10/09/2026
ביום ראשון הייתי בכנס במכללה האקדמית תל אביב יפו.
בדרך הביתה הלכתי על שדרות ירושליים, הרגשתי כמו בחו"ל, פתאום הגיע לאפי ריח חזק וטוב של קפה. חנות משגעת לא רחוק מתחנת הרכבת הקלה. נכנסתי, שאלתי על סוגי הקפה, המוכר הראה והסביר והמליץ על תערובת של פולים – ערביקה, רובוסטה, אקסלסה ואולי עוד משהו.
שילמתי ויצאתי בשמחה עם שני קילו פולי קפה איכותיים.
בבית הוצאתי את השקיות מהתיק, שמתי על השולחן ולתדהמתי על השקיות היה תווית אחרת - "קפה ערבי עם הל"
מה קרה פה? הוא אמר שהוא נותן לי תערובת משובחת של קפה, איך זה הפך להיות קפה שחור עם הל? (ואני אוהבת קפה שחור עם הל אבל זה לא מה שקניתי), אוף.
ארבעה ימים אני מסתובבת עם הבאסה הזו. "איך לא בדקת מה שקנית". "כמה זה אופייני לך, מתלהבת ולא בודקת". ביקורת עצמי משוגעת. ארבעה ימים אני בשיחות עצבניות עם עצמי. ומתכננת, איך אני אסע עד ליפו, ואני אגיד לו, איך אתה עושה כזו טעות. ואיזה קריזה, זה יקח לי חצי יום. ומחר חג וכל המשפחה אצלי. וואו כמה שיחות, כמה עצבים.
אז הבוקר החלטתי להתקשר אליו ולהגיד לו. שידע. שיבוא להחליף לי את הקפה (ממש... הוא יבוא מיפו אלי), שיפצה אותי על הטעות. למה אני צריכה לשלם על הטעות שלו ועוד ועוד מחשבות שכאלו. הילדה הפנימית היתה בקריזה. עבדו עליה.
אני אגיד שהזיהוי שמי שכרגע מנהלת את הענינים זו הילדה הפנימית הכועסת היה מאוד משמעותי. כשהילדה הזו מנהלת את העסק בדר"כ היחסים ניפגעים. סביר להניח שהוא יפגע והאמת שגם אני.
לקחתי נשימה עמוקה, הורדתי את הטונים של הקול, בחרתי הוויות רגועות ועניניות.
וחייגתי.
המוכר מהצד השני של הקו הקשיב לי חצי דקה, ובחיוך נחמד אמר " אהה, יא בינתי, ככה זה, על השקיות יש תווית אחידה של קפה ערבי עם הל. וואלה, זה המותג. אבל בשקית יש בדיוק את מה שביקשת. תערובת של ערביקה, רובוסטה ואקסלסה, שיהיה לך חג שמח! תבואי שוב"
ותוך רגע, כמו קסם
זז הכאב,
נכנסה השמחה.
ובכן, ככה אני רוצה את זה. כל השנה –
קפה טוב,
יחסים טובים בין ועם האנשים שסביבי,
ולב מלא בשמחה.
שנה טובה ומתוקה.
