזוג, של הילד, של החברה הטובה
'לעמוד' במקומם ולנסות להרגיש, לשמוע ולראות
את נקודת המבט שלהם

נכון, זה לא תמיד פשוט
דורש תרגול
אך מביא גם לשקט, לרוגע, לתקשורת איכותית :)

המפה אינה השטח
הנחת היסוד הראשונה בלימודי ה NLP של עופר ושלי
כל כך שמחה להעניק לכם תובנות וכלים נוספים

מוזמנים לשאול שאלות אם יש
שבוע חמים ונעים :)

אביבה

אם אצעק לבן שלי"הסביבה שבה אתה מסתובבממש בלתי נסבלת!"או אם אומר לו:"ההתנהגות שלך בלתי נסבלת!"או"אני יודעת, אני יודעת - א...
22/01/2020

אם אצעק לבן שלי
"הסביבה שבה אתה מסתובב
ממש בלתי נסבלת!"

או אם אומר לו:
"ההתנהגות שלך בלתי נסבלת!"

או
"אני יודעת, אני יודעת - אתה פשוט בלתי נסבל"

בכל אחת מהפעמים האלו
אני אכאיב לו בנקודה אחרת

כשאדבר על חבריו
הוא יצליח להתמודד עם זה, איכשהו,
הרי לא מדובר בו, אלא בחבריו..

כשאדבר על ההתנהגות שלו
הוא יצליח לעשות את ההפרדה
ולומר לעצמו
"אוקי. זה לא אומר כלום עלי,
זה אומר רק שהתנהגתי ספציפית בעניין הזה
בצורה לא נכונה... "

אך
כשאומר לו שאני יודעת שהוא (!!) בלתי נסבל (!)

הוא יפנים זאת אליו
זה יהיה חלק ממערך האמונות שלו על עצמו
חלק מהזהות שלו (!!)

והשאלה היא:
האם זה מה שהיינו רוצים שהילד שלנו
ירגיש, יראה ויחשוב על עצמו

ובואו ניקח את זה רגע אלינו,
אולי 'יושב' לנו איזשהו זיכרון מפעם..

האם מישהו 'זרק' איזשהו משפט לכיוון שלנו
מישהו שאנו מעריכים או לא ממש..

משפט כזה שנצרב אצלנו בתודעה
שלאחר כמה זמן שמענו אותו שוב
ואחר כך שוב..
ואז התחלנו להאמין שזה נכון,
ואז הגיע גם הרגע שזה התחיל להשפיע עלינו,
על הבחירות שלנו, על האמונות שלנו
על הזהות שלנו (!!)

אז כן,
כמה (!!) משמעות יש למלים שלנו
בין אם אנו בני זוג, הורים, חברים, מורים..

ובתכל'ס -
כשאנו משייכים מלים קשות לאדם עצמו
זאת עלולה להיות רמת הפגיעה החזקה ביותר (!)

אז מה עלינו לעשות?

לדבר על ההתנהגות, כן, על ההתנהגות -
כמה היא לא טובה,
כמה היא בלתי נסבלת,
כמה היא טעונת שיפור..

ברמה כזאת שהילד יוכל אף הוא לעשות את ההפרדה,
להביט עליה, להבין היכן טעה ולהתקדם הלאה
מבלי שהשיחה שלנו תשאיר אצלו עכבות..

# # הקשר הבלתי ניתק בין המילים שלנו לאמונות של הילד בעצמו.

המשך יום נעים וחמיםםםם

"אני לא יכולה יותר""אני נותנת לו את כל חיי""הוא לא יכול לעשות לי את זה""ומה כבר הוא היה צריך לעשות? - לקחת כדור???"וואוו...
19/12/2019

"אני לא יכולה יותר"
"אני נותנת לו את כל חיי"
"הוא לא יכול לעשות לי את זה"
"ומה כבר הוא היה צריך לעשות? - לקחת כדור???"

וואווווווו !! ווואווווווו !! ווווואאווווו !! אחד גדול!
כך הרגשתי היום כאשר אחת האמהות
פתחה את לבה אלי כשראיתי אותה עם אף אדום
וכששאלתי אם הכל בסדר...

היום נפתח הפוך,
היא קמה מוקדם לקופת חולים,
וביקשה מבנה, תלמיד בחטיבה,
להתארגן לבדו, לקחת כדור ולצאת בזמן

הכל היה כמו שצריך
חוץ מזה ש... שכח לקחת כדור (!!)

בצהריים שיחת הטלפון מרכז השכבה
לא אחרה להגיע
התפרעות, אזהרה, השעיה

מבחינתה:
כישלון שלה כאם, אכזבה, בושה,
חוסר אונים, לחץ, מהומה, כעס,
פחד ממה שקורה בהווה,
חשש ממה שיהיה בעתיד

ומה לא... הכל התערבב יחד :(

הקשבתי וממש ממש רציתי להכניס לשם
פרופורציה ושיקפתי מה בעצם קרה:

ילד בחטיבה
עם קשיי התארגנות בדרך כלל
שקם, התארגן לבדו ויצא לכיוון החטיבה

אך שכח לקחת את ה'כדור'

זה נורא?
האם אנו לא שוכחים לפעמים 'לקחת' דברים?
האם אנחנו מיס ומיסטר 'פרפקט'?
האם זה לא יכול לקרות?
לו?
לנו?
לכל אחד אחר?

האם שווה להגיע הביתה ו'לפוצץ' את הכל?
לכעוס? להתעצבן? לצעוק?

ואז מה....
נרגיש טוב יותר?

שטויות (!!)
במקסימום נישן עם האכזבה
פלוס
נקיפות מצפון מטורפת.

שמחתי מאוד להיות ה'קול האחר' שלה
זה שיותר רגוע, שמבין,
ששום דבר 'נורא' לא קרה,
שהוא פעל כפי שפעל
משום שייתכן ולא ידע אחרת,
משום שייתכן והוא לא היה מסוגל אחרת

הוא פעל
הכי טוב שידע במצב נתון
המערכת פעלה
הכי טוב שידעה במצב נתון
ונהיה בלגאן

הצעתי לה להגיע הביתה
ולומר לילד:

"אני מבינה שזה מה שקרה,
חבל שלא לקחת את ה'כדור'
אבל זה קורה, כולנו בני אדם..

מכיוון ששנינו עכשיו מבינים
שה'כדור' הזה חשוב

בוא נבחן אפשרויות
מה ניתן לעשות כדי שזה לא יקרה שוב
במה ניתן להיעזר? אז מה אתה מציע?"

ולשתוק (!)
לתת לו להגיב
להעלות את הרעיונות בעצמו ... :)

אם ירצה לשתף פעולה -
מעולה :)
ואם ירצה לחשוב על זה ולענות מאוחר יותר -
גם מעולה :)

אך דרך שיח משותף, רגוע, עם הקשבה
וב'גובה העיניים' ניתן יהיה להגיע לפתרונות
וגם לשמור על תקשורת בריאה בבית (!)

היא הקשיבה (!!)

הייתי_חייבת_לשתף

בקרוב קורס חדש להורים לילדים בגיל ההתבגרות
גילאים 11-15 (כיתות ה-ו עד ט).

מעוניינים?
מוזמנים להגיב כאן מתחת לפוסט או בפרטי.

סוף שבוע נעים וחמים חברים יקרים

מתרגשת.. מתרגשת.. מתרגשת..לפתוח קורס רענן וחדשנישיאפשר לכם לנווט את המשפחה לתהליך שלהתפתחות וצמיחה!כל הפרטים בתגובה הראש...
15/12/2019

מתרגשת.. מתרגשת.. מתרגשת..
לפתוח קורס רענן וחדשני
שיאפשר לכם לנווט את המשפחה לתהליך של
התפתחות וצמיחה!
כל הפרטים בתגובה הראשונה

Address

Petah Tikva

Website

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when משפחה במרכז - יוצרים משפחה מאושרת posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Business

Send a message to משפחה במרכז - יוצרים משפחה מאושרת:

Shortcuts

Share

Category