MariaZb.counselling

06/04/2026

לפעמים הלב צריך זמן להדביק את לוח השנה.
בפסח האחרון, עם כל מה שקורה במדינה, היה קשה למצוא מקום לחירות או לשמחה. הכל הרגיש קצת "ליד".
ב"פסח שני", התזכורת היא פשוטה: מותר לנו לקחת את הזמן שלנו.
זה יום שאומר שזה בסדר אם לא הייתם מוכנים בזמן, ואפשר למצוא רגע של נחמה ושקט גם חודש אחרי. בקצב שלנו.
מאחלת לכולנו שנמצא את הרגע הזה היום – פשוט לנשום. 🤍

01/04/2026

24/03/2026

מישהו פעם אמר לי שבימים האלה, הלב הוא כמו רכבת הרים בלי מעצור. רגע אחד הכרת תודה על הקפה של הבוקר, ורגע אחרי – מועקה שאין לה שם.
זה בסדר לא להיות בטוחים מה מרגישים. זה בסדר פשוט... להיות.
איך הלב שלכם היום? ❤️

21/03/2026

בימים האלו, המושג "שאגת הארי" הוא הרבה יותר מכותרת בחדשות. הוא הפך לפסקול של החיים שלנו.
הוא נמצא בחדשות שרצות ברקע בלי הפסקה, בשיחות המתוחות בסופר, ובתחושה שהאדמה מתחת לרגליים שלנו קצת(הרבה) פחות יציבה מהרגיל.
אבל עבור רבים מאיתנו, השאגה הכי חזקה היא בכלל זו שמתחוללת בפנים, בתוך הגוף.
לפעמים זו שאגה של דריכות – התחושה הזו שהכתפיים תמיד למעלה, שהנשימה קצרה, והאוזן כל הזמן מחפשת את הצליל הבא שיקפיץ אותנו.
לפעמים זו שאגה של עייפות – הקול הפנימי שאומר "אני כבר לא יכול להכיל יותר", שמחפש רק רגע אחד של שקט אמיתי בתוך הכאוס.
ולפעמים זו שאגה של חוסר אונים – התסכול על זה שהשגרה שלנו נעצרה, שהתוכניות השתנו, ושהשליטה על החיים שלנו מרגישה פתאום כמו זיכרון רחוק.
האמת היא שהשאגה הזו היא לא "בעיה" שצריך לפתור. היא הקול של הנפש שלנו שמנסה להגן עלינו, שמתריעה, שכואבת את המציאות הלא פשוטה הזו...