04/07/2026
היא התיישבה על הכורסה ומבטה אמר נואש,
ונשימותיה הכבדות הסגירו את ליבה שגעש.
הכאב שלה הורס כל חלקה טובה,
הוא מפלח ומתיש את כל גופה.
היא חיפשה תשובה בלי הפוגה,
בכל בדיקה, בכל מומחה בכל תרופה.
אך ככל שחיפשה בגופה,
כך הלכה ואבדה בתוכה.
ורק כשהעזה לעצור לרגע להקשיב,
להאזין לרגע לליבה שהכזיב.
גילתה שלעתים הנפש זועקת ללא דיבור,
והגוף תפקידו שם לספר את הסיפור.
לא כל כאב נראה בצילום או הדמיה,
לא כל פצע נמדד בבדיקה.
יש כאבים שנולדים מהמתח והחרדה,
ויש מהפחד, מהשתיקה או מההזנחה.
והכאב אמיתי בר קיימא,
אין בו דמיון ואין בו אשמה.
אך לעיתים הדרך אל ההקלה,
עוברת גם דרך ריפוי הנשמה.
כי כשהנפש רוצה מזור,
גם הגוף לומד למצוא דרור.
ובמקום שבו המילים מתחילות,
הכאב מפסיק לנהל את המנגינות.
