09/04/2026
ביומיים האחרונים חווינו כולנו מעבר מאפס למאה. ממציאות של חירום, שהייה ממושכת בבית, אזעקות, ריצה למקלטים ולממ"דים, חוסר שינה, דריכות מתמשכת וחוסר ודאות,
ופתאום, כמעט בן רגע, הפסקת אש וחזרה לשגרה.
זה מעבר מאוד מבלבל ולא פשוט!
יש איזושהי ציפייה שנחזור לעצמנו, בלחיצת כפתור, אבל לא תמיד זה אפשרי.
יהיו ילדים/בני נוער, שיגיבו לכך בקלות יחסית והיו את אלו שעבורם זה יותר קשה.
חלקם ירגישו בלבול, עייפות או חוסר שקט, חלקם ידברו ויסבירו מה הם מרגישים, האחרים יגיבו בהסתגרות, עצבות או בכי.
יהיו שיגיבו ביתר רגישות, יותר כעסים, יותר תלות.
חשוב לזכור: כל תגובה היא נורמלית למצב לא נורמלי.
התפקיד שלנו כהורים הוא להיות שם, להקשיב, לתת לגיטימציה לרגשות, לשתף ברגשות שלנו. זה בסדר ואפילו רצוי, לשתף שגם לנו זה מעבר קשה.
לא למהר, לפתור או לתקן, אלא קודם לראות ולהכיר במה שעובר עליהם.להקשיב, לחבק, להיות ביחד, להבין שזה טבעי וזה יעבור.
לתת מילים לרגשות, להזכיר שזה בסדר להרגיש הכל, או לא לדעת מה מרגישים.
תזכירו לילדים מצבים בהם הם הצליחו להתגבר על משהו קשה, שלא היה להם קל, והם היו בטוחים שלא יצליחו, אבל בכל זאת, הצליחו.
תגידו להם שאתם יודעים שיש להם כוחות, שאתם מאמינים בהם, גם אם זה יקח זמן ושאתם פה בשבילם ואיתם עם הרבה סבלנות.
בתקווה לימים שקטים ובטוחים🌸
צריכים עזרה? רוצים להתייעץ?
יעל סטרול כיאט - הדרכת הורים וייעוץ משפחתי
0523608260
