12/08/2022
מה הקשר בין אהבה לפרשה שלנו?
מה הכלל הכי חשוב להצלחה בחיים
בעסקים בזוגיות ולשפע אין סופי?
לפני כ 20 שנה קיבלתי משימה זה היה בתחילת המסע חיי
להתפתחות האישית שלי,
המשימה:
לעמוד מול מראה להסתכל על עצמי ולומר לעצמי
חמש מילים פשוטות:
"אני אוהב אותך כפי שאתה".
כתלמיד טוב נעמדתי מול המראה מנסה להוציא את המילים
מהפה, אך במקום מילים - הדמעות הציפו את עיני
טשטשו את שדה הראיה שלי.
מצאתי את עצמי פורץ בבכי, שאלתי את עצמי.
"למה כל כך קשה לי לומר משפט כל כך פשוט?",
אך עדיין, פשוט לא הצלחתי להגיד את זה.
כך זה נמשך משך דקות ספורות. לבסוף, נרגעתי,
ייבשתי את הדמעות, הרהרתי בתובנה שעלה בי,
אשר הטיחה בי אמת כואבת.
"אתה אף פעם לא אהבת את עצמך באמת".
הדבר הראשון שרציתי לעשות זה לחפש הסברים ותשובות.
לנסות להבין מדוע. אך עצרתי שניה לעכל את מה שקרה,
באותם רגעים, דברים התחילו להתברר ולהתבהר.
אנו עוברים כל מיני חוויות מרגע שאנחנו נולדים.
אפילו התקופה שבה אנו נמצאים ברחם היא קריטית עבורנו.
כל רגע משמעותי נחרט לנו בזיכרון ויוצר את הרושם הפנימי
שלנו על עצמינו. לפעמים, כשאנחנו מקבלים כל כך הרבה
רשמים שליליים מסביב או מעט מדי מסרים מחזקים אודות
עצמינו מהסביבה - כל זה מתנקז בסופו של דבר לחוסר
אהבה עצמית.
מה זו בכלל אהבה עצמית ולמה זה כל כך חשוב?
אהבה עצמית היא היכולת לקבל את עצמך כפי שאת/ה
להסכים לאהוב אותך ללא תנאי, לא להתבייש במי שאת/ה
בין בצדדים הטובים ובין בצדדים החשוכים שלך.
כן זה גם בסדר להיות לא בסדר להיות בחמלה והכלה כלפי עצמך.
לקבל את עצמי כמו שאני, זה לדעת מה אני מרגיש/ה
ולתת לזה מקום בלי שזה יפגע באחר.
להודות במקום שאני נמצא/ת בו כעת,
לשאוף למעלה ולא להלקות את עצמי על כך שלא הגעתי לשם.
להמשיך לצעוד - אך להיות מודע/ת.
לאהוב את עצמי גם כשאני רק בדרך,
לאהוב את הנפילות שלי,
לאהוב את הטעיות שלי
לאהוב את החסרונות שלי,
לאהוב את הצדדים הרעים שבי ואת הרגעים שאני הכי הייתי
רוצה לברוח משם ולא לחזור לשם לעולם,
לאהוב את הדבר שאני הכי שונא/ת בעצמי.
לאהוב את הרגעים של הכעס והתסכול למה ומדוע שוב נפלתי וטעיתי.
לאהוב את עצמי גם רק על עצם זה שיש לי רצון טוב, אמיתי וטהור.
רק כי יש לי כוונות טובות.
כל אחד ואחת מכיר/ה את המחשבות האלו שרצים בראש
ומגיעים לבקר אותנו בזמן שטעית, אמרת משהו שלא היה
צריך להיאמר, נפלת, או שלא הצלחת להגיע לתוצאות
שהינך מצפה מעצמך.
בא לי לשאוג
די להלקאה עצמית והביקורתיות האין סופית אנחנו רגילים
לבקר את עצמנו, לרדת על עצמנו עד שאנו גוזרים על עצמנו
כליה רק בגלל שטעינו או שעשינו משהו שלא כמצופה או שלא הגענו
לתוצאה הרצויה,
יש המון מתנות ושפע אין סופי שמנסים לתת לנו משמיים,
אך משום מה אנו לא רואים אותן ולא חשים בהן. הסיבה היא,
שמתנות אלה, יש להן "מגנט". הן נמשכות רק למי שמרגיש ראוי/ה
לקבל מתנות. מי שאוהבים את עצמם מרגישים ראויים,
שאנו חושבים על עצמנו שאנו לא ראויים להצליח, שאנו לא ראויים לטוב,
שאנו לא ראויים לחיים טובים ומבורכים,
כל שכן שאנו מלקים את עצמנו ומבקרים את עצמנו בקשיחות,
אנו דוחים ומרחקים מאתנו כל מתנה טובה שאמורה
להפוך למנת חלקנו. ולמה?
כי אנו לא אוהבים אותנו ובכל לא מרגישים ראויים למתנת.
״חשוב שנדע, שאהבה עצמית זה הכלל הכי חשוב
להצלחה בחיים ובעסקים ולשפע אין סופי בכל תחומי החיים״
אם אנו לא אוהבים את עצמנו,
קשה יהיה לנו לגרום לאחרים לאהוב אותנו,
קשה יהיה לנו לחיות בשלום עם עצמנו, וכל שכן עם בני זוג.
לרוב יצא ט״ו באב בשבוע שנקרא פרשת ואתחנן
ומדוע ?
נאמר בפרשה שלנו ואהבת את השם אלוקיך
הדרך להגיע לאהבת הבורא היא דרך אהבה עצמאית,
כן בזה שאנחנו נאהב את עצמנו, ככל שנאהב את עצמנו יותר
גם נאהב את הבורא יותר ונוכל לקיים את הציווי
ואהבת את השם אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך.
כמו שרבי צדוק הכהן מלובלין כותב
ש"כשם שהאדם צריך להאמין בקב"ה, כך הוא צריך להאמין בעצמו״.
במידה ואדם לא מאמין בעצמו ואינו אוהב את עצמו,
הוא אינו מאמין בבורא ואינו אוהב את הבורא.
כיצד נעשה זאת ונאהב את עצמנו?!
פשוט עלינו להתנהג בחמלה וברכות כלפי עצמנו
זה בסדר לטעות, זה בסדר ליפול, כל מה שעשיתי ופעלתי זה בסדר.
ללמוד לא להתבייש בצדדים הפחות יפים שבנו
אנחנו בסה״כ בני אדם ולא אלוקים.
שיהיה שבת שלום מלא באהבה.
י. גרינוואלד מאמן אישי ועסקי
