Guanxi גואנשי - מסע אישי ותרבותי בסין

22/12/2024

**"שלום לכולם,**

אני פנסיונר, פתח תקוואי, שמעוניין לארגן את תמונות חיי המשפחה לאורך השנים באמצעות תוכנת לייטרום (Lightroom).
אשמח למצוא אדם שמבין בתוכנה ויכול ללמד אותי (בתשלום).
אם יש מישהו שמכיר או יכול להמליץ, אנא צרו קשר.

תודה רבה!"

24/10/2024

23/10/2024

כולנו מרגישים את השסע בחברה הישראלית. הוא לא חדש – שמאל וימין כבר שנים מנסים למשוך כל אחד לכיוון שלו, לעיתים מתוך זעם, כאב ותסכול. שני הצדדים עברו חוויות של ניכור ואכזבה כשכל אחד ניהל את המדינה לפי דרכו.
אבל דבר אחד ברור: כולנו אוהבים את הארץ הזו ורוצים בטובתה. השאלה הגדולה היא – איך מחברים בין שני חלקים שנראים כאילו אין ביניהם כלום משותף?

כמו בעבודת נגרות או ריתוך מתכות, אי אפשר לחבר שני חלקים נפרדים בלי ריכוך וגמישות. כך גם בשיח – אם נצליח לשנות את השפה שלנו ולהתמקד במילים מקרבות במקום מפלגות, נגלה שהחיבור אפשרי.

שינוי מתחיל בשיח – המילה כמפתח לריפוי
כשאנחנו מדברים על חברה שסועה, כמו בחיבור בין חומרים שונים – אם זה עץ או מתכת – אי אפשר לבצע חיבור ישיר מבלי לבצע ריכוך קודם. רק כאשר החומר רך וגמיש, אפשר לבצע את החיבור שיהיה חזק, עמיד לאורך זמן, ואיתן בפני זעזועים.

כך גם בשיח – לא נוכל לחבר בין שני צדדים מנוגדים אם נמשיך להשתמש בשפה חדה, פוגענית ומסיתה. המילים הן הכלי המרכזי שלנו להוריד את רמת הכעסים ולאפשר שיחה פורה. מילים שמכילות, מכבדות ומקרבות מאפשרות לצדדים לפגוש אחד את השני במקום רך יותר, במקום שמכיל את השוני בלי לשלול אותו.

הנוסחה: ריכוך → התאמה → חיבור
בדיוק כמו עם חומרים – החיבור צריך להתחיל בריכוך. לא מדובר בוויתור על עמדות או השקפות, אלא על בחירת שפה שמזמינה הקשבה. ייתכן שבמהלך השיח נצטרך "לחמם" – כלומר להתעמק באתגרים רגשיים או אמיתיים, אבל החימום הוא הכרחי לריכוך ולגמישות. משם, תיווצר ההבנה המשותפת שתאפשר חיבור עמוק ובריא.

איך ניגשים לזה בפועל?
הימנעות משפה מפלגת: לא להשתמש במילים שמעוררות התנגדות מיידית או מחלקות את העם.
הדגשת המשותף: לזכור ולהזכיר שהדבר החשוב ביותר לכל הצדדים הוא האהבה לארץ ורצון אמיתי לעתיד טוב לכולם.
הקשבה אמיתית: להקשיב לא רק כדי להגיב, אלא באמת להבין את התחושות, הפחדים והתקוות שמאחורי כל צד.
לקבל את השוני: להבין שהשוני הוא חלק בלתי נפרד מהחיים במדינה דמוקרטית, ושאין הכרח להסכים על הכל כדי לחיות יחד בשלום.
לדבר בהכלה: להשתמש במילים שמכבדות את האדם שמולך, גם כשיש חילוקי דעות חריפים.
חיבור חזק, איתן ולאורך זמן
אם נשכיל לדבר בשפה מקרבת ונבחר לא להשתמש במילים מפלגות – נצליח ליצור חברה חזקה יותר. כמו בעבודת נגרות או מסגרות, כשמבצעים את החיבור נכון, הוא עמיד לאורך זמן – כזה שלא מתפרק גם ברגעים של מתח ולחץ.

בסופו של דבר, המפתח לחיבור הוא ההבנה ששיחה אמיתית יוצרת שינוי אמיתי. עלינו להתרכז בבניית הגשרים ולא במחסומים, בחיבור ולא בפירוד, מתוך אהבה למדינה ולחברה שאנחנו רוצים לראות משגשגת.


#אחדות #שמאלימין #אהבתהארץ #שיחבונה #ריכוךוהקשבה #שינוימתחילבשיח #חיבורחברתי #כוחהמילה #עםמאוחד #שלוםבפנים #אחריותחברתית #תקווהלעתיד

20/10/2024

מילים יוצרות מציאות דון מיגל רואיס הוא מחבר רב-מכר שמסביר כיצד המילים שלנו יוצרות את המציאות שלנו.

כשאנו מכנים אחרים בכינויים כמו "בוגדים" או "פושעים", אנו לא רק פוגעים בהם ישירות, אלא גם מספקים "תחמושת" למתנגדים שלנו. מילים שליליות יוצרות תגובות שליליות ומלבות שנאה, ולכן השימוש במילים כמו אלו יכול לפגוע בכולנו. לדוגמה, השיח הציבורי על חרדים כ"נטל" מעורר את תחושת האיום שלהם ומחזק את הפילוג.

#מיליםיוצרותמציאות #כוחהמילים #שיחבונה #דוןמיגלרואיס #להפחיתפילוג #שיחחיובי #אחדותחברתית #שפהמקדמת #שינוידרךשפה #להקשיבבמקוםלתקוף #הכוחבמילים #שפהבונהחברה #תחמושתמילולית #שיחמלבהאו מאחד #יצירתגשרים #שינויבאמצעותשיח

19/10/2024

השפעת המילים שלנו אין ויכוח על הכאב שאתה מרגיש, על הדאגה האמיתית שלך לעתיד המדינה שלנו. אני מבין, וגם אני כואב. אבל המילים שבהן אנחנו בוחרים להשתמש יכולות להיות ההבדל בין עוד פילוג ושסע – לבין תחילתו של שינוי. כתבת דברים חשובים, אבל הדרך שבה נבחר לומר אותם היא מה שיקבע אם הם יובילו לחיבור או להרס. בוא נבחר במילים שיכולות לבנות גשרים, לכבות את האש במקום להדליק אותה

18/10/2024

"כוח המילה ואחריותה לפי דון מיגל רואיס"

דון מיגל רואיס, בספרו "ארבע ההסכמות", מדגיש שטוהר המילה הוא הכלי החזק ביותר שלנו ליצירת מציאות – אישית וציבורית. מילים נושאות כוח רב: הן מסוגלות לבנות, לחבר וליצור שינוי, אך גם להרוס ולהעמיק שסעים. האחריות שלנו היא לבחור מילים שמקדמות דיאלוג ומביאות להבנה, ולא כאלו שמזינות פילוג ועוינות.

המילים שלנו לא רק משפיעות על אחרים – הן גם מחייבות אותנו לפעולה. כל אמירה מהדהדת ומעצבת מציאות בהתאם לאופן שבו אנשים מפרשים אותה, ולפעמים פרשנות שגויה יכולה להוביל לתגובות קשות ולא רצויות. יתרה מכך, העובדות שאנחנו מביאים בשיח הציבורי הן סלקטיביות – כל צד מציג את המציאות מזווית הראייה שלו, מה שמעצים את המורכבות של כל דיון.

על כן, עלינו להקפיד על מילים מדויקות ומכבדות. ככל שנדאג לבחור מילים שמטפחות שיח חיובי ומכיל, נוכל ליצור חברה מאוחדת יותר, גם במציאות מורכבת. בואו נשאף לשימוש בשפה שמקדמת שיתוף פעולה – כי כל מילה היא זרע שיכול לצמוח לכיוונים חיוביים או שליליים.

#אחדות

17/10/2024

כך אנחנו אחרי 75 שנה.
אנחנו הרסנו ותפקידינו ואחריותנו לתקן.

המילים שלנו יוצרות את המציאות שבה אנחנו חיים. אם נשתמש במילים שמפרידות, ניצור מציאות של פילוג. אבל אם נבחר במילים שמחברות, נוכל ליצור מציאות אחרת – מציאות של הבנה, שיתוף פעולה ואחדות. הבחירה היא בידיים שלנו.

1. "השמאלנים בוגדים": כינוי השמאלנים כ"בוגדים" מחזק את תחושת הנרדפות והלכידות במחנה השמאלי. המילים הללו מעוררות בהם תחושה של צדקנות והגנה על ערכים דמוקרטיים, ומובילות להגברת התמיכה הפנימית.

2. "החרדים הם נטל על החברה": האשמת החרדים כ"נטל" יוצרת תחושת איום ונרדפות בציבור החרדי, שמגביר את הלכידות והתחושה שעליהם להיאבק למען ערכיהם, תוך הגנה על עקרונותיהם הדתיים.

3. "המתנחלים הם פושעים": כאשר המתנחלים מתוארים כ"פושעים", הדבר מגביר את תחושת האיום והצורך בהגנה בקרב ציבור המתנחלים, ומוביל לחיזוק התמיכה במנהיגים הנאבקים למען זכויותיהם.

4. "הממשלה הפשיסטית": כינוי הממשלה כ"פשיסטית" מוביל לתחושת ניכור בקרב תומכי הממשלה, שמרגישים כי מותקפים על ידי קבוצות שלא מייצגות אותם. הדבר מעודד את תומכיהם להתלכד ולהגן על עמדותיהם.

5. "הדתיים משתלטים על המדינה": אמירות על כך שהדתיים "משתלטים על המדינה" יוצרות תחושת איום בקרב הציבור הדתי, שמרגיש שעליו להילחם על ערכיו, וכתוצאה מכך נוצר חיזוק של הזהות והלכידות הפנימית.

6. "הימין הקיצוני מסוכן לדמוקרטיה": כינוי הימין הקיצוני כמסוכן לדמוקרטיה יוצר תחושת נרדפות בקרב הציבור הימני, שגם מי שאינו קיצוני מרגיש מותקף. הדבר מוביל לחיזוק האחדות במחנה הימני ולהגברת התמיכה במנהיגי הימין.

7. "השמאל עוסק רק בעצמו ולא משרת את העם": טענות על כך שהשמאל "עוסק רק בעצמו" מעוררות תחושת ריחוק ותסכול במחנה השמאלי, שמרגיש שמקטינים את תרומתו לחברה. הדבר מגביר את תחושת הסולידריות והצורך להיאבק על ערכיהם.

8. "הבוחרים של הצד השני לא מבינים דבר": כשאומרים "הבוחרים של הימין/השמאל לא מבינים כלום", הדבר פוגע בזכות הבסיסית של אנשים להיות חלק מהשיח הדמוקרטי. התחושה הזו מחזקת את המחנה המותקף ומגבירה את

9. ,הערבים נוהרים לקלפיות": אמירה זו מחזקת את תחושת ההדרה והנרדפות בקרב הציבור הערבי, ומעודדת אותם להתלכד ולהצביע כקול מאוחד.

10. "ימין הוא אטום לצרכי האזרחים": אמירה זו יוצרת תחושת נרדפות בקרב מחנה הימין, שמובילה לתמיכה במנהיגיהם והתחפרות בעמדותיהם.

11. "השמאל רוצה למסור את המדינה לאויבים": טענה זו מחזקת את תחושת האיום והצורך בהתגוננות במחנה השמאלי, ומעודדת את תומכיהם לעמוד על עקרונותיהם.

12. "הימנים הם גזענים": כינוי הימנים כ"גזענים" יוצר תחושת פגיעה בקרב תומכי הימין ומוביל להתלכדות פנימית סביב המנהיגים שלהם.

13. "החרדים לוקחים את כל התקציבים": טענה זו מחזקת את תחושת הנרדפות וההתגוננות בקרב הציבור החרדי, שמובילה לתמיכה מוגברת במנהיגיהם.

14. "השמאלנים תומכי טרור": כינוי השמאלנים כ"תומכי טרור" מגביר את תחושת האיום וההדרה, ומוביל ללכידות פנימית וחיזוק התמיכה במחנה השמאלי.

15. "הימין מוביל אותנו לאבדון": אמירה זו מחזקת את התחושה בקרב מחנה הימין שהשמאל מנסה לערער את הלגיטימיות שלהם, ומובילה להתלכדות פנימית.

16. "הצעירים של היום אינם מבינים דבר": אמירה זו יוצרת תחושת חוסר כבוד כלפי הצעירים ומובילה לריחוק ולהתחפרות בעמדות שלהם.

17. "התקשורת היא אויבת העם": טענה זו מחזקת את התחושה שהתקשורת אינה אמינה, ומובילה להתלכדות סביב מקורות מידע חלופיים ומנהיגים שמבקרים את התקשורת.

18. "החילונים איבדו את הדרך": אמירה זו יוצרת תחושת פגיעה בציבור החילוני ומובילה לחיזוק הזהות החילונית ולהתנגדות לתפיסות הדתיות

16/10/2024

הגיע הזמן לשוויון אמיתי בנטל – רעיון פשוט וישים כבר עכשיו
בואו נדבר רגע על שוויון. כולנו שומעים על הצורך בשוויון בנטל – זה מושג חשוב, אך איך אפשר ליישם אותו בצורה שוויונית, הגיונית ופשוטה לכלל אזרחי ישראל? הרעיון הבא פשוט ליישום, מיידי, וישמור על האיזון בין כלל המגזרים בארץ.
אז מה הרעיון?

הצעתנו פשוטה: כל בני ה-16 בישראל יגיעו ל"מרכז מיון ארצי" , (על תשתית מרכז הגיוס הארצי) ללא יוצא מן הכלל – חילונים, דתיים, חרדים, ערבים, כולם ! כ ו ל ם ייקראו למיון, בדיוק כפי שקורה היום בצה"ל עם בני הנוער. התהליך הזה כבר קיים, ואנחנו רק צריכים להרחיב אותו כך שיכלול את כל שכבת הגיל במדינה.

איך זה יעבוד?
1. קריאה ראשונה: בגיל 16, כל אחד יוזמן ללשכת הגיוס. זו תהיה חובה לכלל האוכלוסייה, בלי הבדל של דת, גזע, מין או מגזר. כולם יתייצבו לבדיקות ולתהליך מיון שיבוצע על ידי אנשי מקצוע.

2. מיון מקצועי: תהליך המיון יתבצע בשיתוף פעולה בין צה"ל, אוניברסיטאות, ישיבות ומוסדות אחרים כדי לוודא שכל אחד יוכל לתרום למדינה בצורה שמתאימה לו. המיון יבדוק כישורים, פוטנציאל והעדפות אישיות ויתאים לכל משתתף מסגרת שמתאימה לו.

3. שיבוץ למסגרות:
o מועמדים מתאימים ייכנסו לשירות צבאי.
o אחרים יופנו ללימודים אקדמיים או טכנולוגיים במסגרות כמו אוניברסיטאות ומכללות.
o מי שמתאים להתנדבות בקהילה ישתלב בארגונים חברתיים התורמים למדינה.

o ובסופו של תהליך, כל אחד ימצא את הדרך שלו לתרום למדינה בצורה משמעותית, מותאמת וחשובה.

למה זה טוב לכולנו?

התהליך הזה יבטיח שוויון אמיתי בין כלל האזרחים, ללא הבדל של רקע או מגזר. הוא גם יספק לצה"ל את החיילים הנדרשים, יאפשר לקהילה החינוכית לקדם צעירים מצטיינים לתרומה עתידית, ויסייע לחיזוק קהילות חלשות על ידי מתן עזרה דרך התנדבות משמעותית.
אין יותר עלויות נוספות, אין סיבוכים – רק ארגון נכון, מיון שקוף ומחייב, וניהול חכם של משאבי המדינה!
הגיע הזמן לשוויון בנטל – בואו נתחיל את זה עכשיו! שתפו והביעו תמיכה ברעיון שמוביל לשינוי אמיתי, לטובת כולנו.

#חברה #שיח #דמוקרטיה #שוויון #אחדות #שלום #כבוד #תרבות #ביקורת #פוליטיקה #חינוך #ערכים #הבנה #הכלה #שותפות #מנהיגות #מגוון #אקטיביזם #תקווה #השראה